ב.מ.וו 730 - יוקרתית באופן בסיסי

חודשים ספורים אחרי שפגשנו בה בהשקה הבין-לאומית, נוחתת בארץ סדרה 7 המחודשת של ב.מ.וו. ועדיין אנו מתקשים לעכל את העובדה שהמכונית, שהכריזה בגדול על עידן כריס באנגל, שעוררה כל כך הרבה ויכוחים בגלל העיצוב, ושישנתה לחלוטין את פני ב.מ.וו, מתקרבת כבר לגיל ארבע. כי סדרה 7 היא מסוג המכוניות שכולנו זוכרים מתי היה המפגש הראשון עימה. ויכול להיות שזו באמת הייתה הכוונה של ב.מ.וו - שאף אחד לא יתעלם ושכולם ידברו ויזכרו.

לעומת ה-750 שפגשנו בספרד, מקבלת את פנינו כאן ה-730, הגרסה ה"בסיסית" בסדרה שקבלה את מנוע השישה צילנדרים החדש והקל של בוואריה. ואנחנו לרגע בספק: האם היא יכולה לייצר את אותן תחושות שסיפקה ספינת הדגל הבווארי למרות ה"מחסור" בצילינדרים? אמנם ה-7 המקורית החלה את דרכה עם מנועי שישה צילנדרים בלבד, אבל האם היום זה מספיק?

מאופקת, איכותית 

הרחוב, כהרגלו, טופח על פנינו ואינו מתרשם לרעה מתווית ה-"730" שבעכוז המעוצב מחדש. בשבילו זו בהחלט ספינת דגל בווארית, ומבטי הקנאה שמופנים אלינו מסבירים זאת היטב.

אני פחות מתלהב מהשינויים במתיחת הפנים, שגורמים ל-7 להראות קטנה ומאופקת יותר. אהבתי יותר את הגישה המתריסה והבומבסטית של הדגם היוצא. אבל עבור רבים הפנים החדשות קלות יותר לעיכול, והן לבטח הרמוניות ודינאמיות יותר.

כניסה פנימה מזכירה מייד את האיכויות המרשימות, החומרים המזמינים, הגוונים הנעימים ותחושות העושר, ההידור והשלמות. גם בגרסה הבסיסית כיף לשבת כאן, והמחסור בכמה פינוקים לעומת הגרסאות המצוידות נשכח במהרה.

אבל למרות האהבה, לוקח זמן להסתגל להנדסת האנוש המוזרה. זה מתחיל בכך שבורר ההילוכים ממוקם היכן שלרוב שוכן מנוף המגבים. שיטת "תן לאצבעות" מעניינת אמנם, אבל כשתפעילו בטעות את מנוף המגבים (שנמצא ממש מתחת) באמצע תמרון חניה לחוץ, ספק אם תעריכו את המקוריות.

גם מיקום בקרת השיוט והאיתות מטעה, וכך גם השליטה הידנית בהילוכים. אבל המלכה היא כמובן מערכת ה-"I-DRIVE", ששולטת במערכת השמע, האקלים, יציבות ועוד ועוד... היא נפלאה להעברת הזמן בפקקים, או כשממתינים שהאישה תסיים את הקניות. ועדיין היא סבוכה באופן מוגזם ונותנת לי תחושה של הדיוט. ה-7 עדיין מחייבת לימוד מקיף של ספר הרכב.

מצד שני, הירידה לפרטים כל כך מקיפה, שאין ברירה אלא לסלוח לה. אתם יודעים, הפרטים קטנים: החל בכיוון המושב החשמלי, דרך ידיות כניסה מוארות בדיסקרטיות ועד הרקע החכם למחוונים שמזכיר לא לעלות לסל"ד גבוה כשהמנוע קר. יופי.

במכונית מסוג זה המושב האחורי הוא במרבית המקרים החשוב ביותר, וגם כאן נעים לגלות סביבה מזמינה עם מרחב עצום. וזו, יש לציין, הגרסה ה"קצרה". אבל אם חייבים ביקורת כלשהי בכל זאת, נציין שליושב המרכזי תפירע ממנהרת העברת הכוח מהמנוע לגלגלים האחוריים.

המנוע

החדשה העיקרית מבחינתנו היא כמובן מנוע השישה צילינדרים בנפח 3.0 ליטר, שמייצר 258 כ"ס ו-30.6 קג"מ ב-2,500 סל"ד. פגשנו אותו לראשונה בסדרה 6, וכבר אז הוא הפתיע אותנו לטובה. והוא עושה זאת שוב, גם כאשר הוא רתום לגברת שמשקלה קרוב לשני טון. ציפינו לביצועים בינוניים - למנוע היו תוכניות אחרות לחלוטין.

שוב מתגלה שמדובר במנוע נפלא ומלא שמחת חיים, כזה שמסוגל ללא קושי לחצות את קו ה-7,000 סל"ד, אך גם למשוך היטב מסל"ד נמוך. הוא מסתדר היטב עם יחסי ההעברה האוטובניים הארוכים והאופי המרוכך של התיבה, ואין לו בעיה לזנק גם בשני. אם תרצו הוא שקט ומעודן, ואם תדחקו בו באמצעות רגל ימין - הוא יגרגר בצליל מעניין.

האצות לצורך עקיפה הן תענוג, והמכונית מסוגלת לחצות בקלות מפתיעה את קו ה-200 קמ"ש (וזה עוד בהילוך רביעי). במילים אחרות - אם ציפינו לקבל מכונית כבדה, המציאות טופחת על פנינו עם ביצועים טובים ואופי נמרץ. בהחלט צרות טובות.

בב.מ.וו מדברים אגב על מהירות מרבית של 244 קמ"ש וזינוק ל-100 ב-7.8 שניות. האם הלקוחות באמת צריכים יותר מזה? סביר להניח שלא. ובכל מקרה, עם משקל עצמי לא נמוך וקצב בריא במהלך המבחן, תצרוכת הדלק עמדה בתחזית הלא אופטימית - 6 ק"מ לליטר, ומטה.

ניהוג

השינוי מפתיע יותר היה במאפייני הניהוג. ל-7 שלוש גרסאות כיול מתלים: "רגילה", "מסתגלת" (עם בולמים מתכוונים אלקטרונית ומייצבים נשלטי מחשב) ו"ספורט" מונמכת. בהשקה פגשנו בגרסה המסתגלת, ואילו ה-730 שלנו הגיעה בגרסה הרגילה. וההבדל מוחשי. ה-7 הזו מרגישה פחות חדה ואוחזת, יותר רכה ורוכנת. פחות מעודדת לתקיפת כבישים מהירים, יותר מכוונת לנסיעה רגועה ונינוחה. טוב, חייבים להודות שזה מתאים יותר לקהל היעד. גם ריסון תנודות הגוף אינו מושלם, ופוגם בביטחון הנהג במהירויות גבוהות על כביש שאינו מושלם. לכך מוסיף גם ההגה הקל מדי, שמשדר חופש גדול במרכז במהירויות גבוהות.

הרכות הזו כמובן משתלמת בנוחות הנסיעה, שהיא בדרך כלל טובה (בייחוד מחוץ לעיר) ורק מהמורות ערמומיות במיוחד מכניעות אותה בסביבה עירונית.

אבל למרות הביקורת, בכל זאת מפתיע לגלות עד כמה המכונית הזו מסוגלת להתכווץ סביבך ולהשכיח את מידותיה האמיתיות, ועד כמה ניתן להפיק ממנה הנאה. בין אם בנסיעה נינוחה, ובין אם בקצב מזורז. למכורי האדרנלין שבינינו, נספר שאפילו עם המנוע ה"חלש", ניתוק בקרת היציבות יאפשר ליצור החלקות אחוריים מהנות. כן, ה-730 היא ב.מ.וו אמיתית.

ואם עוסקים בביצועים, חשוב לציין כי הבלמים - למרות המשקל והמהירויות - מתפקדים היטב.

אפשרות מעניינת

ספינת הדגל של ב.מ.וו לא מושלמת. אבל היא מראה שגם במכוניות ענק ניתן למזוג אופי שובה ומיוחד. האופי הזה הוא שגורם לנו לחבב את המכונית כל כך. וה-730? מי שם לב בכלל שהיא הגרסה הבסיסית. המנוע החדש כל כך מוצלח, ומביא אותנו למסקנה שבאמת לא צריך יותר, אפילו אם אפשר.

ומה לגבי המחיר? יחסית לז'אנר, המחיר אינו גבוה במיוחד: החל מ-600,000 שקלים (630,000 למכונית ההדגמה). נכון, לא שווה לכל נפש, אבל צריך לזכור שמדובר במחיר נמוך ב-100,000 שקלים מה-740. וזו, לטעמנו, עסקה משתלמת למדי.