שתף קטע נבחר

יובל (9): "מוח העצם שאחי תרם ריפא אותי מלוקמיה"

"לפני המחלה", מספרת יובל חודרה, בת 9, מגבעת שמואל, לא התנהגתי יפה לאחי, היום הכל השתנה". בזכות מוח העצם שתרם לה אחיה הקטן, נרפאה יובל מסרטן הדם

כך גיליתי שאני חולה בסרטן: "זה היה כשהייתי בת 6 וחצי, בכיתה ב'. זה קרה לגמרי במקרה - אחי הקטן לא הרגיש טוב ולקחו אותו לבית-חולים. אני הלכתי יחד איתו ועם ההורים ופתאום, בבית-החולים התחלתי להקיא והרגשתי לא טוב. בדקו אותי שם וגילו שאני חולה בסרטן הדם, לוקמיה".

 

חיים עם סרטן: "מיד התחילו בטיפולים. עשו לי כימו והכניסו לי צינורית לתוך החזה, שנכנסה לעורק הראשי וככה החדירו לגוף שלי תרופות. הכימו לא היה נורא, הייתי קצת עייפה, אבל חוץ מזה לא יותר מדי תופעות לוואי.

 

  • רוצים לקרוא על המסע המרגש של "גדולים מהחיים" בארה"ב? לחצו כאן

 

"אחרי כמה שבועות של טיפולים, ישבתי יום אחד בחדר וגירדתי את הראש. פתאום אני קולטת שנשארה לי ביד קבוצת שערות גדולה. מיד הבאתי את הפח והתחלתי להוריד כל השערות מהראש שנשרו".

 

"בסופו של דבר אחי הקטן, שהיום הוא בן 7, תרם לי מוח-עצם והגוף שלי קלט אותו. היום אני הבראתי בזכות התרומה של אחי.


ויולטה ואני באחת המסיבות                                    (צילום: מוטי אברג'ל)

 

"לפני שחליתי, כששמעתי את המילה 'סרטן' חשבתי שזה מוות בטוח. כשזה קרה לי, אמרו לי להיות חזקה וזה יעבור - והם צדקו. אני ממליצה למי שחוטף את המחלה הזו, שיעשה מה שאני עשיתי - כל יום הגעתי עם חיוך על הפנים. ידעתי שזה יעבור, בטחתי בעצמי אמרו לי שאם אני אבטח בעצמי אני אנצח ולא רציתי להפסיד כי אז זה מוות בטוח".

 

השינויים שעברתי בעקבות המחלה: "לפני המחלה לא הייתי תמיד ילדה טובה ועכשיו אני הרבה יותר טובה, בעיקר לאח שלי, כי לפני כן כל הזמן הייתי מציקה לו. היום אני יודעת שאני חיה בזכותו. המחלה גרמה לי גם להכיר יותר טוב את המשפחה שלי וחיזקה את הקשר בינינו".

 

נקודת השפל שלי במהלך המחלה: "כשאבדתי שיער, זה היה מפחיד בהתחלה, אבל אחר-כך התרגלתי ואפילו אהבתי את הקרחת, לא הסתרתי אותה והיה דווקא יותר נוח כי לא צריך לחפוף את השיער כל הזמן".

 

דבר טוב שקרה לי בעקבות המחלה: "חברים מבית ספר באו לפגוש אותי בבית חולים והביאו לי הרבה מתנות. חוץ מזה בבית-חולים כל הזמן פינקו אותי, חילקו לנו כל יום ממתקים, גלידה ושיערות סבתא".

 

געגוע אחד מהתקופה שלפני הסרטן: "אין. ממש אין". 

 

מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה: לא יודעת, אבל אני רוצה לעזור לילדים חולים, ולספר להם שגם אני הייתי חולה והנה אני פה בריאה".

 

רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום "גדולים מהחיים"

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי אברג'ל
גירדתי בראש ונשארה לי קבוצת שיער ביד. יובל חודרה
צילום: מוטי אברג'ל
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים