עלייה באי השיוויון בהכנסות בישראל
על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה בעשירון העליון גבוהה פי 12.1 מההכנסה בעשירון התחתון. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית: 11,220 שקל. ההכנסה הממוצעת לגבר גבוהה פי 1.6 מההכנסה של אשה
ההכנסה ברוטו למשק בית הגיעה באמצע שנת 2004 לסכום של 11,220 שקל בממוצע בחודש. בניכוי תשלומי חובה (כ-20%) הגיעה ההכנסה נטו ל-8,953 שקל, וההכנסה הכספית נטו לנפש (המקובלת כמדד לרמת לחיים), הסתכמה ב-3,267 שקל בחודש. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"מדד ג'יני" למדידת אי שיוויון בהכנסות עמד בשנת 2004 על 0.379 נקודות - עלייה של 2.4% במדד אי השיוויון לעומת 2003. יצויין כי באי השיויון בהכנסות חלה יציבות ב-2003 לעומת 2002, כאשר העלייה הקודמת הגדולה באי השיוויון בהכנסות חלה בין השנים 2000 ל-2001.
מדד ג'יני הוא מדד מקובל למדידת אי-שיוויון בחלוקת הכנסות. ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מלא, לבין 1 לציון אי-שיוויון מלא.
גבר מרוויח פי 1.6 מאשה
52% השכירים הם גברים ו-48% נשים. ההכנסה החודשית הממוצעת לגבר שכיר בשנת 2004 הייתה 8,459 שקל, פי 1.6 מההכנסה המקבילה של אשה שכירה. ההכנסה לשעת עבודה של גבר - 44.2 שקל, הייתה גבוהה ב-2004 ב-19% מזו של אישה - פער הנשמר משנת 2002.
מבין כל משלחי היד, ההכנסה ברוטו לשכירים מנהלים הייתה הגבוהה ביותר והגיעה ל-14,535 שקל בחודש בממוצע. ההכנסה החודשית הממוצעת לגבר שכיר בדרגת ניהול גבוהה פי 1.3 מההכנסה הממוצעת לאישה שכירה בדרגת ניהול. לעומתם, ההכנסה ברוטו לעובדים בלתי מקצועיים הייתה הנמוכה ביותר והגיעה בשנת 2004 ל-3,454 שקל לחודש. ההכנסה ברוטו לשעה לעובד בלתי מקצועי (גבר) הייתה 24.4 שקל ולעובדת בלתי מקצועית 21.8 שקל בממוצע.
כמה משתכרת משפחת שכירים?
ההכנסה ברוטו של משקי בית בהם ראש משק הבית שכיר הגיעה אשתקד ל-13,613 שקל ברוטו בממוצע בחודש, לעומת 13,377 שקל בשנת 2003 - עלייה של 2.2%. בניכוי תשלומי חובה הגיעה ההכנסה נטו למשק בית של שכירים ב-2004 ל-10,702 שקל, וההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הסתכמה ב-3,621 שקל בחודש. תשלומי החובה של משקי הבית שבראשם שכיר היו 21.4% מההכנסה ברוטו.
בשנת 2004 ההכנסה ברוטו למשק בית שבראשו שכיר בעשירון העליון עמדה על 37,863 שקל - גבוהה פי 12.1 מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון (3,127 שקל). הפער בהכנסות העשירונים הקיצוניים עלה בשנת 2004 לעומת שנת 2003 ב-5.2%. בשנת 2004 ההכנסה ברוטו של משק בית בעשירון העליון עלתה ריאלית ב-2.5% ובעשירון התחתון ירדה ריאלית ב- 2.6% לעומת שנת 2003. ההכנסה נטו למשק בית בעשירון העליון (24,975 שקל ), גבוהה פי 8.6 לעומת ההכנסה נטו בעשירון התחתון (2,889 ).
משקי בית בהם ראש משק הבית "עצמאי"
ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית בהם ראש משק הבית עצמאי, הגיעה בשנת 2004 ל-14,679 שקל בממוצע למשק בית לחודש, ירידה ריאלית של 1.1% לעומת שנת 2003.
בניכוי תשלומי החובה, ההכנסה נטו למשק בית שבראשו עצמאי הסתכמה ב-11,006 שקל. הכנסה זו גבוהה ב-2.8% מההכנסה נטו במשקי בית של שכירים. ההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הסתכמה ב-3571 שקל לחודש. תשלומי החובה היוו 25% מההכנסה ברוטו.
מספר הנפשות הממוצע למשק בית שבראשו עצמאי עמד על 3.9 נפשות, ומספר המפרנסים היה בממוצע 1.7 בשנת 2004.
משקי בית בהם ראש משק הבית "לא עבד"
ההכנסה הכספית ברוטו בקבוצת משקי בית בה ראש משק הבית לא עבד הגיעה בשנת 2004, ל-4,575 שקל בממוצע למשק בית לחודש, לעומת 4,594 שקל למשק בית לחודש בשנת 2003 – ללא שינוי. ההכנסה הכספית הפנויה למשק בית הסתכמה ב-4,253 שקל, וההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הסתכמה ב-1,994 שקל.
ההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית שכירים (3,621 שקל בממוצע לחודש), גבוהה ב- 82% לעומת ההכנסה המקבילה במשקי הבית בהם ראש משק הבית לא עבד. ב-2003 עמד הפער על 70%. תשלומי החובה מההכנסה ברוטו במשקי בית בהם ראש משק הבית לא עבד, עמדו על 7%.
מספר הנפשות הממוצע למשק בית עמד על 2.4 נפשות בשנת 2004, וגיל ראש משק הבית היה 60.8 בממוצע (לעומת 40.5 במשקי בית שבראשם שכיר).
53.4% מההכנסות של משקי הבית בהם ראש משק הבית לא עבד מקורן בתמיכות וקצבאות ממוסדות בארץ, כאשר 47.2% מההכנסות הכספיות של משקי בית הגיעו מהמוסד לביטוח לאומי. מעל מחצית מההכנסה מביטוח לאומי מקורה בקצבת זקנה (1,218 שקל בחודש).
תגובת האוצר
בתגובה אומרים במשרד האוצר: מדובר בנתוני 2004, לפני יישומה המלא של הרפורמה במסים השמה דגש על השכבות החלשות והבינוניות ולפני הצעדים החברתיים הנוספים, כגון הגדלת קצבאות לקשישים מעוטי הכנסה. בשנת 2005 כבר נרשם גידול בתעסוקה שיגדיל את הסיכוי של משקי הבית שאין בהם שכירים לשפר את מצבם. אין הבדלים מהותיים לעומת שנים קודמות בין ההכנסות של העשירון העשירי ובין ההכנסות של העשירון הראשון כאחוז מסך ההכנסה.
