ברק על חסימת האוטובוסים: "בעיה לא פשוטה"

האם חסימת האוטובוסים היתה חוקית? בג"ץ החל לדון בצהריים (יום ג') בהרכב של שלושה שופטים בסוגיית עצירת האוטובוסים אתמול על ידי המשטרה בכל רחבי הארץ, ומניעת נוסעיהם מההגעה להפגנת הימין הגדולה שנפתחה בעצרת בנתיבות.

במהלך הדיון אמר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, כי "הבעיה היא לא פשוטה, לכאן ולכאן הבעיה סבוכה", והוסיף כי הוא שוקל להרחיב את הרכב השופטים שידון בעתירה. השופט ברק אף הורה לאפשר לכל מי שנמצא כרגע בכפר מימון ומעוניין לצאת משם בחזרה לביתו – לאפשר לו לשוב ואמר כי אם יזדקקו לאוטובוסים שיגיעו למקום לשם לקיחת אנשים משם – יש לאפשר את הגעתם לשם.

השופטים הורו לבא כוחם של העותרים, עורך הדין אריאל יהודה לשם, להגיש עתירה מתוקנת ולבסס את עיקר טענותיו. ברגע שיגיש לשם את העתירה המתוקנת, תגיב עליה המדינה וביום חמישי בתשע בבוקר ישובו השופטים לדון בעתירה.

בא כוח המדינה בדיון, עורך הדין יובל רויטמן, אמר כי המשטרה הסכימה לאפשר את ההפגנה בתנאי שמארגניה יצהירו כי הם אינם מתכוונים להגיע לגוש. לדבריו המארגנים סרבו לכך ואף הצהירו כי זוהי מטרתם ולפיכך לא התאפשרה הצעדה. עורך הדין רויטמן הוסיף כי התכלית העומדת בבסיס הצעדה היא קיום הפגנה בלתי חוקית שבסופה יופר צו שעליו חתמו אלוף פיקוד הדרום וראש הממשלה, האוסר להכנס לגוש ולפיכך הצעדה לא קיבלה אישור. "המטרה היא לנסות ולקעקע את תכנית ההתנתקות שאושרה על ידי הכנסת, הממשלה ושר הבטחון. המטרה היא ליצור מאסה קריטית של אנשים שיגיעו לגוש ויקשו על מלאכת הפינוי", אמר רויטמן בדיון.

הוא קרא מתוך כרוז שפרסמה מועצת יש"ע לקראת הצעדה בו נכתב "נעשה חתירה ומאמצים לעלייה לגוש קטיף, עלייה לקרקע", ואמר: "גם מארגני הפעילות, לא רק אנחנו, תופסים את הארוע הזה כנסיון לקעקע ולסכל את ההתנתקות".

עורך הדין לשם טען כי המשטרה עצרה את האוטובוסים לאחר שיצרה מצג שווא שבמסגרתו הבטיחה לצועדים לאפשר את קיום הצעדה וב – 14:00 אתמול שינתה את הצהרתה בלי כל הודעה מוקדמת. "לא הגיוני למנוע מאוטובוסים בקרית שמונה ובת"א לצאת לנתיבות. אם אנחנו רוצים להמשיך להיות דמוקרטיה אחרי יום האתמול, צריך לאפשר לצעוד לכיכר העיר ולצעוק את דעתינו". כאמור, ביום חמישי בתשע בבוקר ימשיך בג"צ לדון בנושא.

חסימת האוטובוסים עורה סערה

במשטרה טענו אתמול כי "המשטרה מבצעת מכלול אמצעים כדי למנוע הפרה בוטה של החוק ויצירת גוש חוסם אשר יפריע למשימת הפינוי. הסמכות החוקית

מצויה בסעיף שלוש לפקודת המשטרה, לפיו למשטרה סמכות למנוע ביצוע עבירות".

בימין הביעו מנגד זעם על "סתימת הפיות". גורמים בימין הנחו את המפגינים לאחר החלטת המשטרה, לצאת ולצעוד רגלית לעבר נתיבות. "אם הם יחסמו את האוטובוסים שלנו – נגיע מכל הארץ ברגל", הבהירו. לבסוף יצאה ההפגנה לדרך, גם מבלי שהאוטובוסים הגיעו.

גם באגודה לזכויות האזרח תקפו את ההחלטה. במכתב למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב משה קראדי, כתבה עו"ד לילה מרגלית, כי לא נמצאה כל הוראת חוק המסמיכה את המשטרה לעכב אוטובוסים רק בשל החשש שנוסעיהם עומדים להתקבץ במקום מסויים.

עו"ד מרגלית כינתה במכתבה את החלטת המשטרה "צעד דרקוני ופוגעני", וכתבה כי "אף אם קיים יסוד לסירוב המשטרה להעניק אישורים, הרי שכאשר בפעולות מחאה עסקינן, על רשויות אכיפת החוק לנקוט משנה זהירות כדי להבטיח כי הפגיעה בחופש הביטוי ובזכויות אדם לא תעלה על הנדרש. השימוש באמצעים קיצוניים וחסרי סמכות שכאלה, כדי לסכל מראש קיומה של הפגנה – גם הפגנה לא חוקית - מזכיר משטרים להם לא היינו רוצים להידמות".

ועוד עתירה: חבר הכנסת אורי אריאל מהאיחוד הלאומי עתר גם הוא הבוקר לבג"ץ. לטענתו, השימוש בחיילי צה"ל במטרה למנוע את צעדת הימין אינה חוקית כיוון שהצעדה התבצעה בשטח שלא הוכרז שטח צבאי סגור. "השימוש בחיילים שמקימים מחסומים בצירי הנגב הוא שערורייה בלתי נסבלת. שרון בפאניקה והוא מקים משטר צבאי שאם לא ייעצר עכשיו יביא את המדינה לאנרכיה, אומר חבר הכנסת אריאל.