פינוי קטיף: "ככה המדינה מתגמלת את מי ששילם בדם?"
"אני מקווה שמקטיף ייצא היום מסר של אהבה", אמר איציק כהן, תושב קטיף שנפצע אנושות בפיגוע דקירה ביישוב. אשתו ענת אמרה לחיילים שהיגיעו לפנות אותה: "עברו עלינו ימים קשים עד שדפקתם בדלת, אבל החלטנו שנקבל אתכם באהבה"
איציק כהן נפצע אנושות מדקירת מחבלים בחממות קטיף לפני 11 שנים. הוא עמד מולם לבד והצליח להרוג מחבל אחד ולפצוע אחר טרם פונה לטיפול רפואי. "היום", אמר בשיחה עם ynet, "אני מרגיש הרבה יותר גרוע מהתקופה בה נאבקתי להחלים מפציעתי האנושה. ממשלת זדון מגרשת אותי, את ענת ואת חמשת ילדינו מכאן, בהחלטה שנתקבלה בדרכים הכי לא ראויות".
שמו של כהן יצא לפניו בשל עוז רוחו. כרכז הביטחון של ההתנחלות קטיף, שפונתה היום (א'), הוא היה מגיע ראשון לכל אירוע, אינו חושש מעימותים עם מחבלים. כשנפל הפור וההחלטה על ההתנתקות התקבלה, הוא היה מתאם את כניסת צה"ל לתוך היישוב, לא לפני שדאג לאסוף את כלי הנשק מכל התושבים. "אני ומשפחתי באים מאהבה, זה המסר שלנו. אני מקווה שזה המסר שייצא היום מקטיף", אמר.
ב-12 בצהרים התכנסו כל בני היישוב בבית הכנסת, לתפילה אחרונה ופרידה. שעה קודם לכן הוליך כהן את חוליית החיילים והקצינים שבאו לפנותו בין חדרי הבית. ששה חדרים יש בבית הפשוט שבנו הוא וענת. המסדרון רחב ואין קירות מפרידים, כדי שיהיה מקום לכולם.
"עברו עלינו ימים קשים עד לרגע הזה שדפקתם על הדלת, אבל החלטנו שאנחנו נקבל אתכם באהבה", אמרה ענת לחיילים, מחבקת את איתן בן השנתיים.
"השר מתן וילנאי היה אלוף פיקוד דרום כשנפצעתי", נזכר כהן. "הוא בא לבקר אותי בבית החולים והצדיע לי על כך שנלחמתי במחבלים בחממות. היום דווקא אני נזכר בזה, אולי כי מוזר איך המדינה מתגמלת את מי שנלחם בשבילה ושילם מחיר דמים".
