ברנאנקי תומך בהגדלת השקיפות בפדרל ריזרב
יו"ר הפד המיועד סבור שיש לקבוע יעדי אינפלציה ברורים ולהגדיל את השקיפות והפתיחות של המוסד, הידוע בחשאיותו. זאת, בניגוד לדעתו של היו"ר הנוכחי גרינספן. פרט לכך, לא צפויים שינויים מהותיים במדיניות
בן ברנאנקי, המועמד להחליף את אלן גרינספן בתפקיד יו"ר הפד, עשוי להגדיל את השקיפות והפתיחות במוסד, הידוע בחשאיותו, על ידי קביעת יעדי אינפלציה ברורים. זאת, למרות הבטחותיו כי ימשיך במדיניותו של קודמו בתפקיד.
נושא קביעת יעדי האינפלציה הוא אחת המחלוקות העיקריות השוררות בין ברנאנקי לבין גרינספאן. גרינספאן מאמין כי קביעת יעדים כאלו מפחיתה את הגמישות של הפד. ברנאנקי טוען, לעומתו, כי בהירות רבה יותר בנושאי אינפלציה, התנאים הכלכליים ושערי הריבית מסייעת בעיצוב התפיסה הציבורית, ויכולה לסייע לפד לקיים ולשמר אקלים שתומך בצמיחה כלכלית, תעסוקה ושליטה באינפלציה.
ב-2003, בזמן כהונתו כמושל פד, אמר ברנאנקי כי קביעת יעדי אינפלציה בצורה של הכרזה לגבי מטרות ארוכות טווח, עשויה לסייע לפד לתקשר טוב יותר עם הציבור ואף לשפר את החלטות המדיניות, מבלי לפגוע בגמישות. לדבריו, הגברת השקיפות והפתיחות עשויה להגביר את אמון המשקיעים אפילו אם יוחמצו היעדים. מדיניות כזו אומצה על ידי בנקים מרכזיים בבריטניה, אוסטרליה ומדינות נוספות.
גרינספאן בירך על המינוי, עליו הודיע הנשיא בוש ביום שני האחרון, ואמר כי הוא "מינוי מכובד. בן מגיע עם מוניטין אקדמי מעולה ותובנות חשובות לגבי אופן התפקוד של הכלכלה שלנו". ברנאנקי אמר כי גרינספאן "קבע סטנדרטים למצויינות בקביעת מדיניות כלכלית", והודה כי עליו למלא נעליים גדולות.
מוניטין של יונה
ברנאנקי כיהן כמושל בפדרל ריזרב כמעט שלוש שנים, לפני שנכנס לתפקידו הנוכחי כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן. כמו גרינספאן, גם ברנאנקי מעדיף גישה של הפחתה או העלאה הדרגתית של הריבית כדי להשפיע על הפעילות הכלכלית הכללית.
בתקופת כהונתו בפד רכש לעצמו ברנאנקי מוניטין של "יונה" בנושאי אינפלציה, בשל התבטאויות בעניין החשש מדפלציה. אך כלכלנים רבים סוברים כי ההתמקדות של ברנאנקי באפשרות לדפלציה דומה בצורתה לגישת "ניהול הסיכונים" של גרינספאן, וכי הוא אינו צפוי לנקוט ב"יד רכה" בנושא האינפלציה. גם כעת צופים הכלכלנים כי העלאות הריבית יימשכו עד לשיא של בין 4% ל-5%. כיום עומדת הריבית בארה"ב על 3.75%.
אינפלציית הליבה בארה"ב, ללא אנרגיה ומזון, עלתה ב-2% בשנה שחלפה (עד ספטמבר), והאינפלציה הכללית זינקה ב-4.7%, בעיקר בשל עלייה ניכרת במחירי האנרגיה.