גיבורים במיל'

אחרי הצלילה של "ווטצ'מן" ו"שובו של האביר האפל" אל נבכי תופעת גיבורי העל והאמירה שלה על התרבות במאה העשרים, כמעט שאין מנוס מלהשלים את הדיון בתופעה על ידי עיון ב“Kingdom Come”, יצירת הקומיקס המצוינת של מארק ווייד ואלכס רוס. במובנים רבים מסיימת “Kingdom Come” את הדיון הקומיקסי הפנימי בתופעה והיא מבצעת זאת באמצעות עיסוק ישיר באספקט שניצב ברקע העבודות שקדמו לה, אך לא נחקר במלואו. בעוד "ווטצ'מן" ו"שובו של האביר האפל" עוסקים בצדדים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים של תופעת גיבורי העל, משיבים אותה ווייד ורוס אל הממד ממנו הגיחה, הממד הדתי והמיתולוגי.

"האלים של אתמול לא מהלכים עוד בקרב בני האדם ... הם הניחו את האנושות לגורלה". (הספקטר מתוך "קינגדום קום")

שנות התשעים של מציאות הקרובה לזו שלנו. רוב גיבורי העל של די. סי מתור הזהב והכסף של הקומיקס פרשו מתפקיד הגנת האנושות שלקחו על עצמם. דור חדש של גיבורי על מרחף ברקיעים, צאצאיהם של גיבורי העל הפורשים. אולם הדור החדש מבולבל ונבוך באשר למקומו ביקום ככל דור חדש. ערכים כמו אמת, צדק וסדר אינם מעניינים את בני הדור הזה. הם מבלים את הימים שלהם בקרבות ארוכים, חסרי תכלית, מבלי לשים לב אל גורל בני האדם הנקלעים למאבקים שלהם. העולם הופך להיות מגרש השעשועים ענק עבורם.

כאשר באחד הקרבות המתרחש בקנזאס נפגע קפטן אטום ומשחרר במותו קרינה רדיואקטיבית המוחה את רוב החיים שם, יוצאת וונדר וומן אל מבצר הבדידות של סופרמן ומבקשת ממנו לשוב לתפקידו כמגן האנושות, להוביל את ליגת הצדק ולפתור את משבר גיבורי העל. שנים לפני שפרש, ניטשה מחלוקת עזה בין סופרמן ובין מגוג, גיבור על חדש, על הדרך הנאותה לטפל בפושעים; סופרמן סבור שפושעים יש ללכוד, לכלוא ולשקם. מגוג חושב שצריך פשוט להיפטר מהם. לאחר שמגוג הורג את הג'וקר מגלה סופרמן לתדהמתו שהעולם השתנה מבלי שהבחין. דעת הקהל במטרופוליס, עירם של סופרמן ומגוג, נוטה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כלפי שיטותיו של מגוג וסופרמן עוזב.

כשהוא חוזר, הוא חוזר אל אותה בעיה שבשלה נטש. הוא מחליט לדבוק בדרכו הישנה. בעזרתם של וונדר וומן, דה פלאש, גרין לנטרן וגיבורי-על אחרים הוא בונה כלא ענק שאליו הוא משליך את גיבורי העל הסוררים. אלא שהוא לא מביא בחשבון בפתרון הסופי שלו שני רכיבים; האחד, לבני האדם שעליהם הוא מנסה לגונן רצון ודעה משלהם על מהלך העניינים ועל מקומם של גיבורי העל ביקום, והשני הוא קפטן מארבל.

בהיותו נער, פגש בילי בטסון קוסם עתיק בשם שאזאם שהעניק לו כוחות פלא. כאשר בטסון הוגה את שמו של הקוסם הוא הופך לבן התמותה החזק ביותר ביקום – קפטן מארבל. כשבטסון התבגר הוא הוציא את האגו החלופי שלו לגמלאות מתוך כוונה לנהל חיים רגילים, אולם קפטן מארבל נותר בגומחה חבויה של האישיות שלו. לקס לותור, נבל העל המוכר מן הסאגה של סופרמן, ראה את השסע האפשרי בנפשו של בטסון והחליט לנצל אותו. הוא פרש על בטסון את חסותו והאביס אותו בדברי שנאה כנגד גיבורי העל, תהליך שהוביל את בטסון אל סף הפסיכופתיה. כשהקרב האחרון פורץ בין סופרמן ובעלי בריתו לבין גיבורי העל הסוררים, מתייצב קפטן מארבל, הישות היחידה שמהווה יריב הולם לסופרמן, לצד כוחות התוהו, ויום הדין מתקרב בצעדי ענק.

"האדם זקוק נואשות למיתולוגיה מן הבחינה הרגשית והקוגניטיבית. ולא לכזו השאובה מן העבר הקרוב, כי אם למערכת של סמלים וכוחות שעקבותיה אבדו בערפל הזמן". (ג'ורג' אליוט הבן, "על הקדמה")

פעולה של כמה כוחות, המוכרים היטב מן ההיסטוריה של תרבות המערב, נחה ביסוד היצירה של ווייד ורוס: הכמיהה הילדותית כמעט לקיומם של אלים בעולם, צו ההתבגרות האינטלקטואלי שדורש להתפכח מהם והנטייה הרגשית העזה להתעקש על הצורך המנטלי במושג האל. הכל מקופל בו, כמעט מבלי להתכוון, במשל המפעים הזה; ההתגוששות הנצחית בין ההזדקקות למיתולוגיה והרצון להיפטר מן ההרס והאיום שהאלים, על שלל גלגוליהם, פאגניים ומופשטים, מביאים עמם בהכרח.

“Kingdom Come” היא יצירה שספוגה בכל סצינה מסצינותיה בהשתמעויות הדתיות והמיתולוגיות של רעיון גיבורי העל. והדיון בהם נעשה בשני צירים עיקריים. כל הסיפור נפרש מנקודת המבט של נורמן מק'קיי, כומר שאמונתו הולכת ומתערערת. יום אחד נגלית למק'קיי ישות בשם הספקטר, גיבור-על לשעבר שהפך למלאך הנקמות של האל. משימתו של הספקטר היא להביא את הארמגדון על העולם. לצורך זה, הוא זקוק לעוגן אנושי והוא בוחר בנורמן מק'קיי. כשמק'קיי נודד עמו ברחבי העולם ומתבונן במלחמתם של גיבורי העל מתחוור לו למרבה חרדתו שפירושו האמיתי של היות עוגן אנושי הוא להכריע את גורלם של בני התמותה וגיבורי העל – האלים החדשים.

מק'קיי נאבק ברעיון האמונה ובתכליתה בעולם. מה הם היחסים בין האדם לבין האלים שלו? האם הם הגנה והתמסרות עיוורת? האם הם מושתתים על אימה? או שמא מטרת האל היא אחת; להיות המקור הבלתי נדלה של התקווה? הכרעה בדבר טיב היחסים, מבין מק'קיי, היא הכרעה בדבר הגורל של שני הצדדים. ווייד שאחראי על הצד הסיפורי של “Kingdom Come” מפתח עוד את מעמדה של תופעת גיבורי העל כדת מודרנית שהקרקע שלה היא חוברות הקומיקס. בקריצה לתרבות הסלבריטאים של שלהי המאה, הוא ממקם בלב המאורעות הרי הגורל של הסיפור מסעדה הנושאת את השם המשעשע "פלאנט קריפטון". מלצרי המסעדה לבושים כמו גיבורי העל המפורסמים והמנות בתפריט קרויות על שמם של הגיבורים. בחברה שבה המבנה המחשבתי השליט הוא ההגיון של שוק הסחורות, אין סממן דתי עמוק מזה.

הציר העיקרי השני של הדיון נעשה באמנות של אלכס רוס, אחד מן האמנים המבריקים ביותר שפקדו את ההיסטוריה של הקומיקס. רוס מצייר בצבעי שמן ובטכניקה המעניקה למאורעות המתוארים חיות שלא הייתה ביצירות הקומיקס עד לתקופתו. הציורים שלו מלאים בפאתוס מן הסוג הנכון. זו אמנות שבריאליזם החריף שלה נוגעת בשגב דתי. הקומפוזיציה והטיפול שלה בנושא גיבורי העל מזכירים ציורים של קפלות נוצריות. בציורים של רוס, אם היה ספק קודם, גיבורי העל הופכים להיות סופית לקדושים הממשיים היחידים שייצרה המאה העשרים.

עוד סקירות מסדרת "גדולי הקומיקס" ראה בכתבות נוספות