גוגל אותי
"הסטרילי" חושף פיסות עבר ראויות לטשטוש בגוגל. הבלונדינית חושפת אותו בחזרה
שבועיים חלפו מאז חדר לחיי "הסטרילי" (תזכורת: איש מחשבים, חתיך, מפיץ ניחוחות סופר פארם ובעל דירה משלו) ואני מאושרת מתמיד. אומנם זמן איכות לשדרוג מערכת היחסים הנרקמת אין לנו. מצד שני, זה בדיוק מה שאני מחפשת בימים אלה של צילומים אינסופיים: חיה ותן לחיות (ומשגלים ליליים קבועים). את נקודות הזכות העיקריות צבר "הסטרילי" בעיקר בשל היותו מנותק לחלוטין מהעולם שבו אני חיה. הוא מעולם לא ביקר ב-DOME, הוא חושב ששירזי זה סוג של יין אדום, אין לו מושג מי הן אליענה בקייר ושרי גבעתי והחשוב מכל - הוא לא יודע מי אני (או ליתר דיוק לא ידע מי אני, עד שהכרנו) ומתייחס אליי כאחד האדם. הוא לומד להכיר ולקבל את הקפריזות שלי, את חבריי לביצה ואת המבטים עלינו ברחוב, ואני לומדת לאהוב אותו ולהתעלם מהעובדה שהוא חי בדירה שעוצבה בהשראת חדר בית מלון, שלא עלינו עמוסה בפורצלנים שירש מסבתו עליה השלום.
הכל היה טוב ויפה עד שבתחילת השבוע הגיע מהפך דרמטי ביותר, אחד כזה שאפילו חיים יבין לא היה עומד בו. בעודנו שרועים בסלון דירתי, משתובבים קלות ומשמיעים קולות גרגור וייחום הדדיים, שלף "הסטרילי" לפתע את המשפט הבא שייחרת לדיראון עולם: "את יודעת, בשביל מישהי מרקע דתי יש בך פתיחות מאוד גדולה". דווינג!!! צלילי סירנה עולה ויורדת נשמעו במוחי ושאלה אחת גדולה קפצה: מאיפה הבן אדם שלף את פיסת ההיסטוריה הנשכחת והמודחקת של חיי?!?!?
"מה?", אמרתי מחויכת קלות, מנסה להעמיד פנים שלא שמעתי, "על מה אתה מדבר?!?!". "על זה שאת מרקע דתי", השיב בלי להבין שברגע זה ממש הוא כורה לעצמו, לפורצלנים ולקשר את הקבר. "ס-ל-י-ח-ה, אבל אני לא ממש זוכרת שדסקסנו את זה", אמרתי, מנסה לשמור על ארשת פנים מחויכת, "אה... הא... אה..." התחיל הסטרילי להשמיע קולות גמגום קולות. "אני... אמרו לי".
"זה אומר", קטעתי בקשיחות, "זה אומר שעשית עליי תחקיר. זה אומר ששאלת חברים שלך עליי!", העליתי את הטון בחצי אוקטבה. "לא, לא, ממש לא", התגונן הסטרילי, "אני סתם. נזכרתי בזה". "'נזכרתי בזה?'", עכשיו כבר חטפתי את הג'ננה, "הרי בכלל לא ידעת מי אני עד לפני שבועיים, איך נזכרת בפרט שולי וזניח מחיי שדיברתי עליו לפני שנה באיזה ראיון דבילי לאיזה אתר אינטרנט שכוח אל, אלא אם עשית חיפוש בגוגל?", יריתי את השאלה והתשובה בו זמנית למראה פניו שהחווירו והפכו שקופים וסטריליים מתמיד. באותו רגע הכתה בי ההבנה ש"הסטרילי" הוא טיפוס די מלוכלך שבחר במודע לחבור לכוחות הרשע והאופל, לאויב הגדול של כל ידוען אחרי הפפראצי, הרכלנים, העושקים, היחצנים והמכשירים הסלולריים עם המצלמות - מנועי החיפוש. אתם מבינים, אסון הומניטרי התרחש כשבהקלקה אחת פשוטה נחשף "הסטרילי" לרשימת האקסים שלי, לשלל תמונות לא מרוטשות שלי, נטולות מייק-אפ וסטייל הרבה לפני שהכרתי את שלל הסנדרה רינגלריות בביצה, ולשלל אייטמים מופרכים ותגובות מטופשות 18:58שסיפקתי לאומה.
אני יודעת שיש לי נטייה לאבד לפעמים פרופורציות ואני יודעת שלא מדובר כאן בעבירה פלילית על פי חוקי מדינת ישראל, אבל ללא ספק מדובר כאן בפשע שהוריד אותי לעמדת נחיתות, לחשיפה ולפגיעות מולו, והוביל אותי למסקנה הכה עגומה שמעתה ועד עולם (או לחלופין עד ש-12,300 העמודים הקיימים עליי באינטרנט ייכחדו), תמיד אהיה בעמדת נחיתות מול אנשים חדשים. הקלקה פשוטה והיסטוריית חיי חשופה ופעורה לפניהם. "אני מתנצל שנכנסתי לאינטרנט. אבל את יודעת, זה מושך", ניסה לנמק את עצמו "הסטרילי". "דמייני שהיית יכולה לדעת עליי ים של מידע בהקלקה אחת פשוטה. לא היית עושה את זה? אל תיעלבי, פשוט רציתי לדעת עלייך עוד ועוד", אמר "הסטרילי" בטון מתנצל, מנומק והכי חשוב, אוהב. טוב, נו, סלחתי לו (וסלחו לי אתם על הדביקות הפתאומית).
למחרת היום נדדנו לארוחת פיוס בדירת המלון הסטרילית שלו, ובעודו מכין לי במטבח המדוגם שלו ניוקי תפוחי אדמה, סלט ושאר מטעמים, עשיתי את מה שאהוב עליי מכל ובחנתי את דירתו מקרוב. או.קיי, בוא נקרא לילד בשמו - חיטטתי לו בדיסקים, בקלטות הווידאו, בספרים וב"מועדפים" שלו במחשב. אחרי הכל, אמור לי לאילו אתרי סקס אתה גולש, ואומר לך מי אתה. בעודי נוברת בין אוספים ביזאריים של מדיה דיירקט וקלטות וידאו של אודטה שוורץ (מה הוא לומד ממנה? טיפים בסטריליות?), גיליתי קלטת אחת ועליה כתוב שחור על גבי מדבקה לבנה שמי! לא נותר מקום לספק, "הסטרילי" פצח בתחקיר מקיף עליי שכלל לא רק חיטוט בגוגל, אלא גם צפייה ברגעי עבר טלוויזיוניים נדירים (ומביכים) שלי. לפתע התבהר לי שהבחור לא מכיר אותי בערך כמו שאני לא מכירה בעל פה את הביוגרפיה של יעל בר-זוהר. לאור הממצאים החדשים החלטתי לפוצץ את העניין, לא לפני שערכתי תחקיר על התחקיר.
בשורה התחתונה מתברר שהבחור "הסטרילי" הוא לא רק סטרילי אלא גם אובססיבי, שקרן ותחמן רציני, שידע בדיוק מי אני, שהחליט להעמיד פנים שהוא לא מכיר אותי כדי שלא אחשוב שהוא גרופי ותיק, וכך העדיף לבחור במסלול השקרים. אך סופו של כל שקר להתגלות וסופו של כל "סטרילי" להישאר בדד עם המגב, המטאטא והאקונומיקה שלו. "אבל אני רוצה להיות מעורב בחייך", התחנן חולה הנפש על חייו. "אז תעשה חיפוש בגוגל", השבתי.
נ.ב. הדייט הבא שלי יהיה עם עובד זר או תייר או אזרח שיציג תעודת יושר. נמאס לי מתחמנים.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.
לטור הקודם של הסלבריטאית
