עזבו אתכם מחתן, העיקר השופינג
המסע לקניון הוכיח מה באמת חשוב לעדי בפרט, ולנשים בכלל
הפנטזיה
אין ספק, "מכל הבנות" נשענת על הפנטזיות הרומנטו-אירוטיות של גברים באשר הם, והם פה. או לפחות ארי גולדמן פה כדי לצאת עם חמש בנות לדייט בשם המין הגברי, ללמד אותן לשחק גולף, לדחוף ידיים לקציץ בשר ולהשקות אותן ברקיחות אלכוהוליות מעשה אותן ידיים ממש. לא שהנשים מוזנחות כאן – גם הפנטזיות שלהן מקבלות ביטוי וזמן מסך, או במילה אחת – שופינג! יההההה!
מכיוון שבאנו לכאן כדי לסכסך (יש לקוות), ההפקה עשתה נכון כשטמנה חמש בנות בקניון ושחררה רק אחת מהן עם כרטיס האשראי. "רוצה לדעת הכל על הבחורה שלך?", זועק הסאבטקסט כמו כותרת על שער "לאשה", "תן לה את הוויזה ושלח אותה לחופשי". השופינג הוא האבן הבוחנת של כל אשה, שממצה מהמין הנשי את היצרים הכי חייתיים שלו. הוא גם משחק לידי ההפקה כי הוא משדרג את הפנטזיה ומעצים את האפיל של הגבר הנחשק. אלא שבסופו של יום גולדמן הוא זה שזוכה לעשות את השופינג האמיתי. I would like to keep her, הוא אומר לארליך ומצביע על אחת הבנות. תארזו לי את זה יפה ותשלחו אלי לחדר במלון.
הבגידה
אז מה, עדי, דפקת את העסק, אה? ביצעת את החטא הגדול ביותר שקומם עלייך כל בחורה שישבה בבית וצפתה במסע האימים שלך בקניון. כמו עכברת קניונים מסוממת פוצצת 4,000 שקל על שמונצעס לעצמך, ולחברות שלך? נאדה. ומילא זה, גם לסאנצ'ו פאנשה שלך לא זרקת איזו עצם. אין ספק, עדי התרסקה מעמדת הנערה עם צמיד היהלומים, חביבתו של הגולדמן, לבחורה המעצבנת שמביאה לכולם את הסעיף. עדר של בנות נרגזות ורוטנות כבר מתחיל לבטוש ברגליו מאחורי גבה, נושף בנחיריים מורחבים. עצת המדור, תעפי מידי פעם מבט זריז אחורה, ג'אסט אין קייס.
אז מה, גלי, מתחכמת, אה? שלוש בלילה, ארי נשען על המרפסת במלון וחוזה את מדינת הגולדמן, אותה יקים אם ירצה השם במנהטן הבנויה, ואז – הפתעה! אס.אמ.אס מגלי, שלא הצליחה לדחות את הסיפוק. ההפקה, תשמחו לדעת, עטה על השערורייה כאילו מדובר בתכנון הפלישה לנורמנדי שתיים וביקשה להעיף את גלי מהתחרות. אבל ארי החזיק את הסוסים והציע לעמת אותה עם שאר הבנות מול המצלמות. התוצאה: ארליך מגמגמת משהו על חוסר ביטחון או רצון להסתכן, נטלי מציעה להעמיד אותה למשפט צבאי ולשלוח אותה לכלא, אבל שאר הבנות לוחצות לדעת איך היא השיגה את המספר. ואני שואלת, הלנצח נאכל סושי תפל? מה עם קצת בשר אדום נא ומדמם? יאללה, מכות!
עינת ארליך
מה יש לגיד? ארליך היא החוליה החלשה של התוכנית, ולו אני ארי הייתי מנפה אותה מכל הבנות בעולם, ואז מתפנה לטפל באחרות. זה נדמה לי או שארליך קיבלה בריף להנחיית מכירה פומבית של ארונות קבורה? הלו, יש כאן 15 בנות שמצחקקות את עצמן למוות. יאללה, תעמיסי שני פרוזאק ותצטרפי לחגיגת האינטלקט ליד הבריכה.
אולי ארליך יודעת משהו שאנחנו לא יודעים? איזה מבט מפוכח על הסיטואציה? אולי היא הציצה בדו"ח המעבדה שהגישה ההפקה? יש איזו חוסר נוחות שמתעוררת במהלך הצפייה בלהקה בנות מתגודדות כמו יונים בכיכר, הומות בקולות גבוהים, מחייכות חיוכים שמאיימים לבתק את החניכיים שלהן. כולן מוקסמות מארי גולדמן, מכרכרות סביבו באווירת פריימריז; מותירות לרגליו מינחות, מביטות בו בעיניים נוצצות, מאוהבות על פי מרשם; מדברות בקול תינוקי ונושכות שפתיים בפתיינות. התחלות רומנטיות הן גם ככה תמצית התיכוניסטיות, הלב רוצה להביט הצידה, והיד רוצה בעיקר להוריד להן כאפה, שיתאפסו. המראה הזאת משמינה, לכל הרוחות.
ספירת מלאי
אורית מתבררת כבעייתית מעט בעיקר בגלל בעיות שפה. כשכולן שיחקו ב"ערב טוב קיסריה", אורית קיוותה בקול ש"יצא לה להראות לארי דברים אחרים". אחר כך היא הביאה לו דג קטן, שישמש לו כידיד אמת (דג בבילון? מחווה מבריקה לדגלאס אדאמס?). אני מנצלת את ההזדמנות לקריאה נרגשת להפקה, לא לצרף לתוכנית עוד בנות שלא דוברות אנגלית שוטפת, שכן אחרת אצטער גם אני מאוד ואזדקק לדג קטן שיחזק את רוחי.
אלונה זכתה בצמיד. עבור הצופים מדובר בהפתעה כי לא ראינו מספיק מאלונה כדי להבין למה דווקא היא שבתה את ליבו של אביר הקומיקס, למעט העובדה שהיא נואשת מהגברים בארץ ודומה לאלונה פרידמן. נקווה למקצה השלמות בעתיד.
ליהי הצליחה לפרוץ את מעגל הסתמיות של הבנות האחרות, בין היתר בגלל כישורי המשחק שלה שהביאוה עד הלום; נטע מתקשה להיכנס ל"אווירת הצמידים" (אבל מותק, הוא עשיר, את חייבת ללמוד לקבל אותו כמו שהוא); נטלי ואתי מנופות, no pool for you. בבורסת ההימורים המדור ממליץ להניח את הכסף שלכם על מריה, נטע, מרי וצ'לסי.
כל כך מעט בחור וכל כך הרבה שאלות. האם באמת אפשר להתאהב על פי הזמנה? מתי נוכל ללחוץ על הכפתור הירוק בשלט ולהחליט את במי יבחר גולדמן? האם המראה של ארי דוחף ידיים לקציץ בשר מקדם אותנו הלאה? והכי חשוב, מה יקרה אם נגלה שכמו ג'ו מליונר לפניו, רחמנא ליצלן, מרתף חוברות הקומיקס של ארי גולדמן לא הפך אותו לאיש עשיר? בברכת "הבא בתור הוא סעדו" חמה. כל טוב.
