פואד בספר ביוגרפי: שקלתי להדיח את מופז

"כנגד כל הסיכויים" - כך נקראת הביוגרפיה של בנימין (פואד) בן אליעזר, היוצאת בימים אלה לאור. בספר, שכתב אריק הניג יחד עם בן אליעזר, מספר האחרון על קורותיו במערכת הביטחון ובפוליטיקה.

במקרה או שלא במקרה, הספר יוצא לאור זמן קצר לפני הפריימריז בעבודה, שבהם מתמודד בן אליעזר. זו הזדמנות טובה ללקט מספר ציטוטים מהספר, אודות מתחריו ואודות דמויות מובילות אחרות בישראל 2005. פואד מדבר - ומגלה בין היתר כי שקל להדיח את הרמטכ"ל שאול מופז בשנת 2001, בשל התערבות בפוליטיקה בעודו לובש מדים.

עטיפת ספרו של בן אליעזר

פואד על שאול מופז:

"עוד כשהוא היה רמטכ"ל, הרגשתי שהוא מתביית על קולות הימין, כולל הימין הקיצוני, ואמרתי לאנשים סביבי: הבחור מתחיל לבנות את עצמו כלפי חוץ כשהוא במדים... זימנתי אותו ואמרתי לו: אני שוקל לסיים את תפקידך.

"הוא ישב שם ואמר בטון מתנצל שלא התכוון בדיוק וכל מיני תירוצים. הלכתי עם זה לאריק ואריק שמע ואמר אני מבין אותך, ולא הביע התנגדות אבל החלטתי לוותר. בפעם השנייה שבאתי לאריק עם חריגה נוספת של מופז הוא שקל ואמר: אני מציע שתחשוב על זה, אבל תחליט מה שתחליט ואני אקבל.

"כשחזרתי, עשיתי חשבון נפש. בכל זאת, להדיח ראש מטה כללי באמצע מלחמה זה לא דבר פשוט. ואז החלטתי להסתפק בנזיפה. עצם האקט של ראש מטה ננזף היה נראה לי מספיק, שכשהוא יודע שעוד פעם שהוא מועד הוא עף..."

פואד על אהוד ברק:

"אהוד דיבר לפני הבחירות על הזקנה במסדרון בית החולים בנהריה, ושכח אותה ברגע שהוא ניצח".

על שמעון פרס:

"מצד אחד מדינאי דגול ומצד שני עסקן פוליטי. למרות הדברים הגדולים שעשה, תמיד ידע לנטור ולעשות חשבון אישי. שאלת הנאמנות שלו נמדדת במי הם הנאמנים שלו. הנאמנות אצל פרס היא עבדות".

"אי אפשר לקחת מפרס מה שעשה למדינה ולמפלגה, אבל השאלה היא האם נכון שאדם בגיל שמונים, בכל הכבוד ושיהיה בריא עד 120, ינהיג מפלגה בזמן משבר לאומי פנימי שמחייב אנרגיות ונגישות לכל שכבות העם? אני בספק".

על בנימין נתניהו

"יש לי הערכה גדולה לביבי, הוא איש מוכשר מאוד והוא מאמין במה שהוא חושב ואומר. אבל אני חוזר ואומר לו בכל הזדמנות: מי שלא התנסה במחסור, ברעב, לא יודע מה זה".

על אבו מאזן:

"מדובר באיש שמבחינה פוליטית ואידיאולוגית מאמין בדיוק במה שהאמין יאסר ערפאת, להוציא את עניין הטרור, האלימות וההסתה. הוא שולל את הדרך הזו. טיפוס פרגמטי, אבל יש לו גבולות. הוא לא יוותר על מדינה פלסטינית, ושרון שחולם על 42 אחוז מהשטח, חולם באספמיה".

על עצמו:

"אחרי מה שעברתי, אף אחד לא יכול עלי. לא רמון. לא ביילין. לא פרס. לא ברק. לא ביבי. אפילו לא שרון. אף אחד מהם לא עמד כילד בודד באמצע הרחוב, הרחק ממשפחתו, כשהוא מחליט כילד בן 13. זהו זה. זה אני נגד כל העולם. נגד כל הסיכויים".

"הבעיה היא הנתק הרגשי שקיים בין חלק גדול מן המצביעים לבין העבודה... עם כל הצניעות, אני חושב שאותי הציבור הזה יקבל. לי יאמינו. כשאני אנהיג את מפלגת העבודה, הנתק הרגשי הזה ייעלם. אני אחזור ואהפוך את מפלגת העבודה לבית. אני, כמנהיג העבודה, אבלום את נתניהו ואת העוזרים שלו".