מעמד חוקי לילדי עובדים זרים; אחרים יגורשו

האם ישראל עומדת בפני מהפכה אזרחית? היום (א') אישרה הממשלה לראשונה בתולדותיה הסדר המעניק מעמד של תושבות חוקית במדינת ישראל לילדי עובדים זרים. בכך נפתח הפתח להפיכתם, בתוך שנים ספורות, לאזרחים מן המניין. מנגד, רבים אחרים - ובהם לראשונה גם ילדים - צפויים לעמוד בפני גירוש.  

למעמד החוקי יזכו ילדים שנולדו בישראל, בגילאי 10-18, תלמידים או בוגרים של מערכת החינוך הישראלית. מספרם המדויק אינו ברור, אך עומד ככל הנראה על כ-1,500. הללו, וכן בני משפחותיהם מדרגה ראשונה, יוכלו כעת לקבל מעמד חוקי בישראל ולהפוך בעתיד לאזרחים - זאת, אם יגישו בקשה לאזרחות עד סוף השנה.

ברגע שתהפוך החלטת הממשלה מהיום לרשמית, יוקצב לכל העומדים בקריטריונים אלה, המבקשים לקבל מעמד, פרק זמן של שנה, במהלכו יצטרכו לגשת ללשכת מנהל האוכלוסין ולהתחיל בהליך קבלת המעמד.

ראש הממשלה, אריאל שרון, הודה בישיבת הממשלה כי הושפע מכתבה שראה בטלוויזיה: "ראיתי בטלוויזיה שהם יודעים עברית על בוריה, פעילים בתנועת הצופים ועומדים להתגייס. זעקתם הטילה את רישומה עלי. יש מקרים בהם צריך לנהוג לפנים משורת הדין, אבל כל מי שלא נכלל בהחלטה צריך לצאת מהארץ".

הממשלה אישרה גם להכיר בשוהים בלתי-חוקיים נוספים כזכאי מעמד חוקי בישראל. מדובר בעיקר בקרובים מדרגה ראשונה של עולים חדשים, אשר הם עצמם אינם זכאי עליה, אך הגיעו לישראל כדי לשהות לצד משפחותיהם. כן מדובר בבני-זוג של ישראלים אשר באו מהמדינות השכנות, בעיקר מירדן, או מהרשות הפלסטינית. מספרם של כל אלה נאמד בכמה עשרות אלפים, אם כי ההחלטה בעניינם צפויה הליך נוסף של הממשלה.

עוד בישיבה: הממשלה החליטה להחמיר את כללי קבלת תושבות הקבע והאזרחות בישראל. על פי ההחלטה, השרים ציפי לבני ואופיר פז-פינס יגישו המלצה בעניין לוועדת השרים לחקיקה, לכל המאוחר עד ה-30 באוקטובר. שרון התייחס לנושא באומרו כי "יש צורך לגבש מדיניות הגירה לישראל שתתבסס לא רק על טיעונים ביטחוניים אלא גם תבטיח את קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית".

הסחבת

האישור ניתן לאחר סחבת של כשנתיים והחלפת שני שרי פנים. המסמך להסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים נכתב עוד בתקופתו של שר הפנים הקודם, אברהם פורז, שהכיר במצוקתם של מאות ילדי עובדים זרים אשר נולדו בישראל, גדלו והתחנכו בה, ושוהים בה כל ימי חייהם בלא כל יכולת לצאת מגבולותיה - פן לא יוכלו לחזור, ובלא כל מעמד אזרחי במדינה אחרת.

ראש הממשלה שרון תמך במשך כל התקופה באופן עקרוני בצורך להגיע להסדר חוקי בעניינם, אך שרים אחדים - בהם נתניהו ואולמרט, שהיו חברים בוועדה הבין-משרדית לענייני העובדים הזרים - התנגדו. השניים טענו כי עלויות הפיכתם של הצעירים לתושבים ואחר-כך לאזרחים הן גבוהות מאוד עבור המשק הישראלי, וכן יהיה זה פתח מסוכן לשינוי דמוגרפי בפניה של מדינת ישראל.

ואולם, לאחר אינספור ישיבות בעניין, בהן לא הצליחו לא שר הפנים הקודם ולא שר הפנים הנוכחי להגיע לעמק השווה עם שאר השרים החברים בוועדה, ולאחר ששר הפנים פינס משך את הצעתו יותר מפעם אחת, החליט ראש הממשלה להעלות את ההצעה ישירות להצבעת הממשלה כולה, ולאפשר בכך להכריע בעניין.

העתירות שבדרך

אמנם, החלטה תקדימית זו היא בגדר מהפכה בתפיסת מדיניות ההגירה של ישראל ותספק פתרון למאות רבות של ילדים ובני-נוער, אשר סילוקם מכאן היה מהווה "הגליה תרבותית". אולם יש לציין כי קיימים לא פחות ואולי אף יותר בני נוער ילדי עובדים זרים, אשר אינם עומדים בכל הקריטריונים שקבעה הממשלה, ואלה לא אמורים לזכות במעמד חוקי. נראה כי לא תהייה ברירה אלא לגרשם מישראל, וזאת למרות שעד היום נמנעה הממשלה במשך תקופה ארוכה מלגרש ילדים.

יש להניח כי החלטת הממשלה, כפי שנתקבלה היום, תגרור עתירות רבות לבית-המשפט העליון, אותן יגישו ארגוני זכויות אדם וארגוני סיוע לעובדים זרים. הללו טוענים כבר זמן רב כי טיוטת ההסדר שאושר היום מהווה גזר-דין של גירוש לאלפי ילדים, אשר גם עבורם ישראל היא ביתם היחיד וכל פשעם הוא בכך שהם ילדים עד גיל 10, או שהגיעו בגיל צעיר אך לא נולדו כאן.

יש לציין כי החלטה זו, הן בעניינם של ילדי העובדים זרים ובני משפחותיהם, והן בעניינם של שאר השוהים הבלתי-חוקיים, היא חד-פעמית ומתייחסת אך ורק לאותם אלה אשר שוהים בישראל כעת. לא מדובר בהחלטה עקרונית גורפת, כלומר אלה אשר אינם עומדים בקריטריונים הקיימים כיום לא יזכו למעמד זה אף אם יעמדו בקריטריונים זהים בעתיד.