נפטרה הציירת לאה ניקל

כלת פרס ישראל הציירת לאה ניקל הלכה לעולמה בסוף השבוע לאחר מאבק במחלת הסרטן. ניקל היתה בת 87 במותה והותירה אחריה את בעלה, סם ליימן, שליווה אותה ב-46 השנים האחרונות.

ניקל נולדה בשנת 1918 באוקראינה ועלתה ארצה עם משפחתה כשהייתה בת שנתיים. בעיר תל-אביב בה גדלה היא רכשה את השכלתה בציור אצל מורים ובהם חיים גליקסברג, אביגדור סטימצקי ויחזקאל שטרייכמן. כשהתבגרה המשיכה את לימודיה בפריז, רומא וניו-יורק. כהיא גרה כמה שנים באשדוד ובסופו של דבר התיישבה במושב קדרון בו חיה ויצרה עד שהמחלה הכניעה אותה.

המועצה הלאומית לתרבות ואמנות העניקה לה בשנת 1968 את פרס משרד החינוך והתרבות בתחום הציור. בשנת 1972 הוענק לה פרס זנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל בירושלים. בשנת 1982 זכתה בפרס ע"ש מאיר דיזנגוף. בשנת 1987 הוענק לה פרס גמזו ובשנת 1995 חלקה ביחד עם מנשה קדישמן את פרס ישראל.

ניקל זכתה בחייה לכינויים "מלכת הצבע והקומפוזיציה" ו"מלכת הציור המופשט". יצירותיה שייכות לדור השני של ציור האבסטרקט בישראל ובולטת בהן הצבעוניות ושמחת החיים. היא עצמה משתייכת לציירי דור המדינה ובהם מיכאל גרוס ואורי ריזמן. "אילו הייתי יודעת הכל מראש, לא הייתי מציירת", אמרה ניקל באחד הראיונות שהעניקה בשנים האחרונות, "הציור בשבילי הוא הרפתקה אמנותית. אני אוהבת לעבוד שעות רבות על כל תמונה. הציור לא בא בנשימה אחת. אני מתחילה מכתם צבע בודד, כדי להתגבר על הבד הלבן. לפעמים מתוך ייאוש, אני לוקחת צבע שלא נראה מתאים, לשה אותו ויוצא כתם ששייך לתמונה".

הלווייתה תיערך היום (א') בשעה 17:00 בבית העלמין שבמושב קדרון בו התגוררה.

• כמה מיצירותיה של ניקל ניתן לראות בעמוד זה