העו"ד של סדאם: "איש טוב שירד מהפסים"

המשך משפטו של סדאם חוסיין נדחה אתמול (ב') בבגדד לשבוע, ולמעט ה"הופעה" של הרודן המודח, שניסה לגנוב את ההצגה עם תלונות קנטרניות על עטים נעלמים או מעליות שלא עובדות, לא היו שם כותרות גדולות במיוחד.

מי שמספק לעיתונאים הרבים את הסחורה הוא דווקא שחקן החיזוק שהצטרף בימים האחרונים לצוות ההגנה - שר המשפטים לשעבר של ארצות הברית רמזי קלארק.

קלארק, שכיהן כשר המשפטים תחת הנשיא לינדון ג'ונסון, נחשב בעיני גורמי שמאל קיצוניים לפעיל שלום ולוחם חופש. כל אדם אחר יראה בפרקליט השנון ידידם הטוב ומגינם של פושעי מלחמה וטרוריסטים - דמות שנויה במחלוקת בלשון המעטה.

פעמיים לפחות הצטלבו דרכיו של קלארק עם מדינת ישראל. הפעם הראשונה הייתה כשמונה לסניגורם של יאסר ערפאת ואש"ף במשפט בו נתבעו על-ידי בני משפחתו של היהודי הנכה ליאון קלינגהופר. קלינגהופר נורה למוות בשנת 1986 על-ידי מחבלים שהשתלטו על ספינת הטיולים "אקילה לאורו". את גופתו הם השליכו למימי הים התיכון.

הפעם השניה בה נקרא קלארק לדגל הייתה כשייצג עת ערפאת במשפט נגד בני משפחת אונגר, שבנם ירון ואשתו אפרת נרצחו בשנת 1996 בידי אנשי חמאס שלבשו מדים של הרשות הפלסטינית. זו היתה סאגה ארוכה, שבעיתוי מקרי באה על סיומה דווקא היום, כאשר בית המשפט העליון של ארצות הברית דחה את ערעור אש"ף על הפיצויים שעליו לשלם לבני המשפחה, בסך 116 מיליון דולר.

כדי לממש את הפסיקה הצליחו בני המשפחה להקפיא את נכסי הרשות בארה"ב ובכך לשתק למעשה את פעילותה. במשפט טען קלארק שהרשות הפלסטינית היא מדינה ריבונית, שזכאית לחסינות מפני תביעות במדינות אחרות. הייתה זו טענה אבסורדית שלא עמדה במבחן בית המשפט האמריקני, ורק סיבכה את הרשות עוד יותר.

פרקליט הרודן

קשה להאמין שהאיש הזה יצא מלב-לבו של הממסד האמריקני - דאלאס, טקסס. רמזי קלארק הוא בנו של טום קלארק, לוביסט של איילי הנפט בוושינגטון שהיה מקורב למאפיה, הפך לתובע הכללי ואחר כך לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

הנשיא ג'ונסון, שהיה פוליטיקאי מחונן, רצה לסלק את קלארק האב מבית המשפט העליון, ורקח "דיל" לפיו האב יפרוש מכס המשפט והבן ימונה לשר המשפטים. בסופו של דבר אגב, קלארק האב אפילו לא הוזמן למסיבת הסיום של כהונת ג'ונסון.

עם תום כהונתו כשר המשפטים ניסה קלארק הבן לרוץ לסנאט מטעם מדינת ניו יורק, אבל הפסיד בפריימריז של הדמוקרטים לפטריק מוינהאן. לא ברור מה קרה לו לאחר מכן, אבל ידידיו הקרובים טענו שהוא "איש טוב שירד מהפסים". ואכן, קשה להאמין כיצד אדם ששירת בממשל ג'ונסון בשיאה של מלחמת וייטנאם, עשה מהפך אישי קיצוני כל-כך, עד שבעיניו פושעי המלחמה הם ארה"ב, נאט"ו וכמובן ישראל.

וכך, האיש שאיפשר לראש ה-FBI הכל יכול אדגר הובר לבצע האזנות סתר למרטין לותר קינג, הפך להיות חביבם של רודני כל העולם ושליטי ערב.

הוא ביקר בטהרן של חומייני ביוני 1980 והצטרף לפורום שדן ב"פשעים של אמריקה". ב-1986, לאחר שארה"ב הפציצה בלוב, הוא נפגש בטריפולי עם מועמר קדאפי. אבל הוא שתק כשעיראק פלשה לאיראן וטבחה בכורדים, ושתק כשהיא פלשה לכוויית. הוא אף הוביל אז קמפיין נגד מלחמת המפרץ.

קלארק היה אורח קבוע בארמונותיו של סדאם חוסיין ואף ניצל את קשריו כדי "לסדר" לדן ראדר ראיון אחרון עם סדאם, רגע לפני הפלישה האמריקנים. כשכתבי העיתון "ניוזדיי" נחטפו בעיראק, היה זה קלארק שמשך בחוטים עבורם שיחרורם.

לא מספיק סדאם? יש גם נאצים וטרוריסטים

אך סדאם הוא רק שם אחד בגלריית החברים של קלארק. אביר זכויות האדם התייצב באוקטובר 1999 בבלגרד לצד סלובודן מילושוביץ', כשמטוסי נאט"ו מפציצים מעל ראשיהם. הוא הגן על המנהיג הסרבי המבוקש ראדובן קראדיץ' במשפט תביעה אזרחי של קורבנות אונס בבוסניה, וסינגר על הנאצי קארל לינאס, שומר מחנה השמדה באסטוניה שפיקח על רצח של 12 אלף איש.

רודף השלום קלארק הגן גם על מוחמד אווהלי, איש אל-קאעידה שכיוון את משאית התופת שפוצצה את בנין שגרירות ארה"ב בניירובי ב-1998, והשליך רימונים לעבר השומרים לפני שנמלט. בין לקוחותיו היה גם השייח המצרי העיוור עומר עבד אל-רחמן, ממורשעי הניסיון לפוצץ את מגדלי התאומים ב-1993, ניסיון פיגוע שהסתיים במותם של ארבעה ופציעתם של אלף איש בניו יורק.

מיותר לציין שכל לקוחותיו של קלארק, לפחות אלה שעודם בחיים, נעולים מאחורי סורג ובריח. סדאם יודע זאת, אך זה לא הפריע לו להזעיק שוב לבגדד את ידידו הקרוב, שאולי לא מבין הרבה ברזי החוק העיראקי, אבל יודע דבר או שניים על יחסי ציבור.