בודדים בלב ים
קבוצת התיאטרון של רות קנר חוזרת עם "אצל הים", הפקה בימתית על-פי סיפורים קצרים מאת ס. יזהר. "שני הסיפורים עוסקים באנשים טובעים, ואנחנו לקחנו את זה כדימוי רחב לחיים"
צילום וידאו: שי רוזנצוויג
מגרש הצעצועים של רות קנר הוא עולם בימתי עשיר, מגוון וייחודי שמפתיע בכל פעם מחדש. קנר, שעסוקה מזה שנים בפיתוח דרכי הבעה וטכניקות תנועה, מרכיבה ומפרקת מילים לתחושות עם סקרנות, דמיון והתלהבות של ילד המבקר בארץ פלאות.
בסוף השבוע תעלה בבכורה קבוצת התיאטרון של קנר את "אצל הים", יצירה בימתית על פי שני סיפורים קצרים מאת ס. יזהר. הסיפורים, המתרחשים על חופי ים כנרת והים התיכון, חושפים את נופי נפש האדם על פחדיה, מאבקיה ומאוויה הכמוסים: "שני הסיפורים עוסקים באנשים טובעים, ואנחנו לקחנו את זה כדימוי רחב לחיים", אומרת קנר.
מזה שנים היא עובדת עם אותה קבוצת שחקנים, הכוללת את רונן בבלוקי, שירלי גל-שגב, דפנה הרכביף עדי מאירוביץ', יוסף סוויד וטלי קרק. עם הקבוצה הזו היא פיתחה שפה משלה שמרכזה עולם מטאפורי שנסמך על תנועה, קול ומוזיקה. "יצרנו שפה משותפת שאני לא ממש יודעת איך להגדיר אותה... אנחנו עובדים עם טקסטים ספרותיים שלא באו מהדרמה, ולכן לא בהכרח מתאימים לתיאטרון. זה אקספרימנט שמחפש לאפשר לטקסט ספרותי בכל פעם מחדש להיות הווה על במה", היא אומרת.
את המילים מפרקת קנר להברות והופכת אותם לפסקול. "התרגלנו לכך שלמילה יש משמעות ואנחנו משועבדים למשמעות הזו היחידנית. זו בעיני רודנות של המילים. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לפתוח את המילה כחומר, לחקור את המקום בו המילה הופכת לפעולה. זה חיפוש מרתק בייחוד בטקסטים של יזהר שהם מאוד קונקרטיים".
לדברי קנר הבחירה בטקסטים של יזהר אינה מקרית: "נורא חשוב לנו לעבד חומרים שנכתבו כאן ועלינו ובאמצעותם לבדוק את עצמנו כחברה. הטקסטים של יזהר מתעסקים באדם שנאבק עם הגלים. אנחנו לקחנו את זה הלאה למקום שבו הקבוצה כמנגנון שיודע מה הוא עושה, עומדת מול היחיד האבוד. בתהליך העבודה חיפש כל אחד מאיתנו בחייו הפרטיים מתי לא הצליח לשחות עם הזרם".
קנר, יוצרת עצמאית הפועלת מזה שנים מחוץ למיינסטרים התיאטרוני, מעידה כי הבחירה ליצור נגד הזרם אינה פשוטה. "זו החלטה לעבוד במסגרת עצמאית ולא להשתעבד למוסד או לגוף מאורגן. זה קשה, זה דורש אומץ כי אפשר לטבוע, אבל זה נפלא ובסופו של דבר אתה זוכה בחופש".
ההצגה הראשונה של "אצל הים" תעלה בסטודיו ורדה של להקת בת שבע במרכז סוזן דלל. להקת בת שבע, שאימצה את קבוצת התיאטרון של קנר, פתחה את ביתה ומאפשרת לקבוצה לקיים בו חזרות ומופעים. "בת שבע יצרה כאן היכל גדול של אמנות עם מסירות ואדיקות אמיתית למעשה האמנות. כל הצוות כולו מכוון ושואל את עצמו מה עוד אפשר בכדי שהמעשה יגיע הכי רחוק שאפשר", אומרת קנר ומוסיפה, "זה בהחלט בית בשבילנו, והאוריינטציה שבו נפלאה ומעודדת ברגעים קשים. בלעדיהם לא היינו יכולים לעשות את זה".
