פולקסווגן פאסאט - הזרם החשוב

פולקסווגן פאסאט, בכך יודו גם מתחרים קשים, היא מהמכוניות המעוררות ציפייה של ממש עוד לפני הגעתה. מכונית שנראה כי לעולם תמשוך הרבה תשומת לב, ולא ממש משנה באיזו גרסה מדובר ואחרי כמה מתיחות פנים. הסיבה לכך פשוטה. מאז נחיתת הדור הקודם, הפכה המשפחתית הגדולה של פולקסווגן לאמת מידה בקטגוריה בפרט ותעשיית הרכב בכלל. מכונית חשובה מבחינה אסטרטגית ליבואן, מאד-מאד עבור היצרן. מכירים סיבה טובה יותר למבחן דרכים שני תוך חודש?

בסרטון: ייצור הפאסאט באמדן, גרמניה

לאחר שנחשפתם לראשונה לגרסת הדיזל המצוינת, זו שזכתה אצלנו לשבחים רבים, הגיעה תור "מרכז השדה", המסומן אצל פולקסווגן ב-FSI. המשמעות היא מנוע בנזין עם הזרקה-ישירה, כאן בנפח 2.0 ליטר המקובל. וזו, נא לא לטעות, ללא ספק הגרסה החשובה מכולן בכל הנוגע למכירות בארץ. בעצם, אם כבר אנחנו מכוונים לקהל הגדול, כדאי לציין את הבחירה בתיבה אוטומטית "רגילה" לעומת ה-DSG בה נהגנו בדיזל, ורמת גימור "סטנדרטית" יותר (קומפורט ליין), לעומת זו המפוארת (לקשרי) בדיזל. ועוד עניין אחד קטן. מכונית המבחן עם מנוע הבנזין זולה ב-33,000 שקל מהדיזל "ההיא".

ומה זה אומר?

ראשית ניגש לעיקר - יחידת הכוח. מנוע הבנזין המודרני מייצר 150 כ"ס ו-20.4 קג"מ, בדומה לחזקות בקטגוריה - מאזדה 6, הונדה אקורד וסובארו לגאסי. אלא שהוא מרגיש לעיתים אף עדיף על אלה האחרונים, בזכות פעולה מרשימה ולא שגרתית. מדובר באחד ממנועי ההזרקה הישירה הראשונים בקבוצה, והפאסאט היא היחידה התומכת בו בתיבה בת שישה הילוכים. וזה מורגש.

כי התיבה הזו, למרות שאינה רהוטה ונמרצת כ-DSG, עדיין מאפשרת לפאסאט למצות את הפוטנציאל כמעט עד תום ולהפגין ביצועים תיאורטיים מהטובים בקטגוריה - 208 קמ"ש מרביים ו-10.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. חלוקת יחסי ההעברה בתיבה טובים, המנוע מעודן ונעים, למרות שהוא מתעורר "רק" ב-3,500 סל"ד. חבל שהיא אינה מאפשרת למנוע "פיקוד אוטומטי"

ונעילת הילוכים ידנית, אך אהבנו את ההבדל המשמעותי בין מצב "ספורט" המתאים לממהרים, ל"רגיל" המיועד למי שאינו מעריך תזזיתיות. כמה זה עולה? 7.6 ק"מ לליטר הם תוצאה כלל לא רעה בתנאי מבחן מפרכים, רק קחו בחשבון שפולקסווגן ממליצה על אוקטן 98 במנועי ה-FSI. לא פחות.

מעבר להבדלי יחידת הכוח, הבדלים של ממש בין גרסת הדיזל לבנזין לא נרשמו. פער של 40 קילוגרם בין השתיים לא אמור כמובן להעניק יתרון (או חסרון) של ממש, אם כי נדמה היה כי במקרים מסוימים התגובה לפקודות הנהג בגרסת הבנזין מהירה ומדויקת יותר. גם כאן, ההגה הופך לבעל משקל נכון תחת עומס בעיקר, אך רמת התקשורת שלו עדיין בינונית, בדיוק כמו נוחות הנסיעה בעיר. ובבקשה, שמישהו יכייל מחדש את מערכת ה-ABS, זו שמתעוררת לפעולה מהר מדי.

הגימור קובע

הפאסאט במבחן, כמו למעשה כל הדורות האחרונים של המשפחתית לבית פולקסווגן, "חייבת" בסופו של יום חלק גדול מהצלחתה למתכנני תא הנוסעים וסביבת הנהג. אלה הם האחראים לכך שהפכה למורת דרך בקטגוריית המשפחתיות, אז ועתה. למעשה, נראה כי מבחינות מסוימות הם הצליחו להגדיל אפילו את הפער מהממוצע המקובל.

במילים אחרות, תא הנוסעים של הפאסאט נראה יוקרתי, איכותי, מהודר ומוקפד מכל מתחרותיה. אם זה בירידה לפרטים קטנים ולכאורה לא חשובים כמו תאי אחסון מרוסני-פתיחה ותאורת מראות איפור מרשימה, או בלם היד האלקטרוני. אזור תא המטען הענק שנפתח באמצעות מתג חשמלי, כיוון חשמלי-חלקי למושב או מערכת למניעת גלישה לאחור. בקרת יציבות ושש כריות אוויר, בקרת אקלים מפוצלת ובקרת שיוט. רשימת יוצאי-דופן חלקית בהחלט.

אז נכון שלטעמנו לפחות, הפאסאט צריכה הייתה להגיע גם עם מחשב דרך ושליטה על מערכת השמע מההגה. ונכון שגימור האלומיניום בקומפורט ליין מחוויר מעט מול "דיפוני העץ" בגרסת הגימור בה נהגנו בדיזל. אלא שאם אנחנו מוצאים עצמנו משווים בין שתי גרסאות גימור לאותו דגם, המשמעות היא שבקטגוריה הזו לפחות, אין לה תחרות.

יקרה, בצדק

הפאסאט 2.0 ליטר FSI היא הגרסה הנמכרת ביותר של המשפחתית לבית פולקסווגן. והיא זו שתיאלץ להתמודד מול מתחרות זולות ממנה, לעיתים בעשרות אלפי שקלים. מחד, 199,000 שקל הם הרבה מאד כסף עבור מכונית משפחתית. מאידך, הפאסאט מצליחה להוכיח כי היא "שווה" את הסכום הזה בעזרת תא נוסעים שמקביל לפחות לקטגוריה אחת גבוהה יותר, אם לא למעלה מכך.

בגרסת הדיזל שבחנו בעבר, וגם בגרסת הבנזין במבחן הנוכחי, היכולת הדינמית טובה - גם אם לא הטובה בקטגוריה. למעשה, מבחינת נוחות נסיעה מתקשה הפאסאט להתמודד עם הטובות. אבל בסופו של יום, מי שמסוגל ומעוניין להוציא סכום כסף שכזה, עושה לטעמנו בחירה טובה. למעשה, אם הוא מחפש סביבת נהג ונוסעים מקטגוריית יוקרה במחיר של משפחתית-פלוס, זה המקום היחיד עבורו.