יוצא גבר
חשבתם שאלדד זיו אוהב רק קולטורה? ובכן, מעכשיו הוא בקטע של סקס-אלכוהול-מכוניות ועורך תוכנית חדשה ב"אגו"
"אני שונא את הקטע המטרוסקסואלי הזה, מה, נהיינו רגישים פתאום? הרי היינו כאלה גם קודם".
אולי עכשיו יש לכם לגיטימציה להיות כאלה.
"יש לנו קטעים כאלה ויש גם את הקטעים האחרים. אני מזוהה כאיש תרבות, אבל אני הגעתי לתוכנית כי הייתי בחדר מדרגות ושמעתי אנשים מהערוץ מדברים על מגזין גברי, ואם יש משהו שאני נורא נורא אוהב זה מכוניות ועטים. אני אפילו אומר לעצמי שאני אוהב אקדחים. פעם מצאתי את עצמי אוחז בכלי הטפשי הזה מלטף אותו ומשמן אותו, ואז כשאני פוגש את החברים שלי אז אנחנו אומרים אחד לשני 'נו, שימנת את האקדח היום?'. פעם ארתור מילר אמר כמה כסף ומחשבה השקיעו כדי ליצור כלי שהוא גם יפה אסתטית וגם הורג אנשים, באותו הכסף אפשר היה להמציא תינוק שיוולד בלי האצבע שלוחצת על ההדק".
וזה משל למה?
"אני לא יודע".
באמנות כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. אז אל תתפלאו כשאלדד זיו, איש תרבות גבוהה, עורך עכשיו את מגזין הגברים החדש "אגו באגו" (ה', 23:00), המגזין שיהפוך כל אבן בדרך ל- הפתעה – סקס, אלכוהול ומכוניות. על ההנחיה הציבו בערוץ אגו (HOT) את ניר לוי ויריב גוטליב, אח של אורי גוטליב וגבר-גבר בזכות עצמו.
אז מה הקשר בין איש סוגה עילית כמו זיו לתוכנית גברים. "זאת תוכנית תרבות", מתעקש זיו בחינניות. "תוכנית תרבות לגברים. והתכנים שלה מדברים אל גברים יותר מאשר אל נשים. אפשר לעשות את ההכללה הזאת וזה קורה גם בזוגיות תמיד, כשהולכים לבחור את המכונית בראש שלך אתה רוצה את הב.מ.ו עם הכוחות סוס, והיא רוצה את הפג'ו 306 עם הריח הטוב. מתחת לפני השורות המבצבצות תובנות אינטלקטואליות פסיכולוגיות שאני כעורך אמור להבין אותן אבל אני גבר".
וזיו מרחיב: "דווקא באמנות ותיאטרון וקולנוע ואמנות פלסטית, יש גם אמנות גברים, תרבות גברים. למשל יותר גברים אוספים אמנות מאשר נשים. זה סוג מסוים של תרבות. אני לא רואה הבדלים בין תיאטרון ובין תוכנית אגו. האמת היא שאם היית שואלת אותי איזו תוכנית הייתי רוצה לעשות, תכנית של גברים או נשים, בלי קשר לטלויזיה או לעבודה – הייתי בוחר בנשים".
למה?
"כי אנחנו אוהבים נשים. למרות שאנחנו לא יודעים כלום על נשים, אני כל הזמן מופתע מחדש. הייתי בלונדון עם 80 מורות, נתתי הרצאה על תיאטרון, ואין לי מושג. לא יכולתי לדעת למה הן מתכוונות. 50 שנה עברו מאז כשאת אומרת לא למה את מתכוונת, ואנחנו עדיין לא יודעת לפרש נשים, אין שיפור בתקשורת בין המינים. כשאת אומרת לא למה את מתכוונת. אתן כל הזמן אומרות לא, אז מתי זה הכן? כל החיים שלי העברתי בלא".
אז מה בכל זאת התוכנית שינתה באבחנות שלך לגבי גברים ונשים?
"ויתרתי על הצורך לחפוש ולשגע את השכל. הגילוי שהפער בתפיסה ובהתנהגות, הוא עוד יותר ענק ורחב ממה שחשבתי. בחיים שלי אני לא לוקח יוזמה, שיבואו וישאלו אותי".
זיו, מחזאי צייר ואיש טלויזיה, עורך במקביל גם תוכנית תרבות שבועית בשם "פעם בשבוע" לשידורי "רשת". חצי השעה הגברית מורכבת ממספר פינות קבועות על עולם הרכב, האלכוהול, עולם הנשים והסקס וזאת לצד עיסוק בנושאים כמו גאדג'טים, רוקנ'רול, כלכלה וגם טרנדים גבריים חדשים. באגו מבטיחים שהנושאים ידונו מנקודת מבט הומוריסטית וקלילה, וממליצים לצופים לעשות את אותו הדבר.
אפשר להגיד על תחומי ענין מסוימים שהם גבריים?
"בטח. אני חושב שסקס, נשים, מכוניות, אוכל נכללים בקטגוריה הזאת. יש גם אלכוהול גברי או קפה גברי, למשל יותר גברים שותים אספרסו קצר כדי להמשיך ללכת הלאה, זה עניין של מסורת, וזה שאנחנו צריכים מכת קפאין בשכל כדי לתפקד. יש גם ספרות גברים, המינגוואי. יש ג'יפים ענקיים שרק גברים קונים, ואני לא מבין למה – זה כל כך לא פרקטי, מה זה נותן. יש רוקנ'רול גברי. אם יהיה ערב על הגג של מישהו, ונשים DVD של לד זפלין סביר להניח את הגיטרות של פייג' יאהבו יותר גברים. יש לא מעט הבדלים בין גברים ונשים, ואפילו שכולם יודעים על ההבדלים האלה יש הרבה דברים שאנשים לא יודעים".
לי נראה כאילו התוכנית הזאת היא בעצם המקום שבו אתה נח.
"זה נכון. כשאני עושה תוכנית תרבות את יודעת איך אני נלחם על אייטמים? ופה ההוא מביא את הג'יפ, שיביא את האמא של הג'יפ. יש ישיבת מערכת אצלי בארבע, בטח נשב על בירות ונדבר על צעצועים".
מתוך התוכנית
מומלצים
