ניר (17): "הסרטן גרם לי להיות יותר רציני ומאורגן"
הכי הכי מתגעגע ניר פרייברג בן ה-17 ממושב גן שורק, לכדורגל. "זה בלתי אפשרי במצבי", אומר ניר, שנאלץ לנוע עם קב, אבל בכל זאת מסתכל על חצי הכוס המלאה. סיפור נוסף של ילד גדול מהחיים
כך גיליתי שאני חולה בסרטן: "לפני שש שנים שברתי את הרגל והתחלתי לצלוע. לפני שלוש שנים מצאו לי גידול סרטני בעצם. בהתחלה חשבו שזה לא ממאיר, מהר מאוד התברר שהוא ממאיר.
את הבשורה קיבלתי לפני שלוש שנים מהרופא באיכילוב. הייתי בהתחלה בהלם – למה אני? ועוד סרטן? אבל החלטתי לקחת את המחלה כאתגר, לעשות את כל מה שצריך כדי להיפטר מהמחלה – ולנצח".
- רוצים לקרוא על המסע המרגש של "גדולים מהחיים" בארה"ב? לחצו כאן
חיים עם סרטן: "עברתי כימותרפיה, ניתוח להסרת הגידול, הקרנות ועכשיו אני לוקח גם כדורים. הכימו לא ממש עבד, היה אפקטיבי רק ב-50 אחוז, אז גם לא
השיכו עם זה והעבירו אותי לכדורים. עכשיו הרגל נקיה מהסרטן, אבל התפשטו לי גרורות קטנות לריאות שכרגע לא גדלות, אז אין צורך להוציאן".
השינויים שעברתי בעקבות המחלה: "בגלל המחלה הפכתי לקצת יותר רציני, ממוקד. אם אני רוצה להשיג משהו – אני משיג אותו. למשל הפסדתי הרבה ימי לימודים בגלל הטיפולים, והחלטתי שאני לא אשאר מאחורה, השלמתי הכל ועכשיו אני הולך לבית-ספר כרגיל, ועולה לי"ב עם כולם".
נקודת השפל שלי במהלך המחלה: "כשאמרו לי שהטיפול הראשון לא היה אפקטיבי, הטיפולים האלו מאוד קשים וקשה לשמוע שהם לא עזרו".
דבר טוב שקרה לי בעקבות המחלה: "פגשתי הרבה אנשים, השתניתי, אני יותר רציני היום, יותר מאורגן, הקשר עם החברים התחזק יותר".
געגוע אחד מהתקופה שלפני הסרטן: "לכדורגל, מתגעגע לשחק, אבל לא יכול במצבי".
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול: "עדיין לא חשבתי, אחרי שהחלום להיות שחקן כדורגל נגוז, אולי אפנה לתחום הרפואה".
רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום "גדולים מהחיים"
מומלצים
