שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    משטר צבאי בנגב

    התקנות המנדטוריות, שמנעו עליית יהודים ערב השואה ואחריה, משמשות עכשיו עילה משפטית למחסומים בתוך המדינה

    צריך לקרוא את הדברים כדי להאמין: אזרחים רבים במדינת ישראל, המתגוררים בגבולות הקו הירוק, אינם יכולים עוד לנוע כאוות נפשם. זכויות חוקתיות רבות נשללו מהם. הם נתונים, למעשה, תחת משטר צבאי. את הצווים, שהפכו כמעט את כל דרום הארץ למתחם צבאי אחד גדול, מכנים "עוטפי חבל עזה". הוציא אותם אלוף פיקוד הדרום, ובית-המשפט העליון של מדינת ישראל מצא - לא במפתיע - שהם חוקתיים, לאחר שחזר לשנת 1937, השנה שבה פורסם סעיף 6 לדבר המלך הבריטי במועצתו. 

     

    זה קרה בעיצומן של הפרעות הקשות שעשו הערבים ביישוב היהודי. השלטונות הבריטיים ביקשו להשליט משטר צבאי ולדכא את "המרד הערבי", כדי לנסות ולקיים סדרי אספקה ושירותים הכרחיים. בפועל, השתמש הצבא הבריטי בסמכויות שהוקנו לו בסעיף 6 כדי לחסום את עלייתם של היהודים הרבים, שהתדפקו על שערי הארץ נוכח האיום הנאצי הצומח. מאות אלפי יהודים יכולים היו להינצל אלמלא אותו סעיף. הוא שימש לאחר מכן בסיס לתקנות ההגנה לשעת חירום, אותן התקינו הבריטים ב-45' כדי לפעול נגד המאבק היהודי להעלאת שארית הפליטה מאירופה.

     

    עתה, עשרות שנים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, רואה מערכת המשפט בפקודות המנדטוריות הסדר חוקתי ראוי, שיכול לשמש עוגן משפטי לצווים האמורים לתת לגיטימציה למצור על רצועה עזה. סעיף 6 ההיסטורי הוא הבסיס למעגל השישי של עכשיו. מעתה ואילך אפשר לדרוש, למשל, מכל אדם שנכנס לשטחים שמדרום לאשקלון, עליהם חלים הצווים הללו, שיצטייד בתעודת היתר, שאם לא כן, במחסומים הצבאיים ימנעו בעדו את המשך הנסיעה.

     

    זאת ועוד: בשטחים הללו, עליהם חלים הצווים שהוצאו מכוח תקנות ההגנה המנדטוריות, על החיילים יהיה לעשות ככל שיצווה עליהם. הם לא יוכלו אפילו לטעון שהצווים בלתי חוקתיים, או שהפקודות שניתנות להם מכוחם הן בלתי חוקיות באופן גלוי וברור, שכן בית-המשפט העליון כבר קבע שהכל כשר. אין עוד שרצים במערכת המשפט, הכל ראוי למאכל אדם. יש דינים מיוחדים למתנגדים לפנות את בתיהם ויש בתי-משפט מיוחדים בתוך בתי-הסוהר, עם תובעים מיוחדים ושופטים מגויסים - ואין פוצה פה ומצפצף. מחלקות מיוחדות בפרקליטות עושות לטיהור כל עוולה.

     

    השופט אדמונד לוי אמר זאת לפני, כאשר נשאר בדעת מיעוט מול עשרת חבריו שפסקו לטובת חוק יישום ההתנתקות, אבל כדאי, ואף ראוי, להגיד זאת שוב:

    מוסרית, נפרצו כל המחסומים החוקתיים, ובעתיד אי-אפשר יהיה לדחות על הסף גם דרישות לגבי השטחים שנכבשו ב-1948. הערבים יודעים זאת. משפטנים בפורומים בינלאומיים יודעים זאת. והעתיד אינו רחוק. הוא כבר כאן, על סף בתינו. הצווים עוטפי רמלה או לוד, חיפה או יפו, אותם נידרש למסור לידי הערבים לאחר שנסיים למסור חבלים אחרים מארץ ישראל, בוודאי יזכו גם הם ללגיטימציה של בית-המשפט העליון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים