שתף קטע נבחר

שהרב יתעסק במצות

הרב הצבאי הראשי, זה שמוכן לפשוט מדים אם רב אחר יורה לו, נזכר פתאום בסכנת הסרבנות

הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף ישראל ויס, עתיד, על פי הדיווחים בתקשורת, לפרסם פסק הלכה, בו הוא קורא לחיילי צה"ל לא לסרב פקודה גם במקרה של פינוי התנחלויות. זאת בעקבות פרשת החייל אבי ביבר, שסירב להשתתף בפינוי. אין לנו אלא לברך את הרב, שאחרי תקופה כה ארוכה בה הנושא עומד על סדר היום הציבורי, הוא נזכר להודיע שאולי בעתיד יפרסם פסק הלכה ברור. עכשיו נותר רק לקוות שהפסיקה תפורסם עוד לפני ההתנתקות.

 

אין זו הפעם הראשונה בה שמו של תא"ל ויס עולה לכותרות בהקשר ההתנתקות. לפני כחצי שנה הוא הצהיר כי אם יצווה עליו הרב הראשי לשעבר, אברהם שפירא, לפשוט את מדיו - יעשה זאת. אחר כך, אמנם, התנצל, אך לא חזר בו מדבריו. צה"ל היה צריך כבר אז לטפל בו בחומרה. מה יקרה אם הרב שפירא אכן יעמיד את הרב ויס במבחן ערב הפינוי? על אחת כמה וכמה חמורים הדברים, כאשר הרב שפירא עצמו קרא לסרב לפקודת הפינוי. מבחינת החייל בשטח, הרב ויס הוא לא רק רב, אלא גם קצין בכיר בצה"ל. לא ייתכן שקצין יקבל פקודות מגורם שאינו מוסמך לכך. האם הדעת הייתה סובלת אמירה כזו מפי מפקד אוגדה למשל, המצהיר קבל עם כי סמכות הרב שפירא גוברת על סמכות הרמטכ"ל בעיניו?  

 

היה לרבנות הצבאית די והותר זמן לכלכל את צעדיה בנושא ההתנתקות. אולם עד כה לא נעשה דבר, והחיילים נותרו חשופים לרבנים המטיפים לסרבנות. הרבנות הצבאית אפילו לא טרחה להבהיר לחיילים המתלבטים האם הקריאה לסרבנות - פסק הלכה היא, או דעת רבנים בלבד, שאין חובה לציית לה. לא נשמעה גם כל אמירה אחרת שתקל על החיילים המתלבטים להתמודד עם סוגיית הפינוי. התנגשות בין פקודות ההלכה לפקודות הצבא אינן דבר חדש. על כך התבטא כבר הרב גורן: "פסקתי כי תורת ישראל קודמת לפקודה". גם אז החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין, ועתירה לחייבו לעשות כן נדחתה.

 

אמירות מסוג זה מוכיחות שאסור לצה"ל להמתין להחלטת הרב הצבאי הראשי על מנת שחייליו - לרבות הדתיים - יבינו מהי פקודה, מהי הלכה ומהו היחס ביניהן. עדיף שצה"ל לא יבקש מהרב את מה שאינו יכול לתת, לא ייתן ואם ייתן - זה ממילא לא ישנה. רק המפקד מוסמך להוציא פקודות, ובמדינה דמוקרטית - ואפילו יהודית ודמוקרטית - היחיד שמוסמך לקבוע אי-חוקיות בעליל הוא בית-משפט, ולא רב אזרחי או צבאי כזה או אחר.

 

הטעות הגדולה שעושה הצבא היא עצם הפניה לרב ויס לקבלת פסק הלכה. במעשה זה מועבר המשחק למגרש הרבנים והסרבנים. הציפייה שהרב הראשי יעסוק בסוגיות שהן מעבר לכשרות, אתרוגים ומצות שמורות - כמו בשאלה למי לציית - מוטעית מיסודה. הצבא, כמו יתר זרועות המדינה, צריך לפעול על פי החלטות ריבוניות, ואין רשות אחת נוגעת בזולתה. אני מציעה לצבא להסתפק בכך שהרב יתפלל לשלומם של חיילי צה"ל העוסקים בפינוי. שום פסק הלכה היום כבר לא יוכל לתקן את זרע הפורענות שנזרע. צה"ל הוא ארגון חזק דיו כדי שיוכל לצאת למשימת הפינוי בזכות מפקדיו וחייליו הרבים. הפרקליטות הצבאית תדע לבטח לטפל כראוי בסרבנים. אשר ליום שאחרי ההתנתקות, כדאי כבר עכשיו לרשום משימה נוספת וחשובה: דיון במעמדם המיוחד של חובשי הכיפות בצה"ל, כיחידים וכקבוצות.

 

רחל דולב, לשעבר הצנזורית הראשית 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום דובר צה"ל
גם רב, גם קצין בכיר. ישראל ויס
צילום דובר צה"ל
מומלצים