בחזרה למפה

צביקה שרף הוא מאמן של כדורסל כפשוטו. הוא דוגל בלהוציא את המקסימום מהשחקנים שהוא מאמין בהם, בהיצמדות לפתרונות טקטיים שעובדים, בכך שהרצון הוא הדבר החשוב ביותר במשחק. נגד לטביה עמד שרף במבחן מעניין במיוחד לאמונותיו, וכמו שקורה לו בסתיו המפתיע הזה, הצליח בו מעל למשוער.

הרכב של שלושה גארדים וגור שלף היה ההרכב הנכון כדי לשבור את משחק הלחץ, הריצה והחדירות של הלטבים. צביקה עיצב את ההרכב הזה בתחילת הרבע השלישי, עם חג'ג' לצד בורשטיין וטפירו, וזה עזר לו לפרק את המשחק הלטבי.

"חוזרים למרכז המפה" (איי.פי)

ירידה מצויינת להגנה בלמה את הריצה, חילופים אוטומטיים וחזקים עצרו את החדירות והשלשות, ויניב גרין, אתלט–על אירופי, עשה את השאר במלחמה אדירה על הלוח. ישראל עצרה את לטביה על 2 נקודות עד שתי דקות לסוף הרבע ו-8 ברבע כולו.

השאלה היתה אם זה יחזיק מעמד. שלף עלה חולה, טפירו שיחק בקצב שלא מיטיב על רגליו, גרין השקיע מאמץ של שני משחקים. אבל שרף חשש להכניס את אפיק ניסים, שנמצא בכושר לא טוב, או את הלפרין שהגיע לנבחרת ברגע האחרון. זו היתה החלטה אמיצה: הימור דומה עלה לו בריצה לטבית ברבע השני, והחשש היה שהיתרון הקטן שהשיגה הנבחרת ייעלם. צביקה החליט שלא להחליף, החלטה שכמוה עלתה לו ביוקר לא פעם בשנים שבהן אימן את מכבי ת"א והנבחרת.

הריצה הצפויה של הלטבים באה שוב בתחילת הרבע הרביעי, ואז נשאר שרף עם ברירה קשה עוד יותר: להכניס שחקן קר ולא בכושר במצב שבו הסכר מאיים להתמוטט, או להישאר עם ההרכב העייף ולהסתכן שבכך שהוא פשוט לא יכול. צביקה בחר להאמין: הוא לקח פסק זמן, ודיבר רק על מוטיבציה. "אתה תנוח נגד סרביה", אמר לשלף. בסתיו אחר הדברים היו עלולים להתגלגל אחרת. אבל זה הסתיו של צביקה והחבורה שלו, שמחזירה את נבחרת הכדורסל למרכז המפה באופן שלא יכולנו לחלום עליו.

עדיין לא ברבע הגמר (איי.פי)

העלייה לרבע הגמר לא מובטחת. לטביה יכולה להפתיע את סרביה או ספרד, בטורניר כזה צריך לנצח בזמן ולא רק לנצח. אבל לערב הפתיחה הקסום הזה הגיעה נבחרת ישראלית כמו שהיינו רוצים לראות אותה תמיד. רק על זה כבר מגיע לצביקה ולשחקניו צל"ש.