"הלחץ עובר לאיראן, והיא תקצין"

הממשל האמריקני יתעורר היום (ב') לחדשות משמחות מאסיה: צפון-קוריאה, אחת החוליות המרכזיות של "ציר הרשע", מוותרת על הארסנל הגרעיני ומחבקת את המערב. "דוקטרינת בוש" רושמת הישג חשוב נוסף. בירושלים עוקבים אחר הדיווחים בדריכות, ובינתיים - במידה לא מבוטלת של זהירות.  

"צריך לראות שלא מדובר בתרגיל, ושהם באמת מוכנים לעשות את מה שהלובים עשו", אמרו ל-ynet גורמים מדיניים, בהזכירם את הצעד הדרמטי בו נקט לא מכבר מועמר קדאפי. "יש לקוות שלא יסתפקו בהצהרות, אלא שמדובר במו"מ ממושך ומעמיק עם האמריקנים, ואשר במסגרתו הם יסכימו לפתוח את התוכנית לחלוטין ולמסור הכל לאמריקנים".

בלוב, מזכירים בירושלים, היה מדובר בהתפרקות מוחלטת מן הנשק, ללא כל סייג, שכללה גם ביקורות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. "הם הפכו מיד ל'בן יקיר לי' באירופה, קדאפי הוזמן לבריסל והתקבל כבן האובד, הם זכו לביקורים רמי דרג של מדינאים אירופים ופתחו איתם במגעים לקראת כינון קשרים כלכליים ענפים. זה עניין של זמן עד להשגת יחסים דיפלומטיים מלאים, אבל מאז, אף אחד לא לוחץ עוד על לוב, והם כתוצאה מכך קנו לעצמם שקט תעשייתי בחזית האזרחית - בנושא זכויות האדם והדמוקרטיה".

השאלה האמיתית, אומר מקור דיפלומטי ישראלי, היא האם המשטר הקומוניסטי מוכן להיפתח למערב. "אם התשובה חיובית, זה אומר שצפון-קוריאה לא רק מפסיקה להפוך לאיום צבאי וגרעיני, אלא שהיא גם תיפתח לכלכלות הדוהרות קדימה שלידה. מבחינה כלכלית, יש להם סביבה מאוד מבטיחה, יש להם סיכוי לצאת מהבוץ הכלכלי".

לא למהר עם השמפניה

אחת המדינות שבוודאי יכולות להתחיל לנשום לרווחה נוכח הבשורה מפיונגיאנג היא יפן השכנה, שמאויימת על ידי הטילים הצפון קוריאנים. מקור ישראלי בטוקיו אמר ל-ynet שהשיחות בבייג'ינג היו מאוד מעורפלות והתחושה של הדיפלומטים האמריקאים באזור היא שהצדדים החזיקו את הקלפים כה צמוד לחזה שמאוד קשה להעריך את תוצאותיהן.

"אסור למהר ולהרים כוסות שמפניה", אמר המקור. "מצד אחד זה נשמע מבטיח אבל בל נשכח שמדובר פה במנהיגות צפון קוריאנית שקשה להאמין לה. המקור התייחס לשאלות שנותרו פתוחות כגון האם אחרי ההסכם, עדיין נשאר לצפון קוריאה הפוטנציאל לאיים על ארה"ב, ומהן הערבויות האמיתיות שסוכמו כדי שהמשבר לא יצוץ שוב בעתיד. "הרי הם יכולים לפרוש מהאמנה בכל עת. אני לא מאמין שארה"ב תהיה מוכנה לקבל אותם בזרועות פתוחות ללא ערבויות חזקות", אמר המקור.

בירושלים מתעניינים בעיקר במשמעות הבינלאומית של הצעד בו נקטה קוריאה הצפונית - היינו, השארת איראן לבדה ב"ציר הרשע". "כעת", אומרים בישראל, "כל הלחץ הבינלאומי יתרכז בה, כשהמודל שיוצג יהיה הלוּבי והקוריאני. "עם זאת", הדגישו בירושלים, "באיראן, המשטר הנוכחי הוא כזה, שככל שיגבר הלחץ - הנשיא רק יקשיח את עמדתו, כך שאין לצפות שאיראן תצטרף".

המקור בטוקיו הסכים עם הערכה זו. "אמריקה שקועה עמוק בבוץ בעיראק. איראן מבינה היטב את מצבה של ארה"ב ולכן היא מרשה לעצמה להתנהג בהתאם. לא פלא שהיא לא מוותרת על היכולת הגרעינית. היא יודעת היטב שארה'ב לא תסתבך בעוד פלישה".

שאלת העיתוי משמעותית גם היא בעיניו. "מדוע זה קרה עכשיו? יכול להיות שגורם סיני לחץ על הצפון קוריאנים, והם לא רוצים לאבד את תמיכתה מאחר והיא הידידה העיקרית שלהם. מן העבר השני, סין רוצה להופיע כגורם משפיע בזירה האסייתית ובזירה הבינלאומית ומכאן המוטיבציה הגבוהה שלה בתהליך הזה".