הפאזה החדשה של נהרין

יצירתו החדשה של אוהד נהרין, "טלופאזה", עלתה בסוף השבוע על במת הענק שהוצבה למרגלות עמודי שלמה בפארק תמנע במסגרת אירועי "פאזה מורגנה" המתקיימים זו השנה הרביעית.

"טלופאזה" של נהרין, שכבר הוזמנה בין היתר להופעות בשנה הבאה בביאנלה של ליון בצרפת, היא עבודה מסוגננת, מתוחכמת ומאתגרת שמעלה על נס את רקדני הלהקה והאנסמבל ומביאה לשיאים חדשים את שפת הגאגא שנהרין מפתח זה שנים. "טלופאזה" מספקת הצצה חד פעמית אל נבכי התנועה באמצעות צילום המתרחש בזמן אמת והגדלת פרטי גוף על ארבעה מסכי ענק. בניגוד ל"אנאפזה" שמציגה קרנבל פסטיבלי, "טלופאזה" מציעה, למרות המרחב העצום של במת הענק, אינטימיות חודרת.

על המסכים מוקרנים צילומי תקריב של הרקדנים שמהממים את המתבונן ומסיטים לעתים את תשומת הלב מהמתרחש על

הבמה. המתח בין האלמנטים יוצר לפרקים תחושת מחנק. פנים גדולות על מסך מול גופות קטנים על במה, יחיד מול קבוצה, רעש מול שקט הם רק חלק מהאלמנטים שמרכיבים את העבודה. נהרין מייצר אוטוסטרדה של מידע חוויתי שאי אפשר להכיל בצפייה אחת. "זה כמו להסתכל על נוף ולחשוב שאתה מסוגל לראות את כולו בו זמנית", אומר נהרין, "החוויה הטוטאלית שלנו בצפייה לא קשורה ביכולת שלנו לראות את כל האלמנטים בו-זמנית. זה נכון שהמסך גונב את ההצגה, אבל אני נהנה מהמקום שבו אני גורם לצופה להתלבט על מה להסתכל קודם. אנחנו לא מחוייבים להכיל את הכל, זו אשליה שאפשר. בעבודה הזו זה מודגש יותר מאשר בעבודות אחרות, אבל תמיד אני מפזר רגעים בהם אי אפשר להכיל הכל ולצופה ניתנת הבחירה".

אופיום להמונים

כמו ב"אנפאזה" כך גם ב"טלופאזה" מתבקש הקהל להיענות להוראות של אחד הרקדנים. הדינמיקה שנוצרת בין הבמה לקהל שמגיב, מפליאה בכל פעם מחדש. כששלושת אלפים איש מרקדים בכיסאותיהם בתנועות מעגליות עולה מחשבה על כך שגם התנועה, אם תרצו, יכולה בקלות לשמש אופיום להמונים. "לא השתמשתי בעבודה בכדי ליחצ"ן את שפת הגאגא, אבל אני כן מאמין שכולם צריכים לרקוד בכל יום כמה דקות. לעשות גאגא אולי לא פותר בעיות, אבל זה בהחלט מחזק את המנוע, וכשהמנוע מחוזק המשא הרב הזה של החיים הופך לקל יותר. אני לא יודע להסביר את זה כמו שאני לא יודע בדיוק מה המערכת החיסונית בגוף עושה לי, אבל אני בטוח שאם אני אעזור לה, יהיה לי יותר טוב. גאגא זו המערכת החיסונית שלי".

הצלחתם הפנומנלית של אירועי "פאזה מורגנה" נמדדת לא רק ב-2,300 החדרים שהצליחה רשת מלונות "ישרוטל" למכור, אלא לא פחות בהשרשת התודעה שאמנות טובה לעסקים לפחות כמו שעסקים טובים לאמנות. "לאמנות כך מסתבר יש משקל עצום, והחיבור הזה עשה לנו רק טוב וגם ללהקת 'בת שבע' שנחשפת במסגרת זו לקהלים שאולי בתנאים נורמלים לא היו מגיעים למופעים שלה", אמר רפי שדה, מנכ"ל "ישרוטל", במסיבת עיתונאים שכונסה למחרת הפרמיירה.

מופעי להקת "בת שבע" בתמנע הוגשו השנה, בין היתר, כשי למאתיים לקוחות נבחרים של חברת ביטוח גדולה, מה שמורה בהחלט על אטרקטיביות המוצר האמנותי בשוק העסקי. השנה העמידה להקת "בת שבע" כתנאי אפשרות למכור כרטיסים לא רק לרוכשי חבילות נופש ב"ישרוטל", ואכן 800 כרטיסים מתוך 3128 שעמדו למכירה נמכרו לכל אחד מהמופעים במכירה חופשית. תנאי נוסף של הנהלת הלהקה היה להגביל את היקף מספר הצופים. "יכולנו בקלות למכור עוד לפחות 500 כרטיסים לכל מופע, אך ויתרנו על כך על מנת לאפשר לקהל צפייה אולטימטיבית לדרישת אוהד נהרין", אמר שדה. למופע "התחברות" של שלמה ארצי ושלום חנוך אשר נועל את אירועי "פאזה מורגנה" במוצ"ש, נמכרו 4,400 כרטיסים, בהם כרטיסי עמידה למרגלות הבמה.

אירועי "פאזה מורגנה" הם הרבה מעבר למופעים בתמנע. לצד לוגו המופע שמתנוסס מסיבית בשילוט חוצות בעיר אילת, ברשת המלונות עצמה נוכחותו של המותג "בת שבע" מורגשת בכל פינה. בכניסה למלון מקבלים את פניך אנשי צוות הבידור בבגדים עם אלמנטים מתוך "אנאפזה". גם בקבלה חבושים העובדים בכובעי יומולדת כמו של הרקדנים, והלובי ככלל בהשפעת המופע. כל זה, לצד הפעילויות הנלוות - בהן סדנאות של שיעורי גאגא, מפגש עם נהרין, בראנצ' עם רקדני "בת שבע" והמופע "כמויות" של אנסמבל בת שבע, יוצרים אווירה של פסטיבל.

• הכתבת היתה אורחת רשת "ישרוטל" באילת