על המשמר: הלאמה תשמור על הכבשים

בעיירה קטנה ופסטורלית בשם קרואקרן, בדרום אנגליה, המלחמה נגד שועלים טורפים בעיצומה. גיאורג ואן דן-ברג, הגיע במקור מהולנד על מנת לגדל במרץ ירקות בחוותו. לפני כשנתיים שינה את ייעוד החווה לייצור ביצים אורגניות, השקיע בגדר אלקטרונית משוכללת ולמרות זאת, נאלץ לסבול מהתקפות חוזרות ונשנות של שועלים בחווה. על אף שהגדר אמורה באופן עקרוני להרחיק ולמנוע מטורפים על ארבע לחדור לחווה, במהלך השנה האחרונה, אחוזי תקיפות השועלים במקום הכפילו את עצמם, כך דווח באתר של איגוד מגדלי הביצים האורגניות בבריטניה.

"האיזור סובל מאוכלוסיית שועלים גדולה", אומר גיאורג, "ואני מאמין שהשועלים הנוכלים האלו, למדו כיצד להתגבר על הגדר. חצר ההאכלה שלנו מכילה עצים רבים וגדר חיה המועילים לתרנגולות, אך גם מאפשרים מקום מסתור לשועלים". למרות שגיאורג מעולם לא ראה שועל חודר דרך הגדר, הוא מאמין כי הם למדו לקפוץ מעליה בזריזות ומצליחים להתחמק מהזרם החשמלי. "ראיתי שכלבים עושים זאת", אומר גיאורג. "הם מבחינים בתרנגולות ובגלל שהם נטולי רצועה, הם קופצים בהתרגשות מעל הגדר. בינתיים, הבעלים שלהם קוראים להם שיחזרו, וכשהכלבים בסופו של דבר מתרצים ועושים דרכם חזרה מעל הגדר, אך הפעם הם באים עם התלהבות פחותה וחוטפים ממנה זרם חשמלי".

גיאורג משקיע זמן רב בתחזוקת הגדר, ומסייר סביבה על מנת לוודא כי לא נגרם לה נזק ואין פרצות אפשריות לכניסה לחווה. לא קל לתחזק חווה אורגנית בתנאים הללו, בנוסף לכך ישנם קשיים בשמירת גובה הצמחיה מתחת לחוטי הגדר וזאת מבלי להשתמש בקוטלי עשבים.

"בעבר השתמשנו ביריעות פלסטיק שחורות על האדמה שמתחת לגדר, כדי למנוע את גדילת העשב. זה עבד מצויין עד לרגע שהכנסנו בקר לשדה והם התחילו למשוך החוצה את היריעות", הסביר גיאורג, שנאלץ כעת להשתמש בחרמש ידני על מנת לגזום את העשב.

לאחר שהגדר החשמלית נכשלה, הוא החליט לנקוט בצעד לא רגיל ורכש לאמה בשם לואיס, אותו מיקם בחצר החווה שלו, על מנת לנסות ולצמצם את הנזקים שגרמו לה שועלים. הרעיון להשתמש בלאמה כשומרת לחיות בחווה אינו חדש לחקלאים ולאיכרים. השימוש הגובר בלאמה בארה"ב בא לידי ביטוי בכך שהלאמות מגינות על עדרי כבשים מפני התקפות של זאבים. במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת אייווה, נתגלה כי 52% אחוזי מבעלי החוות המשתמשים בלאמות, דיווחו על 100% אחוזי ירידה בפגיעות מזאבים וקרוב ל-80% מהנשאלים, אמרו כי הם שבעי רצון מאוד או שבעי רצון מהלאמות השומרות.

דאגה טבעית מפני כלביים

הסברה היא כי במהלך השנים, הלאמות שהיו תחת איום של טורפים כגון, זאבים, כלבים ושועלים, החלו לפתח דאגה טבעית מפני חיות ממשפחת הכלבים. אחת התגובות הטבעיות להופעת אויב בשטח היא קריאת אזהרה של הלאמה, ולאחר מכן הליכה או ריצה לכיוון הטורף, מרדף ואפילו בעיטות חזקות לעברו. פעמים רבות הלאמות חוצצות בין העדר לטורף וחוואים מארה"ב מדווחים כי צפו גם בלאמות הורגות זאבים.

הלאמה לואיס חי בשדה בגודל של 40 דונם יחד עם כ- 4,000 תרנגולות ושתי כבשים. הכבשים הובאו כדי לעזור ללואיז להתאקלם בחווה. במרוצת הזמן, אי אפשר היה להפריד בין השלושה, בזמן שהיחסים בין הלאמה לתרנגולות התבססו בעיקר על התעלמות הדדית בין הצדדים.

בדרך כלל, לאמות שומרות על כבשים, אך הן מסוגלות לשמור גם על עזים, ברווזים ובקר. ללאמות יש אינסטינקט שמירה טבעי ואינן זקוקות לאילוף מיוחד על מנת לתפקד טוב יותר כחיית שמירה. תהליך החברות בין כבשים ללאמות הוא מהיר במיוחד, והן יכולות להשלים את תהליך ההסתגלות ללהקת הכבשים בין מספר שעות ועד שבועיים, הן אפילו יהיו מוכנות לישון עם הכבשים.

הלאמות יכולות להצטרף לעדר או לבחור להשאר מחוצה לו ולצפות בכל טורף שעלול לאיים עליהם. רוב הלאמות ישארו בקרבת העדר, ובמידה והן מתרחקות ממנו, הן ינסו למקם את עצמן באיזור בעל יכולת ראות טובה על שטח המחייה. התנהגות זו מזכירה התנהגות של זכרים ממינים דומים בטבע, העומדים על צוקים ומשקיפים על העדר, ומזהירים אותם על טורפים בקרבת מקום. כשהעדר נמצא בתנועה, הלאמות נוטות לקחת את ההובלה, מעצם היותן בעלות תכונות מנהיגותיות, או שינועו בקרבת העדר או יעקבו אחריו. לא משנה מהו מיקומן הפיזי בין הכבשים, הלאמות לא חוששות למלא באופן טבעי את תפקיד מנהיג העדר.

הלאמה כאמא

אם הלאמה נשארת עם הכבשים לאחר שעברו את גיל הגמילה, הכבשים יהיו פחות מתוחות, מאחר ויש נוכחות של מנהיג ו"דמות הורית". מתח נמוך אצל כבשים משמעותו גדילה טובה יותר ופחות סיכויים למחלות. ישנן לאמות שיתריעו בפני בעלי הכבשים אם כבשה חולה או נפצעה ולא ינטשו אותה עד שהבעלים יגיע לטפל בה. ישנן עדויות כי הלאמות מסוגלת לקבץ את עדרי כבשים גדולים במקומות בטוחים עד שסכנת הטורפים תחלוף.

האם זה באמת מצליח? "עדיין מוקדם מכדי לדעת", אומר גיאורג, שקיבל את הלאמה בתחילת החודש שעבר, "אך אני חייב להודות כי עד כה, נראה שהוא מבצע היטב את תפקידו. עדיין לא הבחנו בשועל בקרבת התנרנגולות או מצאנו עדות כלשהי למתקפת שועלים".

מבחינה כלכלית, מסתבר כי לאמה זולה ומשתלמת יותר מאחזקת כלבי שמירה. הלאמות ניזונות מאותו מזון של הכבשים, מקבלות את אותם טיפולים רפואיים ובעלות תוחלת חיים ארוכה. למרות ההשקעה הראשונית הגבוהה בלאמה, היא מצדיקה את המחיר וניתן לגלות מהר מאוד אם היא אכן כשירה לתפקיד השמירה. כלב יעיל לשמירה על כבשים בין שלוש לארבע שנים, ללאמה יש כושר שמירה שנע בין 10 ל- 15 שנים, מה גם שהיא יכולה להשגיח על עדרים גדולים המונים כ- 2,000 כבשים וגם על עדרים קטנים המונים מספר מועט של כבשים.

במקרה נוסף שהתגלה באירלנד, גם החוואי אריק מק'לורס היה במצב של חוסר אונים. בחודשים האחרונים, שועלים ערמומיים הרגו יותר מ-300 אפרוחים בחוותו האורגנית והוא חיפש בנרות אחר דרך מוצלחת להביס את השועלים. לאחר שהחליט להשתמש בלאמות. הוא רכש שתיים לחוותו וכעת הולי ואולי, מספקות לו הגנה טובה ומרחיקות מהחווה את השועלים, כך דווח באתר החדשות של הבי.בי.סי.

הלאמות הופכות את הסיור סביב שטח החווה למהיר יותר ואחר הצהריים התרנגולות והלאמות נרגעות תחת קרני השמש, בטוחים כי השועלים מחפשים את ארוחתם הבאה במקום אחר. "זו עובדה", אומר מק'לורס, "השועלים מתרחקים מהאיזור רק מעצם הרחתם שהלאמות בסביבה".