שתף קטע נבחר

המוצרים נגד התקרחות: האם הם באמת עובדים?

40%-60% מהגברים וכ-30% מהנשים סובלים מהתקרחות במידה זו או אחרת • היעדר טיפול אולטימטיבי בבעיה הוביל לשגשוג שוק גדול של שיטות ומוצרים, כמו הברשה של הקרקפת ותוספי מזון, שמבטיחים להחזיר עטרה ליושנה • אלא שהמומחים טוענים שברוב המקרים התקרחות היא תופעה גנטית, שוויטמינים לא יכולים להצמיח שיער ושעיסוי ראש אולי עושה נעים, אבל לא עוצר נשירה

שנתיים אחרי שהשתחרר מהצבא התחיל שיערו של ע' לנשור. "זה היה נורא", הוא משחזר ממרחק של עשר שנים לאחור. "השיער שלי הידלדל במהירות, ובשני צידי הרקות נוצרו מפרצים עמוקים. חשבתי לעצמי: אני רק בן 23 וכבר נראה כמו אבא שלי".

 

ע' המיואש פנה לרופא המשפחה שלו, שהוא גם מומחה טבעוני, וקיבל כמוסות אבץ. "הרופא הסתכל על הקרקפת שלי ופסק מיד שחסר לי אבץ בדם, וזו הסיבה לנשירה המוגברת".

 

"הכדור הראשון לא גרם לשום תגובה", נזכר ע', "אבל למחרת התחלתי להתפתל מכאבי בטן, מעוויתות ומתחושה שהכל מתהפך לי בפנים. בהתחלה לא שייכתי את זה לאבץ, אבל בהמשך נאמר לי בקופת חולים שזו תגובה לחומר, ושאני צריך להפסיק לקחת אותו".

 

וכך, בעוד חבריו קלעו ראסטות בשיערם והתהדרו בשיער עבה ושופע, נאלץ ע' להשלים עם גורלו, להקדים רפואה למכה ולגלח לגמרי את שיער ראשו. "עבר זמן עד שהפנמתי שעם גנטיקה לא מתווכחים", הוא אומר. "סבא שלי ואבא שלי קירחים, וזה כנראה גם גורלי".

 

שלושה סוגי התקרחות

 

בין 40% ל-60% מהגברים וכ-30% מהנשים יסבלו במהלך חייהם מנשירת שיער שתוביל להתקרחות במידה זו או אחרת. אצל גברים מתרחשת התופעה כבר בשנות ה-20 לחייהם, ואילו אצל נשים – מגיל 35 ומעלה. "אובדן שיער",

אומרת ד"ר דנה פלורנטין, רופאת משפחה בשירותי בריאות כללית, "מלווה בירידה בביטחון העצמי ובפגיעה בדימוי העצמי, כשנשים סובלות מהתופעות האלה יותר מגברים".

 

היעדר טיפול אולטימטיבי, מוכח וחסר סיכונים בבעיה, לצד הביקוש הגדול לפתרונות, הובילו לשגשוג שוק נרחב של שיטות ומוצרים שונים, כמו עיסויי קרקפת ותוספי מזון, שמבטיחים להחזיר עטרה ליושנה. אלא שלדברי המומחים, בינם לבין מניעת התקרחות אין ולא כלום. אבל גם המחקרים שמוכיחים בוודאות שלא קיים קשר בין נטילת ויטמינים למניעת נשירה לא מרפים את ידיהם של הצרכנים ושל היצרנים. וכך, כשיש ביקוש – יש גם היצע.

 

הסיבות להתקרחות מגוונות ורובן בעלות רקע גנטי. "התקרחות היא למעשה היעדר צמיחה מחודשת של שיער", מסביר ד"ר משה לפידות, רופא עור ומנהל יחידת הלייזר במרכז הרפואי בילינסון. "הרפואה מבחינה בשלושה סוגי התקרחות. הנפוץ בהם הוא 'ההתקרחות הגברית הטיפוסית' (אנדרוג'נטיק אלופסיה), שמאפיינת כ-50% מכלל הגברים. בהתקרחות הזאת, שהיא על רקע גנטי ומושפעת מהורמון המין הגברי, השיער באזור הרקות ובקודקוד הופך לדליל ונוצרים מפרצים. עם הזמן השיער נסוג עוד יותר, ונותרת רק שלוחת שיער מרכזית בחלק הקדמי של הקודקוד. בסופו של התהליך נשארים שוליים דקים של שיער סביב צידי הראש ובחלקו האחורי.

 

"לסוג הזה של התקרחות יש טיפול רפואי מוכח ומאושר באמצעות שתי תרופות: מינוקסי-דיל – תכשיר שפותח במקור להורדת יתר לחץ דם, אך נמצא יעיל לעצירת הנשירה. התכשיר הזה אפקטיבי בכ-40% מהמקרים וניתן בתמיסה שמורחים על עור הקרקפת; ופרופסיה – תרופה שמעכבת את ייצור ההורמון הפעיל שמשפיע על אובדן השיער ויעילה בכ-70% מהמקרים. אלא שהשפעתה של התרופה ניכרת רק אחרי כשמונה חודשים, והיא מיועדת לגברים בלבד".

 

"שני התכשירים האלה יעילים כל עוד נוטלים אותם", מסביר ד"ר יוסי שירי, רופא עור בכיר בשירותי בריאות כללית. "זה כמו משקפיים: אתה מרכיב – אתה רואה היטב; אתה מסיר – אתה לא רואה היטב. ברגע שמפסיקים להשתמש בתכשירים, הנשירה חוזרת".

 

סוג התקרחות שני הוא אלופסיה אריאטה, שמתבטאת באובדן גושי שיער באופן פתאומי, דבר שגורם להיווצרות קרחות עגולות בקרקפת. "גם בסוג ההתקרחות הזה ניתן להבחין בדלדול שיער ניכר באזור מסוים", מסביר ד"ר לפידות. "ההתקרחות הזאת נובעת ממצבי לחץ ודחק, בעקבות דיאטה ועוד, והיא שכיחה בקרב אחוז אחד מהאוכלוסייה ואף בילדים".

 

הטיפול היעיל לסוג הזה של נשירה הוא משחה שמכילה סטרואידים, או הזרקת סטרואידים ישירות לקרקפת, טיפול שנועד לדכא את מערכת החיסון באופן מקומי, וכן משחות שמכילות חומרים שגורמים לגירוי העור ופוטותרפיה (טיפול באמצעות אור).

 

התקרחות מהסוג השלישי – טלוגן אפלוביום – מופיעה בעיקר אחרי הריונות, לידות, ניתוחים ומצבי דחק גופניים או נפשיים ומצבים טראומטיים. "ההתקרחות הזאת לא מאופיינת באזורים של היעדר שיער מוחלט אלא בהידללות שווה של

כל שיער הראש, כשהנשירה היא רבה ביותר", מסביר ד"ר לפידות. "היא עלולה לנבוע גם מחוסר ברזל או מהפרעות בתפקוד בלוטת התריס, ואז הטיפול בה נעשה באמצעות השלמת החוסרים".

 

"כל טיפול אחר, פרט לטיפולים שפורטו כאן, חסר הוכחה מדעית לגבי מידת יעילותו", פוסק פרופ' מיכאל דוד, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי בילינסון ויו"ר החוג לדרמטולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "אין כל הוכחה שטיפול בהתקרחות באמצעות מינרלים, ויטמינים או עיסוי הקרקפת אכן מועיל. רק במקרים הנדירים שבהם ההתקרחות באה בעקבות חוסר תזונתי, הטיפול נעשה באמצעות מתן ויטמינים. במקרה כזה ההתקרחות היא תופעת לוואי לבעיה ולא הבעיה עצמה".

 

חלק לא מבוטל מהסובלים מהתקרחות זמנית או קבועה מקווים שהבעיה תחלוף מאליה ונמנעים מלפנות לרופאי עור. הם נוהים אחרי פרסומים ורוכשים ערכות טיפול לא יעילות. הנה כמה דוגמאות למוצרים שמצויים בשוק ומציעים טיפול לבעיות נשירה והתקרחות.

 

הייר קליניק: 'מברישים' את הקרקפת

 

הייר קליניק – מרכז פארא רפואי כהגדרת בעליו – מציע אבחון וטיפול בקרקפת ובשיער באמצעות טיפול אלטרנטיבי, שלא מקובל על רופאי עור. האבחון מבוצע על ידי 'טריקולוג' – מומחה לשיער ולקרקפת – תואר שלא מוכר על ידי משרד הבריאות.

 

"האבחון כולל צילום דיגיטלי של הקרקפת ובדיקה מיקרוסקופית של שורשי השיער", אומר המנכ"ל אנדרי בניטה. "הטיפול מותאם ללקוח בהתאם לתוצאות האבחון וכולל בין השאר הברשה של עור הקרקפת וצחצוחו, פעולה שממריצה

ומסייעת ליצירת היגיינה, והחדרה והספגה של מרכיבים חיוניים ומזינים לשורשי השיער, כמו שמן נבט חיטה, שמן ארניקה, שמן גזר ומיצוי מפרי עץ הדקל הננסי".

 

בשיחה שקיימה תחקירנית מוסף הבריאות של "ידיעות אחרונות" עם לוסי, נציגת הייר קליניק, נאמר לה: "אנחנו פועלים לבלימת תהליך ההתקרחות גם אם זה תורשתי. ראשית אנחנו חייבים לאתר את הגורמים המפריעים לצמיחה התקינה של השיער. הטריקולוג המומחה דוגם שיער מתחת למיקרוסקופ, ואז הוא מרכיב טיפול".

 

"דרך מיקרוסקופ ניתן לראות רק את מצב השערה, כלומר באיזה שלב של צמיחה היא נמצאת", אומר ד"ר לפידות. "צחצוח הקרקפת, סירוק מסיבי ועיסוי לא הוכחו מעולם כיעילים לטיפול בהתקרחות, גם אם הם עשויים להיות נעימים

למטופל". באשר להזנת השיער בחומרים שהוזכרו כאן, אומר ד"ר לפידות: "אין כל סימוכין מדעיים לכך שתוספי המזון האלה יעילים לעצירת נשירה ולצמיחת שיער".

 

גל בנימין, ששמה נמסר לבקשת מוסף הבריאות של "ידיעות אחרונות" על ידי הייר קליניק, ניסתה את הטיפול וטוענת שהוא הצליח. "התחילה לי נשירה איומה, והייתי בהיסטריה", היא מספרת. "פניתי לרופא עור ולגינקולוג, והם לא איתרו בעיה. גם בדיקות הדם שעברתי נמצאו תקינות. הרופאים אמרו שאני במתח והציעו לי להשתמש בכדורי הרגעה, אבל לא רציתי.

 

"חיפשתי כל פתרון אפשרי, ואז שמעתי פרסומת ברדיו של הייר קליניק וניגשתי אליהם. עשו לי אבחון והסבירו לי שיש לי קרקפת שמנונית. הטיפול שניתן לי בוצע פעם בשבוע וכלל עיסוי לקרקפת ולצוואר, להזרמת הדם. בבית השתמשתי בשמפו מיוחד ובתמיסות".

 

הטיפול בשנה הראשונה עלה לבנימין 7,000 שקל. "ההטבה שהושגה היא משמעותית", אומרת בנימין. "הם עצמם אומרים שברגע שמפסיקים זה עלול לחזור, לכן אני בטיפול משמר ומשתמשת בשמפו מיוחד שמחירו 110 שקל".

 

סיפרנו לד"ר לפידות על נסיונה החיובי של בנימין. תגובתו: "ידוע שכ-40% מקרב מטופלים מגיבים גם לטיפול אינבו (פלסבו)".

 

על השאלות שהעביר מוסף הבריאות של "ידיעות אחרונות" להייר קליניק השיב המנכ"ל בניטה: "כמו בכל מקצוע טיפולי אלטרנטיבי בישראל, עדיין אין צורך חוקי ברישום העוסקים בטריקולוגיה". ולעצם הטיפול הגיב: "אנחנו לא רואים ברקע גנטי להתקרחות גזירה משמיים. מתן חומרים בעלי מבנה ביוכימי שמאפשר ספיגה מקסימלית בשכבות העמוקות של העור – עוזר".

 

על הטענה שהטיפול לא מקובל על הרפואה והמדע השיב בניטה: "כיוון שמדובר בטיפול אלטרנטיבי על בסיס טבעי ולא בתרופות פרמקולו - גיות, אין לצפות להופעת פרסומים בנושא בכתבי עת מוכרים".

 

באשר לטיפול, שכולל הברשת עור הקרקפת ואבחון השיער באמצעות מיקרוסקופ, הגיב משרד הבריאות: "הנושא ייבדק במסגרת הוועדה (למניעת הטעיות בתחום הרפואה – א.א) המשותפת למשרד הבריאות, לתמ"ת ולגופי צרכנות. אחרי בדיקת הנושא נעביר מידע לציבור".

 

פורקפיל: ויטמינים לשורשים

 

"טיפול טבעי בנשירת שיער", כך מבטיח הפרסומאי של פורקפיל – תוסף מזון שמתיימר לטפל בנשירת שיער – ומונה את מרכיבי המוצר, שביניהם סידן, אבץ, ביוטין, עמילן תירס, מגנזיום, דליזול צמחי, דיאסטין ועוד.

 

לפניית תחקירנית 'רק בריאות' השיבה אולגה, בטלפון שמיועד לשירות לקוחות: "זה בעצם ויטמינים ומינרלים שעובדים על בלוטות החלב שנמצאות ליד שורש השערה. יש לטיפול 85% הצלחה לנשים ולגברים. השימוש מומלץ לשלושה חודשים, וזה בטוח כי גם המוות של השערה אורך שלושה חודשים. ממש לעצור את הנשירה בהתחלה זה לא יכול, אבל אחר כך היא נעצרת. המוצר מחזק את השורש".

 

המסר הזה, שמייחס סגולות ריפוי לתוסף מזון, אסור לפי נוהלי משרד הבריאות. באשר לאמינות, מגיב ד"ר דייוויד פרידמן, רופא עור בכיר: "אין בכלל מוצר רפואי או טבעי שיעיל בשיעור של 85%. יש לומר חד משמעית: לא נמצא קשר מחקרי בין החומרים שמכיל מוצר כמו פורקפיל לבין נשירת שיער". מוסיף ד"ר יוסי שירי: "כיוון שהשערה לא מכילה קלציום, מגנזיום, אבץ וכדומה, המינרלים האלה לא יועילו לצמיחתה".

 

על השאלות שהועברו לחברה ענתה חוי פילוסוף, מנהלת השיווק: "לעניות דעתנו, רופאי עור ממליצים למטופלים עם נשירת שיער לקחת אבץ ולאכול מזון שמכיל חלבונים, כמו בשר, גבינות וביצים. פורקפיל זו פורמולה מיוחדת שמכילה את חומצות האמינו החיוניות לשיער וכן מינרלים וויטמינים ספציפיים וחשובים".

 

רוטס HR: כמוסות נגד נשירה

 

רק טבלייה אחת ביום, שמכילה "נוסחה טבעית ומאוזנת לחיזוק שורשי השיער", מבטיח היצרן של רוטס HR – והנשירה נעצרת. בעלון לצרכן, לצד ההסבר המדעי לנשירת שיער, נאמר: "השיער, כמו כל איבר אחר בגוף, זקוק לתזונה נכונה ומאוזנת". וההבטחה: "הכמוסה מכילה רכיבי תזונה ייחודיים – ברזל, אבץ, ויטמיני B, ביוטין וציסטאון – להשגת יעילות מירבית".

 

"כל מי שחי על תזונה סבירה ולא גר באחת ממדינות העולם השלישי לא סובל מחוסר בוויטמינים ובמינרלים", מגיב ד"ר לפידות. "לכן טיפול בנשירה באמצעות תוספי מזון הוא שטות מוחלטת. אין ולא הוכח קשר בין מרכיבי תוסף המזון שצוינו לבין הצמחה מחדש של השיער".

 

בתגובה לפניית 'רק בריאות' השיב בשם החברה אילן בומפלד: "בעוד שתרופות מיועדות לטיפול במחלות או בתסמיני מחלות, השלמות תזונתיות מיועדות להשלים חוסרים תזונתיים. במקרים של נשירת שיער שנגרמת כתוצאה מחוסרים תזונתיים יש היגיון תזונתי להשיב לראש את הרכיבים החסרים".

 

בעלון לצרכן נכתב שרופאים, רוקחים ותזונאים ממליצים על השימוש ברוטס HR. כשביקשנו שם של רופא שממליץ על הכמוסות, הפנתה אותנו החברה לד"ר אלנה סגל. "אני רופאת משפחה בגמלאות", אמרה לנו ד"ר סגל. "בזמן שעבדתי, המלצתי. היו כאלה שאמרו שזה עוזר והיו שלא. אני השתמשתי בעצמי. עכשיו אני גומרת את הקופסה השלישית. ולא, זה לא עוזר. בהתחלה עשה רושם שכן, אבל לא. אל תגידי שזה עוזר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
עם גנטיקה לא מתווכחים. אילוסטרציה
צילום: גבי מנשה
לא נמצא קשר מחקרי. פורקפיל
טיפול באמצעות תזונה. רוטס HR
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים