שתף קטע נבחר

איך תסתכלו במראה?

כשהגליל יבער, ושוב תשגרו גדודי שוטרים, איך תאמרו "עשינו הכל כדי למנוע טבח", כשברור שלא עשיתם דבר?

איפה הייתם כשחייל צה"ל, עריק מזה שישה חודשים, הסתובב חמוש ובוער בזעם פנאטי במקום הכי טעון בשטחים? איפה הייתם אתם, אחיי מכוחות הביטחון, כשהסכנה נשקפה אל הפתח? שוב לא ראיתם? שוב לא שמעתם, לא ידעתם, העדפתם לא לראות את הכתובת על הקיר?

 

עשרים שנה שירתתי בצה"ל. חמשת אחיי שירתו נאמנה, בני הבכור הלך אחריי ואחריהם. שנים אחדות ישבתי כקצין צעיר, ויותר מאוחר כמפקד בכיר ושבע קרבות, ביהודה ובשומרון. בפקודה ישבתי שם, אבל גם מתוך רצוני הטוב ובהבנה מלאה שעלי לבצע תפקיד קשה אך הכרחי. היה עלי לפעול כאותו ילד הולנדי אגדי התוקע אצבע בסכר. אלא שאצלנו, הסכנה מעולם לא היתה שטפון של מים, כי אם נהר של אש.

 

עלי הוטלה המשימה למנוע מהחיכוך המתמשך בין ערבים ליהודים להפוך לתבערה. לא תמיד הצלחתי, לא תמיד הצלחנו, אך היו לנו תקופות טובות יחסית. על אפם ועל חמתם של הקיצוניים שבין המתנחלים, מתחם קבר יוסף בשנים שבהן אני הייתי שם היה לאתר תפילה רוגע. יחסית, כמובן. הכל בשטחים הוא יחסי. גם מחירם של חיי אדם. נדמה לי שכבר אין שם אנשים שמאמינים, כמוני וכמו השפויים שבארץ הזאת, כי הציווי "לא תרצח" הוא קדוש והחלטי.

 

אז איפה הייתם? הספקתם לשכוח את עמי פופר, ברוך גולדשטיין, גור האמל ואחרים? "גיבורי" המחתרת היהודית הם כבר שמועה רחוקה עבורכם? איך תתבוננו מחר בעצמכם במראה, ואיך תאמרו "עשינו הכל כדי למנוע טבח", כאשר ברור שלא עשיתם דבר?

 

בעצם, אתם יכולים להישאר רגועים. תוקם ועדת חקירה, כי כך נוהגים אצלנו כשרוצים לטאטא אל מתחת לשטיח את העוולות של השלטונות. היא תשב חודשים ארוכים ותדון ותמצא אחראים למעשה ולמחדל, והכל ישוב לקדמותו: את מסקנותיה בדבר שיפור מצבם של אחיי הנפגעים, בני הקורבנות ושכניהם הרי לא יישמו לעולם; כך נוהגים אצלנו כשהקורבנות הם ערבים.

 

ואיפה תהיו מחר? הרי הגליל עלול לבעור שוב. כוחות התסכול של מוסלמים למודי אינתיפאדת אוקטובר 2000, של נוצרים מדוכאים ומופלים לרעה, של דרוזים שעדיין חיים כאן בקיפוח מתמיד ומכוון, בברית-דם חד-צדדית לחלוטין, כשאנחנו אמורים לשפוך את דמנו עבורכם ואתם אמורים להפר כל הבטחה שהבטחתם לנו - איפה תהיו כשכל הכוחות הללו, שהפכו לשנאה ממשית, יפרצו שוב? ואם תהיו במקום, אפילו יחד עם גדודי השוטרים שמוזרמים כעת לשטח, מה תגידו לעצמכם? מה תגידו לי ולאחי ולבני?

 

איפה נהיה כולנו - השפויים שבארץ הזאת, אנשים שרוצים לחיות בה במתינות ובשקט, לראות ברכה במעשיהם ולגדל את ילדיהם ונכדיהם בנחת - איפה נהיה כשמתפוח יוצאים תפוחים רקובים, מיצהר - שנאה יוקדת, מאלון מורה - תורה מורעלת, ומהרי השומרון יוצאת רק קללה? כשהגליל שוב יבער, הבה נעצור ונחשוב מעט, כי קשה ורעה השעה, וקשים ורעים הזמנים, ורק מעשיהם של אנשים שפויים ימנעו את האש הבאה, את הטבח הבא.

 

סלימאן אבוגוש, סגן-אלוף (מיל'), תושב הכפר מע'אר

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אחיה ראב"ד
איפה הייתם, איפה נהיה? האבל בשפרעם
צילום: אחיה ראב"ד
מומלצים