סאלם עליכום
דיסטורשן וכלי מיתר? למה לא. להקת המטאל הכי מצליחה בישראל מוציאה אלבום חדש, יחד עם רביעיה קלאסית
בשקט בשקט, או בעצם ברעש ברעש, פועלת במרכז סצינת המטאל בארץ כבר כמעט 20 שנה להקת סאלם (SALEM), בראשותו של זאב טננבאום. במהלך השנים צברה סאלם מספר הישגים מקומיים ובינלאומיים מכובדים, כמו הלהקה הישראלית הראשונה ששודרה ב-MTV, להקת המטאל הישראלית הראשונה ששחררה DVD והלהקה הישראלית הראשונה שקליפ שלה Act of War שהה כחודש בראש מצעד המבוקשים בערוץ Music Box הרוסי. סאלם היא גם הלהקה הראשונה בארץ שסולנה קיבל פצצה בדואר.
באחרונה קפצה הלהקה עוד מדרגה והוציאה אוסף של מיטב שיריה בעיבודים קלאסים ובליווי רביעית כלי מיתר. כן, כן, סאלם, להקה רועשת וצרחנית מאין כמוה, הוציאה אלבום שבו האנרגיות האגרסיביות, הדיסטורשנים הרועשים והתופים הרועמים הוחלפו בשני כינורות, ויולה וצ'לו. "את הרעיון נתן לי אורון מ'מטאליסט'", מספר זאב, סולן ומייסד הלהקה, "באלבומים קודמים שלנו כבר שיתפנו פה ושם כלי מיתר וקלידים, והרעיון לשלב באלבום שלם רביעיית כליי מיתר נשמע לי מאוד מעניין. סיבה נוספת בגללה הרעיון קסם לנו היא שבמטאל יש הרבה קטעים קלאסיים בתוך המוזיקה, ובוא נהיה ריאלים, אי אפשר לחדש הרבה במטאל כיום, ומכיוון שהמוזיקה של סאלם מיסודה היא מאוד קודרת, אז חשבנו שרביעית כלי מיתר תיתן למוזיקה אווירה יותר רגועה בסגנון מזרח אירופאי שמתקשר גם עם היהדות שלנו".
מה זאת אומרת אין מה לחדש במטאל?
"בסאונדים הוא מחדש אבל מוזיקלית לא. תראה להקות מהדור של היום כמו CRADLE OF FILTH שמנגנת בלאק מטאל ונשמעת כמו Mayhem ו-dark funeral, שהוסיפו רק את הייחודיות שלהם, אבל כבר שמעת את זה בלהקות אחרות. הנו-מטאל למשל יש בזה טראש מטאל ואולד סקול עם מוטיבים עדכניים. אם עושים מטאל ומוסיפים אפקטים, זה לא מחדש מוזיקלית. בהכל יש ניואנסים של דברים אחרים, ואני לא מדבר על ריפים או להקות שמנסות להישמע כמו להקות אחרות, שזה בכלל דבר שמשגע אותי".
גם באלבומים של סאלם אתה מרגיש שאתה חוזר על עצמך?
"אני מביא את הקטע שלי, ולראיה האלבום הזה לעומת האלבומים האחרים, אנחנו לקחנו חומרים ישנים, מאלבומים קודמים שלנו, שזה נשאר אותו כיוון מוזיקלי, והבאנו קטע אחר, אבל עדיין לא המצאנו את הגלגל. אנחנו אולי מביאים משהו פראש, משהו יותר רענן. וזה כל הלהקות ככה, אני עוד לא שמעתי משהו שהוא WOW. מטאליקה האלבום השחור היה WOW מבחינת סאונד, אבל אני לא יכול להגיד שזה משהו שבחיים לא שמעתי. החידושים היחידים במטאל זה הפראשיות, כמו שעשינו עם הכלי מיתר, אף אחד לא עשה דבר כזה עד היום בדת' מטאל. מעולם לא נעשה כזה דבר. זה משהו שהוא פראש. אבל לא בגלל המטאל, יותר בגלל הקטע של המיקס עם רביעייה אקוסטית מול גיטרות דיסטורשן ושיישמעו כמו שצריך מבחינת סאונד, כך שהדיסטורשן לא יפריע באוזן, כלומר שלא תהיה יותר מדי אגרסיביות למאזין קונבנציונלי ממוזיקה אחרת, וכן, ללא קונבנציונלי של המטאל".
כשבאתם לבנות מרביעיית כלי המיתר (הדס פבריקנט - כינור ראשון, טלי גולדברג - כינור שני, אמיליה הולנדר - ויולה, הילה אפשטיין - צ'לו) עם הרעיון איך הן הגיבו?
"בהתחלה זה היה להן מוזר, סה"כ זה לא מוזיקה קונבנציונלית, והן קיבלו אותה בלי הליטוש הסופי. אבל הבחורות האלו, אמנות מבחינתן זה האלף אלף שלהן והן מקבלות כל סגנון מוזיקה. ICSQ היא רביעיית כלי מיתר שניצחה בתחרויות באירופה ובארה"ב והן כל כך מקצועיות שהן קיבלו את התווים רק כמה ימים לפני ההקלטות, ישבו על זה, עשו כמה חזרות לפני כן, נכנסו לאולפן ותיקתקו".
היתה להן הכרות מוקדמת עם מטאל?
"לא חושב, גם היינו איתן רק יומיים באולפן".
לך היה ניסיון והכרות עם מוזיקה קלאסית או שזה היה משהו חדש לחלוטין?
"גדלתי בבית ששמעו בו כל סוגי המוזיקה אז שמענו מוסיקה קלאסית, אבל זה היה בצעירותי. בשלב מסוים אתה בוחר בכיוון שלך ומבחינתי זה היה הפוך – לא כל הנהרות זורמים לים אלא הים זורם החוצה, וכל אחד בוחר את הנהר שהוא רוצה לשייט בו. מבחינתי זה הסגנון של הרוק כבד – אני חי, נושם ובועט אותו המון שנים".
יש באלבום עוד שיתופי פעולה ייחודיים.
"יש מקהלה של 9 בנות שמלוות את ה'העיירה בוערת', יש את אמיר נויבך המתופף לשעבר שלנו שעושה גם את השירה המלודית ב-winter’s tears וeyes to match a soul, קריסטין וואלס ששרה את הקולות הנשיים באלבום וגיטריסט מוכשר בשם יבגני שעושה שני סולואים באלבום, וכמובן יש את השיר old wounds בו אני נותן במה לכל זמרי המטאל בארץ, שאני בקשר איתם. היה חשוב לי לתת להם במה, שהשם שלהם יופיע בקרדיט זה עוזר להם, זה יכול לדחוף אותם".
העיבוד המחודש לשירים עושה אותם יותר נעימים לאוזן בשביל רוב הציבור. למשל ב-slave ששינה את הפנים שלו לחלוטין או ב"העיירה בוערת" שהכנסתם בו הרבה מאוד רגש. אתה לא מרגיש שהעיבוד שינה את הכוונה המקורית?
"אם העיבוד החדש היה דומה למקור אז למה הוצאתי אלבום כזה? בעיקרון אני שונא אלבומי אוספים והאלבום הזה הוא מעין אלבום אוסף שלנו, חשבתי שאם אנחנו נעשה אלבום אוסף, אז לא נעשה אותו רגיל, אלא שונה לחלוטין. למעשה כל השירים והעיבודים שונו לחלוטין מכיוון שכל כלי מיתר כשמנגנים אותו ליד דיסטורשין הוא מרכך את הסאונד, אבל היה חושב לנו לשמור על סאונד כבד ליד העיבוד הנוכחי. Slave לדוגמא היה ימני קיצוני והפכנו אותו לשמאלני קיצוני, הוא השיר שהכי הרבה שינה את הפנים שלו. היה חשוב לנו להביא אלבום קונספט עם רביעית כליי מיתר שהוא גם מסכם תקופה, כי החומר החדש שסאלם תעשה הוא שונה לחלוטין מהחומר שעשינו עד היום".
זה בעקבות ההתנסות החדשה?
"לא, על האלבום החדש של סאלם כבר התחלנו לעבוד והאלבום עם רביעיית כלי המיתר נכנס לנו באמצע. אבל התבגרנו מוזיקלית ומחשבתית עם השנים ואנחנו מנסים לעשות חומר שיותר מעניין וקרוב אלינו אישית. האלבום הקודם Collective Demise יצא ב-2002 שזו שנה שהיו בה המון פיגועים והוא אלבום נורא קיצוני שמשקף גם טקסטואלית וגם מוזיקאית איזו תקופה שעברנו במדינה, והיום כהורה לילד זה שונה, במיוחד כשאשתי ניצלה מפיגוע באוטובוס ברמת גן, וזה מתבטא באלבום".
לילדים שלך אתה משמיע סאלם?
"הם שומעים את זה כל הזמן, כי אני עובד על השירים גם בבית. הבת שלי גם באה איתי לאולפן, היא חלק מהחיים שלי. אבל היא גדלה על בייבי מוצארט".
אז מה בנוגע ל"בייבי סאלם"?
"(צוחק) פעם חשבנו על זה בצחוק בלהקה, אולי מהקטעים שנשארו מהרביעית כלי מיתר אפשר לעשות בייבי סאלם".
נחזור ל-strings attached, איזה שיר היה הכי קשה לעבד מחדש?
"את העיבודים החדשים עשה ניר נקב, אבל לכל שיר היה לו את הקושי שלו, כי זה מאוד שונה ממה שעשינו עד עכשיו, לכן זה גם לקח חצי שנה לעבוד על הכל".
אתה חושש מתגובת המעריצים?
"כמוזיקאי, כאמן, אני עושה את המוזיקה בשביל עצמי, לפני המעריצים. אני חייב לציין שהקהל של סאלם זה הנגן השישי של הלהקה מבחינת האנרגיות שיוצאות בהופעה, אבל כאשר אני באולפן, אנחנו נגנים, עושים מה שאנחנו אוהבים, זה האלף אלף שלנו מי שיאהב, יאהב, מי שלא, אז לא, אין לי בעיה עם זה. אם הייתי עושה מוזיקה בשביל הקהל, אז הייתי עושה פופ. אני עושה מוזיקה שאותה אני אוהב כאמן, ואני מדבר בשם כל הלהקה. קהל שקיבל אלבום מטאל קיצוני או DVD שהוא די אגרסיבי, אלבום כזה יהיה לו קצת מוזר, אבל עד היום, טפו טפו טפו, הקהל פירגן, אהב והלך איתנו".
מילא רביעיית המיתר, שכבר נכנסה לאופנה ברוק, אבל בדיסק הבונוס יש גם גרסאות דאנס של שירים שלכם. זה ממש חציית גבול לא?
"80 עד 90 אחוז מאמני הטראנס בארץ, או הדאנס, ואני לא בקיא בז'אנר הזה בכלל, הם אנשי מטאל שעברו לנגן אלקטרוני. שני הז'אנרים הם מספיק קיצוניים מבחינה מוזיקלית. מי שלא מכיר אלקטרוני, לראייה כמוני, זה דופק בראש וקשה לשמוע את זה הרבה זמן. גם מי ששומע רוק כבד קשה לו לשמוע דיסק רצוף ולשמוע את זה לכל האורך. באו אלינו שני חבר'ה ואמרו אנחנו רוצים לעשות איזה רמיקס לשיר שלכם. אמרנו בוא נשמע. האמת? יצא די מגניב. זה לא אנחנו עשינו את זה, הם עשו לנו את זה וזה נשמע אחלה".
לסיום, יש סיכוי להופעה עם רביעיית כלי מיתר?
"היתה אמורה להיות הופעה, אבל כרגע היא נדחתה בגלל שנכנסנו להקליט לפני חודש וחצי את הפרויקט החדש שלנו שהוא שיר אחד של עשרים ומשהו דקות שמחולק לשבעה שירים. אבל צפויה הופעה בקרוב".
