פולקסווגן ג'טה - גולף במראה פאסאט

אחת לכמה שנים, מעט לאחר השקת דור חדש לפולקסווגן גולף, משחרר הקונצרן הגרמני הענק גם גרסת סדאן. זה קורה כבר חמישה דורות גולף. הקטע הבולט לא פחות מקבל ביטוי בהצהרות היצרן - לפחות בשלוש הפעמים האחרונות שמענו כי "הפעם מדובר ביותר מגולף עם ישבן. הפעם זו מכונית שונה, יוקרתית ועצמאית יותר".

וכדי להדגיש את הרעיון הזה, בכל פעם מחדש, התחלפו במשך השנים שמות גרסאות הסדאן, עם ארבע דלתות ושלוש קופסאות מרכב, מאד מובהקות. בראשית הייתה אצלנו הג'טה, אחר כך וונטו, ואז בורה ועתה שוב ג'טה. למה? אולי כי בארה"ב, שם היא זוכה להצלחה הגדולה, תמיד נותרה ג'טה. ואתם יודעים, האמריקנים מאד מעריכים שמרנות.

רגע, זה לא הסוף. הפעם מגיעה ה"גולף למשפחה" ממכסיקו, מרכז יצור נוח וכמובן קרוב מאוד לשוק היעד. וכן, במכסיקו קוראים לה דווקא בורה. חוץ מזה, שכחנו לספר לכם שבכל דור עולות גם היומרות. כך למשל, הפעם מעדיפים בפולקסווגן להצהיר כי ב.מ.וו סדרה 3 ואודי A4 על הכוונת, אבל גם טויוטה קורולה, אופל אסטרה ופורד פוקוס. איך זה מסתדר אתם שואלים? גם אנחנו.

ובכן, בין היתר זה מסתדר כשהם מציגים אותה כאחות קטנה לפאסאט, ולא גרסה משפחתית לגולף. את זה הם כמובן צריכים לגבות, ועושים זאת בעזרת מראה שקרוב מתמיד לפאסאט החדשה, כולל תוספת של 35 ס"מ לאורכה של הגולף. וזה עובד, כי היא בפירוש נראית כהעתק מוקטן לאחות הגדולה. החרטום החדש והמוכסף, סמל היכר של פולקסווגן-חדשה, מזכיר מיד את הפאסאט, ועוד יותר ממנו, הטיפול במשטחי המתכת. מאחור? שם קל לפתור זאת בעזרת יחידות התאורה.

התוצאה - כמו במקרה של הפאסאט - אינה נאה במיוחד, אבל עושה רושם. כך היא נראית גדולה מאי פעם, יוקרתית ביחס למקובל בקטגוריה אליה הייתה שייכת. זכרו רק כי למראה המגודל והכבד תורם סרח עודף ענק מאחור, שרומז על תא מטען נדיב במיוחד. מצד שני, אסור לשכוח כי למרות כל הרעש, בסיס הגלגלים הוא של הגולף כמובן. כלומר, קצר יחסית.

העובדה שהיא נראית מבחוץ כמו פאסאט קטנה, גורמת לאכזבת-מה בתא הנוסעים שכמעט וזהה לגולף. לא שיש לנו בעיה עם זה, אבל אם הן שונות, אז למה לא "עד הסוף"? תחושות ראשונות מלמדות כי אם קיים שוני בין הגולף לג'טה, וזה כלל לא ברור, הרי שהוא דווקא לרעה, עם איכות פלסטיק מעט פחות משכנעת.

אז יש לנו גולף בעצם. וזה אומר שהיא נראית טוב, מאורגנת מצוין ומדיפה ניחוח איכות לא מקובל בקטגוריה הקומפקטית. זה גם אומר שתנוחת הנהיגה טובה - למעט זווית מושב מעט מוזרה - והמרחב מאחור נאה. בעיקר לגובה ולרוחב, קצת פחות לרגליים. תא המטען? לא פחות מ-525 ליטרים משכנעים.

מניעים

הג'טה התייצבה להשקה הקצרה במגוון גרסאות מצומצם. עבורנו זה אומר שתי גרסאות בלבד. הטורבו דיזל בפורמט 1.9 ליטר, TDI עם 105 כ"ס, או ה-2.0 ליטר FSI עם 150 כ"ס. שתיהן משודכות לתיבה ידנית שלצערנו לא רלוונטית עבור השוק שלנו. זה גם המקום לציין שתנאי הנהיגה היו מוגבלים במיוחד - בעיקר אוטובאנים גרמנים שאינם קשורים לנעשה בארץ.

אז מה למדנו בכל זאת? שכאשר 150 כ"ס של מנוע ה-FSI עוברים לגלגלים הקדמיים דרך שישה הילוכים ידניים, הג'טה נמרצת באופן מפתיע. המנוע המוכר לנו עושה נפלאות גם כאן, עם פעולה זורמת, חלקה ומרשימה כמעט בכל מצב. תיבת ההילוכים הידנית זוכה כאן ליחסי העברה מדויקים עבור אירופה, אך מעט ארוכים עבורנו. כך שלפחות בתנאים לא מוגבלים אלה, דהירה לכיוון ה-7,000 סל"ד בהילוכים הראשונים אפשרה אימות-על-פי-תחושה של נתוני היצרן הטובים - 211 קמ"ש, 9.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש.

ה-TDI כצפוי מרגיש הרבה פחות חזק, למרות שהוא עושה עבודה יעילה. אבל בגרסתו זו הוא מגלה את גילו המכובד, והגמישות המפורסמת נאלצת להתמודד עם רעש דיזל כלל לא נעים. ובהשוואה ליחידה המתקדמת יותר של פולקסווגן עם 140 כ"ס, הוא לבטח מרגיש די מיותר. בכל זאת, אם תהיתם, הרי שהנתונים מכובדים כשלעצמם - 189 קמ"ש, 11.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש.

מה עוד? כאמור, מגוון הכבישים שעמד לרשותנו היה מוגבל למדי, כך שקשה יהיה להעריך את יכולתה בהרי ירושלים או משעולי הגליל. אבל בכל זאת, אם רציתם התייחסות כלשהי, הרי ש... הפתעה הפתעה, היא מזכירה מאד את הגולף בהתנהגותה. זה אומר שההגה אינו מתקשר במיוחד, אבל יש לו משקל נכון. זה אומר שהיא אינה מתעלה על עצמה בכל הנוגע למערך המתלים, אבל ריסון התנודות הולם בדרך כלל.

מה כן מפתיע לגלות? שלמרות הצהרות פולקסווגן על "כיול מתלים משפחתי ורך", הג'טה בהשקה הרגישה פחות נוחה מהגולף. בהתחשב בכך שנהגנו לא מעט בגולף בישראל, ותוך הוספת איכות כבישי גרמניה למשוואה, לפחות המכוניות בהן נהגנו אינן נוחות מספיק. מצד שני, העובדה כי מכונית המבחן הפגינה רגישות גבוהה יותר לרוחות צד, אומרת שאולי בכל זאת המתלים - לפחות הבולמים - רכים יותר. כן נתקלנו בדוושת בלם ששקעה מהר מדי תחת עומס ולחלוטין לא הרשימה, ומערכת ABS שהקדימה להיכנס לפעולה.

סיכום ביניים

קודם כל, חובה להזכיר כי מדובר היה בהתרשמות סופר-קצרה ומאד לא ממצה, עוד לפני שנכנסנו לעניין הגרסאות בהן נהגנו. לא נורא. לפחות אנחנו יודעים שמדובר בעבודה מעניינת של אנשי פולקסווגן. מבחוץ אכן נראה כאילו זו פאסאט קטנה, בפנים ברור לחלוטין כי זו גולף.

מה יהיה בארץ, היכן שהתיבות הידניות הן לחלוטין לא רלוונטיות ? ובכן, היא תגיע אלינו עם מנועי 1.6 ליטר בנזין, 2.0 ליטר בנזין ו-TDI (עם 2.0 ליטר בטוח, 1.9 אולי למוניות) ועם תיבות אוטומטיות - במפרט המוכר מהגולף. האם גם אצלנו מתייחס אליה היבואן כמתחרה לב.מ.וו ואודי? ובכן, אנחנו מסירים בפניו את הכובע. למרות הפיתוי ללכת אחד ההכתבה הגרמנית, הוא מעדיף דווקא להתרכז בתחרות ריאלית.

מבחינת צ'מפיון מוטורס, התחרות הישירה תגיע ממשפחתיות בגודל בינוני, כמו מאזדה 6 והונדה אקורד. וזה ממש לא מפתיע. גם היום עולה הגולף 2.0 ליטר 180,000 שקל, הרבה יותר מה-6 הסופר-מצליחה. הג'טה עם אותו מנוע, כך אנחנו מניחים, לבטח לא תהיה זולה יותר.

ומה על אזור ה-1.6? ובכן, לכאן היא בפירוש מתאימה יותר. יש לה את כל הסיכויים להתברג לצמרת, למעט עניין פעוט אחד. נכון, שוב המחיר הגבוה. עם 140 עד 150 אלף שקל, היא מתרחקת במהירות ממרכז השדה הרווחי. ובניגוד לבורה שהצליחה בעבר לנגוס פה ושם מעוגת ציי הרכב, לג'טה לא יהיה סיכוי כזה. אלא אם תהיה זולה יותר, ואז הסיפור אחר לגמרי. בכל אופן, חכמים יותר נהיה בדצמבר.