שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חסר כסף בקופה? שהעובד ישלם
    חברות רבות במשק מחייבות את עובדיהן להשלים מכיסם את החוסרים בקופה בתום יום העבודה. בדיקה שערכנו גילתה כי הדבר אינו חוקי. כמה מהחברות הודיעו בעקבות התחקיר, כי ישנו את המדיניות

    בשבוע שעבר התפרסמה ב-ynet ידיעה שעוררה זעם רב: מנהל אזורי ברשת מקדונלד'ס בצפון הארץ תלה במסעדות הרשת בצפון שלטים, שבהם הודיע לעובדים: אם יתגלו חוסרים בקופות המסעדות, הם יצטרכו לשלם את ההפרשים מכיסם.

     

    הידיעה עוררה מאות תגובות של קוראים נזעמים, שרבים מהם קראו להחרמת הרשת. בעקבות הפרסום הודיע עוד באותו יום זכיין הרשת בישראל, עמרי פדן, כי הוא מבטל את ההוראה. "פדן הורה לא לנכות מעובדים חוסרים בקופה, במידה וזה נעשה, ולפעול לפי החוק בלבד", נמסר ממקדונלנד'ס (ראה משמאל).

     

    עובדי מקדונלד'ס יכולים לנשום לרווחה, אך מתתבר שהם לא לבד. בעקבות הפרסום, פנו ל-ynet עובדים מחברות רבות, שהתלוננו שבכל פעם שמתגלים אצלם חוסרים בקופה, הם נדרשים להשלים את החסר מכיסם.

     

    במשרד התמ"ת מדגישים: "ככלל, ניכוי קנסות משכרו של עובד אסורה, אלא אם הותרה בהסכם קיבוצי או על-פי חוק".

     

    "לא חוקי? לך לעבוד במקום אחר"

     

    "בתחנת הדלק שבה עבדתי הצטברו מדי יום חוסרים של כ-300 שקל", מספר סטודנט שעבד לאחרונה בתחנת דלק של אחת מרשתות הדלק הגדולות. "זה נשמע המון כסף, אבל מדובר בתחנה שנמצאת בצומת ראשי, ומתדלקת נון-סטופ. החברה ניסתה לחסוך בכסף, והעמידה 4 מתדלקים על 6 עמדות תידלוק. נוצר מצב, שבו בכל רגע נתון יש שתי עמדות תדלוק לא מאויישות. מדובר במאות אנשים ביום. מספיק ששלושה מהם בורחים בלי לשלם, כדי שייווצר חוסר של מאות שקלים".

     

    "בסוף היום, סופרים את הכסף ששולם בכל העמדות, ואת הכסף שהתקבל במזומן, ומשווים אותו לכמות הדלק שסופקה ללקוחות. את הסכום החסר מחלקים בין המתדלקים. כך גיליתי, שמהמשכורת שהייתי אמור לקבל, טיפה יותר משכר מינימום, יורדים בכל יום עשרות שקלים של חוסרים".

     

    אמרת למעסיקים שלך שזה לא חוקי?

     

    "כן. פניתי למנהל התחנה ואמרתי לו את זה, והוא אמר לי, 'אם לא מוצא חן בעינך אתה יכול ללכת לעבוד במקום אחר'. תחנות הדלק מוצפות בעובדים. חיילים משוחררים שעובדים שם מקבלים מענק, ויש אנשים שאין להם ברירה ומוכנים לעבוד בכל דבר. הם יודעים שאם תעזוב, יהיה מי שיקפוץ על התפקיד במקומך. אני הבנתי שזה פשוט לא משתלם לעבוד כך, ועזבתי".

     

    "ההוראה נועדה למנוע גניבות ובריחות"

     

    בדיקת ynet מעלה שהשלמת חוסרים בקופות על חשבון העובדים קיימת בחלק גדול ממקומות העבודה במשק. מנהלי משמרות דורשים השלמת חוסרים מרבים מהמוכרים בפיצוציות ובמינימרקטים השכונתיים, ומהמלצרים במסעדות ובבתי הקפה.

     

    גם עובדים בחלק מרשתות הצרכנות הגדולות מתלוננים שהרשתות גובות מהן כסף על חוסרים בקופות. בין העובדים: מתדלקים בתחנות דלק של דור-אלון, דלק ופז, מוכרים בחנויות הנוחות yellow של פז, עובדים במסעדות של רשת בורגר-ראנץ', עובדים במסעדות רשת בתי המלון ישרוטל, ומוכרים בחנויות רשת המשקפים אירוקה, ברשת האופנה גולף, ברשת השיווק טיב-טעם, ברשת הבריאות ניו-פארם, ברשת צעצועים חצי חינם וברשת שקם אלקטריק. העובדים טוענים כי נדרשו לשלם כסף מזומן על חוסרים בקופותיהם, או שהכסף נוכה ממשכורתם.

     

    ברשת ישרוטל מסבירים את מדיניותם: "במלונות ישרוטל ישנם נהלי עבודה ברורים הבאים למנוע 'בריחת' אורחים מהמסעדות ללא תשלום. לדוגמה, בפאבים שלנו, התשלום נעשה מראש. הקפדה על הנהלים אמורה למנוע תקלות. במקרה שבכל זאת יש תקלה, הדבר נתון לשיקול דעתו של מנהל המסעדה. אם, להערכתו, פעל המלצר כהלכה, הוא יפטור אותו מתשלום. אם, לדעת המנהל, המלצר טעה ולא פעל לפי הנהלים, הוא יחייב אותו באופן חלקי או מלא, בהתאם לנסיבות. לצערנו, אנו נתקלים בתופעות מתוחכמות, גם מצד מלצרים, ואלמלא היינו פועלים בדרך בה אנו פועלים, תופעות הגניבה והבריחה היו מתרחבות ללא שליטה".

     

    ברשת אירוקה, לעומת זאת, החליטו לשנות את המדיניות. בתגובת החברה נאמר: "לאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה הוחלט באירוקה לבטל את ההנחיה ולא לבקש מהעובדים כסף עבור סכום החסר בקופתם בתום יום העבודה. הוראה מסודרת יצאה מטעם הנהלת החברה למנהלי האזורים והחנויות".

     

    רשתות נוספות טוענות כי גביית כספי החוסרים היא יוזמה פרטית של מנהלי משמרות בשטח, והיא מנוגדת להוראות ההנהלה. מנכ"ל רשת דלק, גבי לסט, מסר ל-ynet: "לרשת דלק אין מדיניות של גביית כספים מעובדים. כל עובד שנתקל בגביית כספים על חוסרים ובכל הוראה, שלכאורה מנוגדת לחוק, מוזמן לפנות אלי באופן אישי, ואני מתחייב לטפל בפנייתו מבלי שהוא ייפגע מכך". 

     

    גם מרשת שקם אלקטריק נמסר: "הרשת אינה מחייבת את העובד לשלם בגין חוסרים וגרעונות בקופה. לעתים הרשת נוקטת באמצעים משמעתיים נגד העובד, כמו מכתב אזהרה או נזיפה. ייתכן ובאופן מקומי, עובדי חנות ספציפית לא רוצים לדווח על חוסרים, ולכן מחליטים להשלים את החוסר מיוזמתם, ללא ידיעת הנהלת הרשת".

     

    רשת צעצועים חצי חינם מוסרת: "ברשת מעולם לא היה נוהל שכזה. עד לפני חודשיים נוהלו החנויות שבבעלות הרשת על ידי ניהול חיצוני. מבדיקה שערכנו עולה כי ב-2 מתוך 39 סניפים שנמצאו בניהול חיצוני, ביקשו המנהלים מהעובדים להשלים את החוסרים. כיום הניהול של החנויות נמצא בידי מטה הרשת, ולפיכך מקרים שכאלה לא יישנו".

     

    מרשת ניו-פארם נמסר: "הרשת פועלת לפי חוק וכמקובל בתחום הקמעונאות. הרשת שומרת על כל חוקי העבודה ודואגת לרווחת העובדים ולתנאי העסקה הוגנים".

     

    ואילו ברשת גולף מכחישים: "אין מצב שבו עובדי רשת גולף יצטרכו להשלים מכיסם הפרטי חוסרים בקופה, וזאת כחלק ממדיניות הרשת, הקובעת כי אין העובד משלם מכיסו בגין חוסרים כספיים. בעקבות פניית ynet נערכו בדיקות מקיפות בנושא, והתברר שלא היה ולא נברא".

     

    בחברות הדלק דור-אלון ופז, ברשת yellow וברשת בורגר-ראנץ' סירבו להגיב. מטיב-טעם נמסר כי הנושא בבדיקה.

     

    הבנקים: רק עובדי כוח-האדם משלמים

     

    עובדי הבנקים הקבועים אינם נדרשים להחזיר חוסרים. בכל סניף יש חשבון מיוחד, שאליו מתנקזים העודפים והחוסרים המצטברים בקופות הבנק. ואולם, בארגון קו לעובד התקבלו תלונות מטלרים, המועסקים בשני הבנקים הגדולים בידי חברות כוח אדם, וטענו כי החברות גבו מהם החזר על חוסרים בקופות.

     

    באחד הבנקים הגדולים אכן התקבלו תלונות על עבירות כאלה בחברות כוח האדם, אך הבנק הוציא לחברות מכתבים חמורים שבהם נדרשו "לשלם את השכר כחוק".

     

    מבנק לאומי נמסר בתגובה: "הבנק אינו מצוי בהסכמים שבין חברות כוח האדם לבין עובדיהן, אולם הבנק אינו יכול בשום אופן לסבול כי לא תשולם לעובדים משכורת כחוק".

     

    מבנק הפועלים נמסר: "סדרי העסקה של בנק הפועלים הם מול חברות כח האדם, ומערכת היחסים המשפטיים בין חברות כוח האדם לעובדיהן הם לא חוזיים בידיעתנו".  

     

    "למרות שזו עבירה, העובדים כמעט ואינם תובעים"

     

    למרות שמדובר בעבירה על החוק, פונים עובדים מעטים מאוד לרשויות ומתלוננים על גביית הכספים. עורכי הדין של קו לעובד קיבלו עד כה רק 4 בקשות לסיוע משפטי מעובדים שטענו שמקומות העבודה שלהם גבו מהם כספים על חוסרים. לדברי עורכי הדין, כל הארבעה זכו במשפט, וקיבלו את הכסף בחזרה.

     

    "מדובר בתופעה שרק עכשיו התחלנו להיות מודעים לה", אומרת יו"ר קו לעובד, חנה זוהר, "העובדים פונים אלינו רק במקרים קיצוניים. כך למשל, לפני שנה קיבלנו תלונה מעובדת בחנות נוחות של תחנת דלק, שהתגלו אצלה חוסרים, אז המעסיק ביקש שתשלם לו את החוסר בצ'ק. היא שאלה אותו, 'למה שלא תוריד לי את זה מהמשכורת?' אז הוא אמר לה, 'אסור לי, כי זה לא חוקי'. העובדת סירבה לשלם בצ'ק ופוטרה. היא פנתה אלינו, ואנחנו פנינו למשרד התמ"ת, שבודק כיום את התלונה".

     

    עונשים נמוכים למעסיקים

     

    גם עו"ד דנה חפץ, מפורום הארגונים לאכיפת זכויות עובדים, אומרת שעובדים ממעטים מאוד להתלונן בפני הרשויות על גביית הכספים על חוסרים בקופות.

     

    "עקרונית, כל עובד יכול לתבוע ולזכות בכספו", אומרת חפץ, "אבל יש הבדל גדול בין מה שעובד יכול לעשות עקרונית לבין מה שהוא יכול לעשות בפועל. יש המון הפרות של חוקי העבודה בדברים בסיסיים כמו הלנת שכר, והעובדים חוששים לפנות ולאבד את מקום עבודתם. הם מרגישים שמה שנעשה הוא לא בסדר, אבל לא מתפטרים ולא תובעים אלא 'בולעים' בשקט וממשיכים הלאה. הטיפול האפקטיבי ביותר בתופעה הזאת היא הפרסום בתקשורת, כמו ש-ynet עשה עם מקדונלד'ס".

     

    "מי שבאמת יכול לטפל באמת הם פקחי העבודה של משרד התמ"ת. לפקחים יש סמכות להגיע לכל מקום עבודה, לבדוק ולקנוס. אבל לתמ"ת יש כ-20 פקחי עבודה בלבד על אלפי העבריינים בכל הארץ. מלבד זאת, הנסיון מוכיח שבית הדין לעבודה נותן קנסות נמוכים, יחסית, למעסיקים שביצעו עבירות. אם תחנת דלק גובה השלמות חוסרים של 300 שקל ביום מהעובדים שלה, במשך שנים, ובסוף מקבלת קנס של 50 אלף שקל, שווה לה להסתכן בתשלום הקנס".

     

    מעבר להיבט החוקי, מדוע זה לא מוסרי לגבות כסף מהעובד במקום שהמעסיק יספוג את הטעויות של העובדים? 

     

    "לדרוש מהעובד להחזיר כסף פרושו להחליט שהוא גנב או התרשל בעבודתו, מבלי שאשמתו הוכחה. ואולי הוא בכלל לא אשם בחוסר? קודם כל על המעסיק להוכיח שכך אכן קרה".

     

    ייתכן שהעובד לא גנב ולא התרשל, אבל אם חסר כסף בקופה של עובד, מדובר בטעות אנוש מצידו.

     

    "נותן שירותים צריך לקבל משכורת לפי מידת הסיכון והאחריות שבעבודה שלו. במקומות שבהם יש סיכון גבוה, צריך לשלם יותר. עורכי דין שעושים פשלה, למשל, יכולים לחטוף תביעת רשלנות. לכן עורכי דין מרוויחים משכורות גבוהות, יחסית. אם אתה קובע שמוכר ברשת מזון מהיר או מתדלק בתחנת דלק זאת משרת אמון, תשלם לו בהתאם, הרבה.

     

    "אבל המעסיקים מנסים להחזיק במקל משני קצותיו: מצד אחד, אומרים לעובדים, שזאת משרה פשוטה ומשלמים להם גרושים. מצד שני, מחייבים אותם בהמון כסף על טעויות קטנות. התוצאה היא שהעובד נשאר בלי כלום. אם עובד מרוויח 3,000 שקלים בחודש, ובכל יום מורידים לו 100 שקל, הוא יישאר בלא שכר".

     

    האם זה סביר שלעובד יהיה מדי יום חוסר של 100 שקלים בקופה?

     

    "זה סביר מאוד, ואף טבעי. קופאי ברשת גדולה מגלגל מדי יום אלפי שקלים, לעתים עשרות אלפים. כמה זה 100 שקלים לעומת סכומים כאלה? אחוז אחד, שניים? זה כלום".

     

    אם כך, מה צריכות הרשתות לעשות כאשר מתגלים חוסרים בקופות?

     

    "החוסרים צריכים להיות חלק מהבלאי, או מההוצאות השוטפות של הרשת. הרשת צריכה לשלם עליהם בדיוק כמו שהיא משלמת על האוכל שנשרף בתנור או מתפזר על הרצפה. אם מחייבים קופאים על חוסרים, מדוע לא לחייב מלצרים על צלחת שילד זרק על הרצפה?  

     

    "יש עיקרון משפטי שנקרא עקרון  'הכיס העמוק'. כאשר מוגשת תביעת נזיקים נגד שני גופים, שלאחד מהם יש הרבה כסף ולשני יש מעט, בתי המשפט מגלגלים את עיקר התשלום על הגוף בעל האמצעים הרבים יותר. זאת מדיניות מוסרית, כיוון שהגוף העשיר יותר ירגיש פחות בהוצאה והיא תגרום לו נזק קטן יותר. איפה העובד ואיפה המעסיק במשוואה הזאת? הרשתות הגדולות מגלגלות מיליוני דולרים, והן יכולות לשלם כמה עשרות שקלים ביום בלי להרגיש".

     

    חלק מהרשתות נמצאות בהפסדים ושקועות בחובות.

     

    "גם החובות נמדדים במיליונים. אם הן יחייבו עובדים על חוסרים בקופות, זה מה שיוציא אותן מהבוץ? בכל מקרה, אם המעסיקים היו חושבים שזה הוגן לגבות כסף מעובדים על חוסרים, הם היו מתארגנים כדי לשנות את המדיניות. מדוע הבנקים ורשתות השיווק אינם מפעילים לובינג כדי לשנות את החוקים? אולי הם יודעים שהמחוקק לא יקבל רעיון מעוות כזה? אולי הם מבינים בעצמם שזה לא בסדר?"   

     

    התמ"ת: טיפלנו בכל התלונות

     

    ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "ביחידת האכיפה של התמ"ת התקבלו מספר תלונות על קיזוז קנסות מעובדים בשל חוסרים בקופות. בכל אחת מהתלונות נפתחה חקירה. במסגרת זאת אף הוגש כתב אישום כנגד בעל חברת דלק בשל ניכוי חוסרים שהתגלו בקופות משכרם של העובדים, שירד מתחת לשכר המינימום. המעסיק הודה, הורשע ונקנס בסכום של 30 אלף שקלים או 3 חודשי מאסר וקנס 100 אלף שקלים על ביצוע כל עבירה דומה בעתיד".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דלק. העובדים מוזמנים לפנות
    משקפי איקורה. משנים מדיניות
    ישרוטל. למנוע 'בריחת' עובדים
    בורגר ראנץ'. מחייבים להחזיר
    מומלצים