יעלון: צה"ל למד על ההתנתקות מהתקשורת

הרמטכ"ל לשעבר, האם דרך קבלת ההחלטות של תוכנית ההתנתקות הייתה נכונה? "אני חשבתי שלא נכון לעשות זאת כך". כך נשאל וכך השיב בצהריים (יום ג') הרמטכ"ל הקודם, משה (בוגי) יעלון, בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה על עבודת המטה שקדמה ליישום תוכנית ההתנתקות. את הדיון יזמו חברי הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ועמרם מצנע (העבודה) בעקבות פרסום הספר "בומרנג". מדבריו עולה, שלצה"ל נודע על התוכנית מהפרסומים בתקשורת.

הרמטכ"ל לשעבר הוזמן לשפוך אור על הדיאלוג בין הממשלה לצה"ל. "מה שקרם עור וגידים לתוכנית מבחינתי התחיל בשאלות שנשאלתי בקיץ 2003 כאשר על הפרק עלה הרעיון בדיונים פוליטיים וזאת לגבי אפשרות של פינוי יישוב, שניים או שלושה ברצועה. נשאלתי על ידי ראש הממשלה והשבתי 'האם הכוונה היא לבצע זאת תחת אש?'. הפעם הראשונה ששמעתי על הכוונה לפנות את עזה באופן מלא היתה בשיחה של שר הביטחון שדיווח לי על כוונה כזו.

"ב-17 בפברואר 2004 התקיימה התייעצות ראשונה בנושא (שבועיים לאחר הפרסום בהארץ - א.מ), כמובן אחרי שהנושא לובן עם האמריקאים ייתכן שגם עם המצרים. מספר הישובים המיועדים לפינוי בצפון השומרון לובן רק מאוחר יותר".

ח"כ יורי שטרן: הוזמנת לדיון אצל ראש הממשלה על השלכות ההתנתקות, רק לאחר פירסומו ברבים ולאחר סיכום עם האמריקנים?

יעלון: נכון. זה היה דיון רחב שבו הושמעו עמדות שונות לגבי מימוש המהלך. בסופו של דבר, ב-30 באוגוסט התקיימה ישיבת קבינט ראשונה.

ח"כ אורלב: הערכת המצב התקיימה רק לאחר שהתקבלה ההחלטה?

יעלון: נכון.

ח"כ שטרן: מה הייתה עמדתך?

יעלון: היו דיונים ברמות שונות. קיבלתי את העניין כמוגמר והתבקשתי לתת מענה לסיכונים והסיכויים. אחר כך החלה עבודת מטה בתוך צה"ל. הניתוח של הסיכויים והסיכונים התקיימו רק לאחר קבלת ההחלטה. זה כל מה שאני יכול להגיד על עבודת המטה.

יעלון סירב להשיב מה היתה דעתו על התוכנית והפנה את חברי הכנסת לסטנוגרמות בלשכת ראש הממשלה. הוא גם מתח ביקורת מרומזת על העובדות המובאות בספר "בומרנג", "יש לי לא מעט מה להגיד. נדמה כי האימרה - העתיד קבוע וקשה לחזותו והעבר כל הזמן משתנה נכונה במקרה הזה".

ח"כ עמרם מצנע אמר בדיון, "אני לא מתרגש מתהליך קבלת ההחלטות, כי בכל ההיסטוריה של עם ישראל תגלו שמעולם לא היה דיון ענייני ורציני ועבודת מטה מסודרת בנושאים מדיניים גורליים. אין אצלנו דו-שיח רציני מפחד להיקלע לשאלות פוליטיות".  

ח"כ שטרן הביע צער על כך שראש השב"כ וראש המועצה לביטחון לאומי לא הגיעו לדיון. "הזמנו את ראש השב"כ לשעבר ואת גיורא איילנד דרך משרד ראש הממשלה, אך הם לא בחרו שלא להעביר להם בזמן את הדרישה. רק הרמטכ"ל לשעבר, שהוזמן דרך משרד הביטחון נאות להגיע".

שוב התפספס דיון חשוב בכנסת

יו"ר סיעת המפד"ל, זבולון אורלב, אמר בוועדה: "הרמטכ"ל שמע על התוכנית שבועיים אחרי שהיא התפרסמה בעיתון. בישיבת הממשלה ביוני 2004 ציפינו לשמוע מצה"ל ניתוח של הסיכונים והסיכויים בהתנתקות אבל צה"ל לא יכול היה להציג לשרים ניתוח ביטחוני לפני החלטתם מכיוון שגם צה"ל הופתע. זה שיבוש מוחלט של כל המערכות היה ברור שכל התהליך לקוי מיסודו, שקודם יורים ואחר כך מסמנים את המטרה. ככה לא בונים מדינה".

ח"כ אורי אריאל, מיוזמי הדיון, דרש לזמן את ראש הממשלה, לאחר שהחליט להיעדר מהדיון הנוכחי: "ריח רע עולה מהחלטת ראש הממשלה לא להגיע. ממה הוא חושש? אם לטענתו אין ממש בטענות נגדו, שיבוא ויציג את טיעוניו. המטרה היא לקיים דיון ענייני בוועדה על אופן קבלת ההחלטות בממשלה".

לחברי הכנסת היתה הזדמנות נדירה להבין את דרך קבלת ההחלטות שקדמה לתוכנית ההתנתקות ואת הדיאלוג שבין הדרג המדיני לצבאי, אך במקום לשאול את יעלון עוד שאלות, הסתפקו הח"כים ברוב הזמן בהשמעת דעותיהם הפוליטיות. כך, למרבה הצער, קורה גם בדיונים אחרים. שוב התברר שחברי הכנסת אינם משכילים לנהל דיונים מעמיקים, ומסתפקים בעיקר בלשמוע את עצמם.

תרחיש האימים: מלחמת טרור אחרי ההתנתקות

את דעתו על תוכנית ההתנתקות לא מסתיר יעלון. בראיון לעיתונאי ארי שביט בעיתון "הארץ", הציג באחרונה את תרחיש האימים ליום שאחרי ההתנתקות. "אם לא ניתן לפלסטינים עוד ועוד ועוד, תהיה התפרצות אלימה. ההתפרצות הראשונה תבוא ביהודה ושומרון. מצבן של כפר סבא, תל-אביב וירושלים יהיה כמצבה של שדרות. יש סבירות גבוהה למלחמת טרור שנייה".

לטענת יעלון, "הקמתה של מדינה פלסטינית תוביל בשלב כלשהו למלחמה. מלחמה כזאת עלולה להיות מסוכנת לישראל (...) הרעיון שאפשר לקיים עד 2008 מדינה פלסטינית ולהשיג יציבות מנותק מן המציאות ומסוכן. מדינה כזאת תחתור תחת מדינת ישראל". 

יעלון הוסיף ואמר כי מניתוח התבטאויותיו של יו"ר הרשות הפלסטינית החדש, אבו מאזן, ניתן להבין כי לא ויתר על זכות השיבה. "ולא זכות השיבה במובן הסמלי. זכות השיבה כתביעה למימוש. לחזור אל הבתים, לחזור אל הכפרים. משמעות הדבר היא שלא תהיה כאן מדינה יהודית".