הסבא של מחסום כיסופים

התנתקות בגיל הזהב: "לא צריך להתרגז, צריך להיות סמכותיים, אפשר כל ויכוח לפתור בשקט", כך הסביר אתמול (ה') אל"מ (מיל') אלי רז לאחד מהשוטרים הצעירים שהתעמת עם אזרח שביקש להיכנס לגוש קטיף דרך מחסום כיסופים, וסירב להזדהות בפניו.

אל"מ רז הוא לא עוד אחד מהקצינים הרבים שמנהיגים את משימת כיסופים - אלא הקצין המבוגר ביותר: בן 63. הוא פשט את מדיו כבר מזמן - אבל כשראה את החיילים הצעירים מתמודדים עם המשימה המורכבת, החליט שהוא לא נשאר בבית מול הטלוויזיה ומצטרף אליהם לחום, לאבק ולקללות של כיסופים.

"אשתי אמרה לי שזו כמו משימת התאבדות, יקללו אותי, ירביצו לי, למה אני בכלל צריך את זה?" -  הוא אומר בראיון ל-ynet ממחסום כיסופים, רגעים ספורים לאחר שהציץ לאחת המכוניות שניסתה לעבור במקום - "אבל אני הסברתי לה שחייבים לאזן בין החיילים הצעירים שבפניהם אותה משימה כל כך לא קלה לבין אנשים כמוני עם הרבה ניסיון והרבה הבנה".

אלוף משנה רז נשוי ואב לשני ילדים וסב לארבעה נכדים. הוא מתגורר בכפר סבא והבוקר עזב את שגרת יומו, עלה על מדי א' שהוציא מאחד מארונות הבגדים בביתו. הוא אפילו קיבל רובה מסוג M-16 והחל משעה 8:30 בבוקר את המשמרת שלו במחסום כיסופים כמפקד לכל דבר עם סמכויות של קצין בכיר. "אני מתכוון להיות פה שבוע שלם, יום יום, שעה שעה, להיות עם החיילים, אני לא הולך לישון לפני עשר או אחת עשרה וגם בלילה אף אחד לא ישים אותי בבית החייל, אלא פה עם החבר'ה, עם החיילים, באוהל".

"תמיד התנדבתי"

את שירותו הצבאי החל רז במשחתות של חיל הים ולאחר מכן עבר ליחידת הקישור ישראל-מצרים, שם עשה את רוב שנותיו, מתקדם בסולם הדרגות. הוא היה מהקצינים הבולטים שביקרו במצרים עשרות פעמים ועסק בתיאומים שונים במסגרת משלחות צה"ל בקהיר.

לדבריו, "תמיד ידעתי שאני חייב להיות במקום שבו צריכים אותי וגם לאחר שהשתחררתי מחטיבת הקישור תמיד התנדבתי כשהיו צריכים אותי, אם זה לעזור לקצינים בחטיבה או לנסוע למצרים. הפעם זו משימה אחרת לגמרי, בשטח, משימה מורכבת, מרגשת, קשה, אבל אני חושב שחייבים לבצע אותה, כך קבע הדרג המדיני וצה"ל הוא זה שמבצע את ההנחיות של הדרג המדיני".

אל"מ רז, שנראה אל מול החיילים והשוטרים הצעירים במחסום כמו סבא שהגיע לבקרם, יודע בדיוק את תפקידו. "הנוכחות שלי מקרינה בקרב החיילים והשוטרים ביטחון, גם כשנקלעים פה ושם לוויכוח אני בא, משרה את הניסיון שלי, מצנן את הרוחות, אם הן מתלהטות, אני לא מתנשא ולכן קיבלו אותי כאן החבר'ה כאחד משלהם. המטרה היא לבצע את המשימה אבל לדעת מתי להיות רגישים, לדעת איך לא לפרוץ גבולות".

הקצין הבכיר והלא שגרתי במחסום מספר כי עדיין לא נתקל בתופעות של חיילים שסירבו פקודה. "אני מסתובב בין החיילים, משוחח עמם, מקרין להם ביטחון, אני יודע שלהרבה מהם לא קל אבל יחד עם אנשים שמכירים את השטח הרבה שנים, יהיה קל יותר לבצע את המשימה הזו".