עיר מוזיקה וירטואלית

אח של נועה דולברג הוא חבר ב'אנסמבל מיתר', להקה שחבריה מפוזרים במקומות שונים בעולם. ההיכרות שלנו איתם התניעה את הצורך ביצירת BeatMap.

הקשיים שלהם לנהל חזרות באופן סדיר, עקב בעיית המרחק, גרמו לנו לחשוב שאולי עדיף לדלג על ביקורת הגבולות וליצור חלל במרחבי הסייבר ספייס בתוכו יוצרים ומוזיקאים מכל העולם יפגשו בעתיד כדי לנגן, להתאמן, להכיר ואף לעשות קונצרטים יחד.

יצרנו עיר שלמה שכולה מוזיקה, שבנויה ממספר אין סופי ומשתנה של חדרים. העיר אורגאנית, דינאמית, מתעבה ומתרחבת. העיצוב מדבר על בניית מקום בתוך חלל וירטואלי, מקום שהוא לא מקום, הפועל במרחב האינסופי של הרשת ושל המוזיקה.

שכונות מוזיקליות

העיר נראית כמנצנצת מלמעלה. בחרנו להשתמש באלמנטים עיצוביים שמעבירים ומייצגים את הקונפליקטים של ניהול כל סוג של קשר דרך מצלמת אינטרנט: חום-קור, מרחק-קירבה, חלל ברור אך חסר ממשיות. הקווים המופשטים נותנים בתחילה תחושה של חלל חסר גבולות שנפתח, ולבסוף הופכים לכבל המקשר לאנשים אחרים. הקווים הם שבונים את המרחב ולבסוף מובילים אותך למקום ספציפי, לחדר הפרטי.

'אזור' מייצג סגנון מוזיקלי מסוים, כשניתן להתקרב עוד אל מעין 'שכונה' שמהווה זרם סגנוני בתוך סגנון המוזיקה. ברזולוציה זו נראה מאות ריבועים מהבהבים באינפורמציות שונות. אלו הם חדרי החזרות. בחירה באחד מריבועים אלו תכניס אותנו לחדר החזרות הפרטי. חדר אינטימי ומוכר, שם נמצאים החברים או הקולגות איתם ננגן, נתאמן וניצור.

חשיבה מחוץ לקופסה

ב"ביטמאפ", כמו בכל עיר, ניתן לקפוץ ישירות למקומות המוכרים שלך אך ניתן גם לשוטט ולהתוודע לרחובותיה באופן אינטואיטיבי ולהתוודע לאנשים, לסגנונות מוזיקה ואפילו פשוט לשבת ולהקשיב להופעות.

אורן משה, המנחה של הסטודנטיות, מוסיף, כי "העבודה מציגה חשיבה מחוץ לקופסה וחוויה עיצובית וממשקית חדשה. במקום מסויים היא מתעלמת מהקיים היום באינטרנט ומהמגבלות הטכנולוגיות ומנסה להראות תמונת מצב או חזון אפשרי שיכול להיות שיהיה ישים רק בעוד שנתיים או 10 שנים. זה קונספט חזק שאפשר להתחבר אליו מהר. כשחווים את העבודה חווים את העובדה שאם הדבר הזה היה קיים היום באינטרנט הוא כנראה היה מאד פופולרי".

מיכל ונועה עובדות עכשיו על יצירת פורמט שונה של 'ביטמאפ', מותאם למגבלות הטכניות כיום, אותו הן מקוות להעלות בעתיד לרשת בעזרת תמיכה של חברות המוזיקה או התוכנה.