מילון האודיו השלם

להמשך הסקירה:

• סקירת נגנים מבוססי דיסק קשיח גדול.
• סקירת נגנים מבוססי דיסק קשיח קטן.

לאחר שסיימנו לסקור נגנים, הגיע הזמן גם להבין מה עומד מאחורי המבדקים שערכנו להם. הנה הסרים אודות כמה מונחי יסוד בתחום האודיו:

פורמטים נפוצים:

• AIFF  - (ראשי תיבות של Audio Interchange File Format) התשובה של אפל ל-WAV של מיקרוסופט. קובץ שמקודד בפורמט AIFF הוא בערך הקובץ הכי פחות מכווץ שאתה יכול לקבל. כדי לחסוך קצת מקום נסו לקודד את הקובץ בפורמט החדש של אפל Apple Lossless, שמציע איכות זהה בכמעט חצי מהנפח.
  
   
• ATRAC3 - (ראשי תיבות של Adaptive Transform Acoustic Coding) פורמט האודיו לכיווץ קובצי אודיו של סוני, שמיועד לשימוש בנגני המוזיקה הניידים והמיני-דיסקים של החברה. האיכות של ATRAC3 זהה ל-MP3 שהוקלט במהירות של 128 Kbps.
  
   
• Audible - הפורמט של Audible.com לספרי האודיו שלה. Audible מגיע בארבעה פורמטים שונים. שלושת הראשונים שונים בגודלם, בהתאם לאיכות ההקלטה, ואילו הרביעי משתמש בדחיסת MP3. הפורמטים גם מוגנים דיגיטלית.
  
   
• AAC - (ראשי תיבות של Advanced Audio Coding) פורמט דחיסה ודיגיטציה בו משתמשת אפל בחנות המוזיקה iTunes. AAC גם תומך ב-DRM של אפל; שירים שנקנו מחנות המוזיקה iTunes והם מוגנים מהעתקה. AAC גם מייצר קבצים קטנים יותר מ-MP3 עם איכות זהה.
  
   
• FLAC - (ראשי תיבות של Free Lossless Audio Codec) קבצים שמכווצים באמצעות פורמט הקוד הפתוח FLAC לא סובלים כלל מירידה כלשהי באיכות לעומת ההקלטה המקורית. FLAC לא מתאים לרוב הנגנים הקיימים כיום בשוק, למרות ש-iAudio ו-Rio מייצרים מכשירים תואמים.
  
   
• MP3 - הסטנדרט הפופולרי ביותר להחלפת קובצי מוזיקה מכווצים. אלגוריתם הדחיסה MP3 פותח במעבדות Fraunhofer IIS בגרמניה על פי הזמנת הוועדה הטכנית של ארגון התקשורת העולמי כחלק מקביעת סטנדרטים להעברת אודיו ווידאו דיגיטליים ברשתות הטלפון. אומץ כחלק מהתקן של הקלטת DVD, במקביל להקלטת הווידיאו בדחיסת MPEG-2. האלגוריתם משתמש בתיאוריות פסיכו-אקוסטית כדי להגיע לגודל קובץ קטן יותר והוא נותן לכם שליטה ביחס בין איכות לגודל קובץ. ככל שקצב הדגימה גדול יותר, האיכות טובה יותר. קובץ שמקודד במהירות של 160Kbps או 192Kbps נשמע קרוב לאיכות של תקליטור.
  
   
• MPC - (קיצור ל-Musepack) אחד מהפורמטים לדחיסה "מאבדת" (lossy) הפחות ידועים. MPC מציע איכות מצוינת כאשר מקודדים קובצי אודיו במהירות גבוהה יותר. עם זאת, מעט מאד מהנגנים תומכים בו. הוא מיועד בעיקר להאזנה למוזיקה במחשב האישי.
  
   
• OGG - (קיצור ל-Ogg Vorbis) פורמט אודיו lossy זהה כמעט ל-MP3. זהו פורמט קוד פתוח שיכול לייצר קבצים בתוצאות טובות יותר מ-MP3. למרות שלא רבות התוכנות התומכות בפורמט הזה, הוא צובר פופולריות במהירות.
  
   
• WAV - פורמט שפותח על ידי מיקרוסופט ו-IBM לאחסון קובצי אודיו בלתי מכווצים (ולכן "לא מאבדים" Lossless) באיכות גבוהה. WAV הפך לפורמט הסטנדרטי ב-PC, אולם בשל גודל הקובץ שהוא דורש (כ-10MB לדקה של מוזיקה), רוב האנשים מעבירים קובצי WAV לפורמטים מכווצים (MP3, WMA וגו') כדי להתאים אותם לנגני מוזיקה ניידים.
  
   
• WMA - (ראשי תיבות של Windows Media Audio) התשובה הקניינית של מיקרוסופט ל-MP3. פורמט WMA, שנועד בעיקר כדי לשמש כפורמט להעברה מתמשכת של אודיו, משתמש בקבצים קטנים יותר. כמה מקובצי WMA מכילים מערכת דיגיטלית לזכויות יוצרים שנועדה לבדוק את חוקיות המוזיקה שרכשתם.

מונחי יסוד וטכנולוגיות בבדיקות איכות הקול

• ספקטרום - התדרים השונים שמרכיבים את הקול. האוזן האנושית שומעת צלילים בערך בין 20 ל-20,000 הרץ (תנודות לשנייה) וזה תחום הספקטרום שמעניין אותנו בהקשר של מוזיקה. מעל 20 קילוהרץ זה אולטרסאונד, ומתחת ל-20 הרץ זו רעידה מכנית.
  
  
• נתח ספקטרלי - מכשיר שדוגם את האות האקוסטי (תנודות לחץ האוויר) ומפיק מהם את גרף הספקטרום. התהליך המתמטי נקרא "טרנספורם פורייה" והוא מבוצע על ידי אלגוריתם בשם FFT. התצוגה המקובלת של ספקטרום אקוסטי היא בצורת "מסרק", קווים אנכיים שמבטאים עוצמה יחסית מפוזרים לאורך ציר אופקי של תדרים.
  
   
• הרמוניה - יחס בין תדרים המבוטא כשבר פשוט. למשל, רכיב ה-600 הרץ בספקטרום הוא "ההרמוניה הראשונה" של "התדר היסודי" 300 הרץ (בהנחה ש-300 הרץ מהווה אכן את הבסיס לשרשרת ההרמונית).
  
   
• הצבע ההרמוני - האופי של כלי נגינה שונים מבוטא על ידי היחסים בין ההרמוניות השונות כאשר הם מנגנים את אותו טון באותו סולם. שינוי ביחסים האלה יכול לגרום לכינור להישמע כמו צ'לו וההפך.
  
  
• עיוות הרמוני - אם המגבר או הרמקול מגבירים או מחלישים את אחת ההרמוניות ביחס לאחרות ובכך גורמים לכלי נגינה ולגרונות אנושיים "לזייף". הפרמטר מבוטא בדרך כלל בערך המספרי של THD, קיצור של Total Harmonic Distortion.
  
  
• איקוולייזר - מגבר/מסנן רב ערוצי, שמאפשר לשנות את ההגברה של פס תדר שונים במידות שונות. במקור האיקוולייזר נועד לתקן את העיוותים של רמקולים אך בשנים האחרונות מרבים להשתמש בו כדי "לצבוע" את המוזיקה מחדש לפי טעם המאזין. אודיופילים מזדעזעים מהשימוש הזה והמבחנים שלנו הוכיחו כי הם צודקים. הצביעה בדרך כלל גורמת לעיוותים קשים.
  
  
• אינטר-מודולציות - כאשר משמיעים מספר צליל יסוד שונים (עם או בלי הרמוניות שלהם) סימולטנית, נוצרים (במערכות שאינן "ליניאריות" לחלוטין) צלילים שלא היו במקור (לריאליסטים: תזכרו בחוקי הטריגונומטריה שלמדתם בתיכון. מכפלה של סינוסים או קוסינוסים יכולה להיות מבוטאת גם כסכום והפרש הזוויות). צלילים אלה נקראים אינטר-מודולציות וחובה להילחם בהם עד חורמה. האיקוולייזרים הוכיחו את עצמם כיוצרי אינטר-מודולציות הרסניות במיוחד.
  
   
• רעש לבן/רעש וורוד - אותות בדיקה סטנדרטיים בעזרתם נמדד הספקטרום והפרמטרים השונים של איכות הקול.
  
  
• היענות תדר - הספקטרום הנוצר בפלט כתוצאה מהזנת "רעש לבן" בקלט. במערכת מושלמת הענות התדר היא "שטוחה" לחלוטין, כלומר כל "השיניים" על גרף המסרק הם בגובה שווה. (על גרף קווי רואים קו אופקי לחלוטין מ-20 הרץ עד 20 קילוהרץ). אקולייזר מאפשר משחק בהיענות התדר, לשפר כאשר צריך לישר את הקו או לעקם אם רוצים לשנות את "צבע הצליל".
  
   
• דחיסה מאבדת/לא מאבדת - בדחיסה לא מאבדת, כמו ZIP, כל המידע המקורי נשמר ואפשר עקרונית לחזור אחורה לשחזר את המקור. בדחיסה מאבדת, כמו MP3, מוותרים מראש על פרטים "לא חשובים". כמעט כל האלגוריתמים לדחיסת מולטימדיה הם מאבדים, כדי לקבל יחסי דחיסה שאי-אפשר לקבל בשיטות לא מאבדות.
  
   
• פסיכו-אקוסטיקה - ענף בפסיכולוגיה הקשור בהבנת הדרך בה המוח תופס את הצלילים שמגיעים אליו מהאוזניים. מתברר שלמרות שהאוזניים "שומעות" בו זמנית את כל מרכיבי הספקטרום (לפעמים עשרות הרמוניות של אותו צליל יסוד) המוח מסתפק בהרבה פחות. דחיסה מאבדת כמו MP3 לוקחת בחשבון את הנתון הזה כאשר האלגוריתם מחליט מה לשמור ומה לא.

תרגום: הנטק רופיץ.