ביג פרובלם!
שרלין, האחות של ארי, היא כל מה שהיה חסר לנו עד עכשיו ב"מכל הבנות בעולם". סמדר שילוני מזועזעת, לא פחות
חברים, האבדה נמצאה. די הרבה זמן אני מרגישה שמשהו חסר לי ב"מכל הבנות". כבר ויתרתי בלב כבד על הציר הגברי הנחשק כשארי, ובכן, כשארי נכנס לפריים בפעם הראשונה, וזנחתי את התקוות לגבי ביצ'ית של ממש כשגלי
המסמסמת הכפייתית נופתה מהקאסט. והנה מצאתי את שניהם אתמול, בגיבורה החדשה שלי, המופת הפוסט-פמיניסטי, שרלין.
אלוהים ישמור אותי משרלין, האחות הרעה, שבכל רגע חיכיתי שהלשון שלה תבליח מבין השפתיים, מהירה וארסית, ותכיש עקיצת מוות את אחת הבנות. בכל פעם שהיא הופיעה על המסך הצלבתי אצבעות עד שהבנתי שזה רק מרגיז אותה עוד יותר, כי זה מזכיר לה את הילד היהודי ההוא, שבבית של מריה חוגגים לו בכל שנה יומולדת (כי זה מנהג יהודי), מביאים לכולם מתנות ומקשטים אשוח גדול, לצרכי דקורציה.
מאיפה הגיעה האשה הזאת? אני מקשיבה לה מדברת בשיא הרצינות על נשים וחזון הילדים-מטבח-גובלנים, סוגיות שנפלו בישיבות התסריט של "החצר" מפאת התיישנות, ומחכה לרגע בו דאג וטוני יפלו מהשמיים ויודיעו לה שבעתיד, שרלין, תאמיני או לא, נשים יקבלו זכות בחירה. ראבאק, מישהו מתפלא שארי גולדמן בן 35 ועוד לא מצא את האשה הנכונה? הרי הביצים שלו מאוכסנות בלוקר במרתף לח בטיחואנה ושרלין מחזיקה את המפתח. קצר-קצר.
והפמילייה. אלוהים, איזה מקבץ של יהדות נובורישית וטראשית, כזאת שכבר 2000 שנה מסניפה את בית השחי של עצמה כדי להיזכר בסיפוק בתווית המחיר של האפטרשייב. מסטולים מהאדים של המניקור-פדיקור הם גוררים רגליים באגם הברבורים ומלהגים על חנוכיות מעוצבות מטיפאני.
קחו לדוגמא את אמא גולדמן, שמעדיפה לראות את נטע וארי מתחת לחופה (והבטיחה שתשמור על ארנק פתוח ופה סגור). אחריה אבא גולדמן, שכמו כל יהודי טוב, רוצה בשביל הבן שלו את מה שמעולם לא היה לו וממליץ לו לבחור במריה (אמר כשהוא נותן עינו בוויסקי הטוב שהשכיל לקנות בכסף שעשה). בנות, הגיע הזמן שתפסיקו לשאול את עצמכן אם ארי חושק בכן ותעלו בהול לסדר היום את השאלה הבוערת – האם אתן בטוחות שאתן רוצות להחתים כרטיס במשפחה הזאת? לקום בבוקר, להאכיל את הברבורים, לעשות בי.איי במדעי העוף על מצע שומשום, להיבחן במועד ב' בקורס שמלות בר-מצווה? אני מכירה זנים של שפעת עופות שהם מחותנים סימפטיים יותר. ביג פרובלם.
העדשה בפינה
ב"מכל הבנות", ממש כמו באגדות, יש לכל נסיכה עדשה שמחכה לה בפינה. שרלין היא העדשה הפולנייה שלעולם לא תבוא על סיפוקה. תסתכלו על בעלה ותבינו לבד. שרלין בחרה במרי, כי היא הנסיכה האמיתית מבין השלוש, אבל זה רק כי כיוונו לה אקדח לרקה והכריחו אותה לבחור. שלא יהיה לכם ספק – אף אחת מהבנות לא היתה מספיק טובה לארי'לה שלה. היא פסלה את כולן: נטע חטאה בחטא הקדמון של ההגשמה העצמית ("היא רוצה קריירה", נחרדה השרלין); מרי לא מוכנה, רחמנא ליצלן, להתחייב לאלתר ולהישבע בספר תורה שהיא תתחתן עם הדרדלא ותעמיד לו צאצאים, ומריה – ובכן, מריה מתוקה, אם את קוראת את זה עכשיו אני רוצה להתנצל, בשם מי שזה לא יהיה, על שנאלצת לעבור את החוויה המקלקלת הזאת. אני מקווה ששמרת את הקבלה על התליון שקנית לקפוצת השפתיים, אני במקומך עכשיו הולכת להפקה ודורשת החזר.
אם לא היה די בגמלוניות המדכדכת של הקרעכצן גולדמן, הנה באה האחות המשוגעת והופכת אותו סופית לפסול חיתון מדרגה ראשונה. כמו בכל מנגנון שנשלט מרחוק, האחיזה של שרלין באחיה מתחזקת ככל כשהוא מתקרב לבסיס האם. כאן המסתורין של מריה (זה לא מסתורין, טמבל, זה פשוט לא כתוב בשפה שאתה מבין), הופך פתאום לחיסרון והיא מצאה את עצמה בחוץ. גולדמן הוא הבחור שהגיע למסעדה, אכל עם הידיים מהמנות הראשונות עד שהגיע למנה הכי יצירתית ומורכבת בתפריט. כשהוא מגלה שהוא לא יודע באיזה יד מחזיקים את המזלג, הוא פתאום נזכר לדרוש תעודת כשרות. אין אמון, עלק. לט מי גיב איט טו יו אין אינגליש, יו אר א חנון, גולדמן. היית מת שהיא תשאר, אבל אתה משקשק מהמחשבה על אחותך שולקת לך את האשכים. זה הכל.
וכמה מילות תוכחה להפקה:
אלף - רגע החשיפה שארי בעצם כן עשיר היה דלוח וחסר מעוף. אם אתם כבר נוצצים בטיים סקוור תבשלו מזה משהו בומבסטי, תרימו זיקוקים לאוויר. כשגולדמן אומר "אני לא באמת עני", ונטע אומרת לו "או.קיי" בחיוך קטן, כשאף אחד לא מופתע ואף כאפה לא עפה לכיוון של עינת ארליך, זה אפילו לא קפצון.
ובית - להגיד לבנות שאם הן בוחרות לפרוש הן נכנסות ללימוזינה ולא צריכות להפגש עם ארי יותר לעולם, כשבאותו הזמן ארי מחכה בלימוזינה, זאת אכזריות נבזית, שלא לדבר על שקר גס. לא אכפת לי כמה זה מבוים, לפחות תשמרו על הוגנות למראית עין.
ולמריה - המיוניים ל"שגריר" בעיצומם. הרבה יותר פשוט לדברר את המדיניות המקומית מאשר להסביר מה לעזאזל עושה אצלך בסלון עץ אשוח באמצע חנוכה. אני בטוחה שיש לך סיכוי.
מומלצים
