הפרלמנט האירופי: על טורקיה להכיר ברצח העם הארמני

חמישה ימים לפני פתיחת שיחות ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי, הציב הפרלמנט האירופי מכשולים חדשים בדרכה של אנקרה. הפרלמנט קרא לטורקיה להכיר רשמית ברצח רבים מבני העם הארמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה כרצח-עם ולהכיר רשמית בקפריסין לפני שתוכל להצטרף לשורות האיחוד. 

היסטוריונים טוענים שמעל למיליון ארמנים נרצחו בשיטתיות בין השנים 1915-1923 בידי הממשל הטורקי. הטורקים מכחישים את הטבח מכל וכל. הם טוענים כי הארמנים שהתקוממו נגד הממשל הטורקי וצידדו ברוסים רק הוגלו למחוזות אחרים של האימפריה העותומאנית, ושם מתו כתוצאה ממלחמה פנימית בינם לבין הכורדים.

חברי הפרלמנט האירופי אמנם תמכו בפתיחת השיחות אך טענו כי אין לעשות זאת בטרם תכיר במעשיה. ההחלטה אמנם אינה מחייבת ואינה מסכנת את פתיחת השיחות ב-3 באוקטובר, אולם היא נחשבת לסטירת לחי פוליטית בפניה של אנקרה ובהחלט תעיב על המעמד החגיגי.

טורקיה מסרבת להכיר בקפריסין היוונית מאז שהאי חולק לשניים בשנת 1974. בחלקו הצפוני של האי הוקמה קפריסין הטורקית, שהיא טריטוריה שרק אנקרה מכירה בה רשמית.

חברות מלאה או שותפות מועדפת?

בתוך כך, עד לשלב זה טרם הצליחו המשלחות המכינות את שיחות ההצטרפות בלוקסמבורג להגיע להסכמה על מתווה המשא ומתן. המבוי הסתום נוצר על רקע התעקשותה של אוסטריה וגורמים שמרנים אחרים לציין במסמכי השיחות כי מטרתן היא צירופה של טורקיה לאיחוד כ"שותפה מועדפת" ולא כחברה מלאה.

גורמים דיפלומטיים בטורקיה אמרו כי "מדובר בעוד ניסיונות של גורמים שונים למנוע את צירופה של טורקיה המוסלמית לאיחוד האירופי". דובר משרד החוץ הטורקי, נמיק טאן, אמר: "בשום תנאי, טורקיה לא תסכים למשהו שהוא פחות ממשא ומתן על חברות מלאה באיחוד". 

ההסכמה על מתווה השיחות היא תנאי הכרחי לפתיחתן. גורמים טורקים איימו להחרים את השיחות לגמרי אם מתווה השיחות יתייחס להסכם שאינו חברות מלאה. "המטוס (של שר החוץ הטורקי) ימתין בשדה התעופה ורק כשהכל יסוכם הוא ימריא", אמר דיפלומטי טורקי בכיר.

שר החוץ הבריטי ג'ק סטרו קרא למדינות אירופה שלא להחמיץ את ההזדמנות של קירוב טורקיה לאיחוד, והזהיר שזו תהיה "בגידה בשאיפות העם הטורקי ובמאמצי ראש הממשלה ארדואן אם אירופה תפנה את גבה לטורקיה בשלב כה מכריע".

טבח הארמנים: "רצח העם" הראשון במאה ה-20

רצח הארמנים החל כבר במאה ה-19. ב-1909, כשעלתה לשלטון "מפלגת הטורקים הצעירים", נמשך היחס העוין כלפי הארמנים ואף החמיר. בהתקף של שנאה דתית וגזענית נטבחו בעיר אדנה כ-30 אלף ארמנים.

אירופה ניסתה להתערב לטובת בני העם הארמני אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה הסיטה את תשומת ליבה מסבלם. כשמדינות אירופה היו טרודות במלחמה, החלה טורקיה לתכנן בחשאי את השמדת העם הארמני.

הצעד הראשון היה זימונם של כל הנערים הארמנים, בני 15 עד 20, לשירות בחזית. ב-24 באפריל 1915 נעצרו 300 מנהיגים ואינטלקטואלים ארמנים ברחבי האימפריה. הם נטבחו ויחד עימם עוד כ-5,000 ארמנים נוספים. מאז, ב-24 באפריל בכל שנה מציינים בני העם הארמני ברחבי העולם את יום הזיכרון השנתי שלהם.

בשלב הבא "שוחררו" הארמנים שגוייסו לצבא והועברו למחנות כפייה. את האסירים במחנות הרגו הטורקים באופן שיטתי וכך קטלו את כל הגברים הבריאים.

בסוף המלחמה נותרו כמיליון ארמנים בלבד. 90 אחוז מהאוכלוסיה הארמנית באזורי האימפריה העותמאנית נרצחו או הוגלו. 

בשבוע שעבר שב ועלה הנושא לכותרות לאחר שבית משפט טורקי אסר על קיום כנס בנושא טבח הארמנים באוניברסיטה ממשלתית באיסטנבול.

הממשלה הטורקית, גם אם התנגדה לעצם קיום הכנס, הובכה מאוד מההחלטה שכן הדבר הצטייר כפגיעה בחופש האקדמי. לבסוף הצליחו מארגני הכנס לעקוף את החלטת בית המשפט וקיימו את הכנס באוניברסיטה פרטית, כשבחוץ מפגינים אלפי לאומנים טורקים במחאה.