יש אהבה אחרת

יום האהבה שבפתח הוא זמן מתאים לבחון את האהבה החדשה, זו שאינה תלוית מקום, זמן, מין, גזע או גיל, שאינה קושרת שני אנשים מתוך כורח או תלות כי אם מתוך בחירה חופשית ורגש עמוק. זוהי אהבה מזוקקת, וגם אם תביא עמה ילדים משותפים, הרי זה מתוך רצון. זוהי אהבה שיש בה חיות, בהירות ותוכן אמיתי, אהבה שהיא תכלית בפני עצמה ויש לה מעמד וכושר הישרדות לטווח ארוך, אהבה שבאמת אינה תלויה בדבר.

התפיסה המסורתית לגבי יחסים ראתה תמיד את האשה כמי שמחפשת קשר רגשי ויציב עם הגבר, שיהפוך אותה לאם ואותו לאבי ילדיה. נשים נמדדו והוערכו תמיד על פי מעמדו של הגבר שלצידן. בדימויים החברתיים, כפי שמשתקף בתרבות המערבית, בספרות, בקולנוע ובתקשורת ההמונים, נראות הנשים כ"תופסות" את הגבר ומקבעות אותו אל הקן. הגברים, לעומת זאת, נתפסים כפרפרי חופש. הסטיגמות הללו, שבחלקן הכתיבו את המציאות החברתית, הופכות פחות ופחות רלוונטיות בזכות שינויים כלכליים-טכנולוגיים, ובראשם אלו המאפשרים לנשים להתעבר ולהוליד ילדים ללא צורך בגבר. 

המהפכה ה"נשית" החלה כבר לאחר מלחמת העולם השנייה, זו התוותה את הדרך ליותר נשים להשתלב במעגל העבודה. כך גם המצאת הגלולה למניעת הריון, שהסירה את החבל סביב צווארן של נשים ואיפשרה להן ליהנות ממין חופשי יותר. כל אלה ידועים ומוכרים לכל אישה החיה בעולם הנאור. אולם זו הייתה רק תחילת הדרך, כי בסופו של דבר, האהבה החופשית וההתחזקות הכלכלית איפשרו לנשים רק לדחות במעט את "הקץ". חגגו קצת, עשו סקס פה ושם, מיני קריירה והופ - בחזרה לבית החם והחונק עם הבעל, הילדים והטיטולים. נשים אמנם יצאו לעבודה, אך בסופו של יום צריכות היו את הגבר שיצדיק את מעמדן החברתי, את ההריון ואת האימהות.

הדרמה האמיתית של המהפכה הנשית החלה בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. שיאה היא באפשרות של נשים להתעבר ולהוליד ילדים גם ללא נוכחות גברית בפועל, אלא באמצעות תורם זרע אנונימי אותו לא פגשו מעולם; לא עוד חופש רגעי בדרך לתלות, אלא סוג חדש של יחסים חברתיים. וכך, הפך הגבר מהכרח לאופציה. את השינוי הזה אפשר לראות בכל פינה. מדו"ח "משפחה חדשה" מסוף 2004 עולה כי בעשור האחרון חל גידול של 100% בקרב נשים רווקות בישראל, שהחליטו להביא ילדים לעולם ללא נישואין; רק בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 15%.

הטוענים כי נתונים אלו מעידים על פשיטת הרגל של הזוגיות והאהבה, מחמיצים את ההשלכות האמיתיות של מהפכת הזוגיות. באופן דומה דובר אודות המהפכה המקוונת ככזו המסכנת את חיינו החברתיים. עם כניסתו של האינטרנט, עלתה שוב ושוב הטענה כי האפשרויות הווירטואליות תבטלנה את הצורך לצאת מהבית - אם הכל זמין בלחיצת כפתור וללא מגע אנוש, למה שנרצה לעזוב את החדר הממוזג? זמינות העולם דרך המסך הקלה עלינו במשימות רבות, כגון: תשלומי חשבונות, קניות ולעתים אפילו עבודה, אך לא ביטלה את הצורך האנושי במגע חברתי בין אדם לאדם.

נשים אינן צריכות עוד ליטול חלק במירוץ אחר בן זוג בהישמע תקתוק ה"שעון הביולוגי"; כיום, הן יכולות למלא אחר צורך אנושי אחד ללא קשר הכרחי באחר. ומה יהא על האהבה? היא הייתה ותישאר צורך בסיסי מעל לכל התפתחות טכנולוגית, גם אם זו מאפשרת קיום יחידני בלתי תלוי, כאשר כל דבר ייעשה בעתו ובתנאים ההולמים. אם רק נשכיל להבין זאת, יהיה זה שלב נוסף בהתפתחות האנושית בדרך אל האושר האמיתי.