עיצוב פנים: למה כן, למה לא וכמה זה עולה

"כבר בשנות ה-30 ישב בפלסטינה אדם בשם אלפרד אברהם והכריז על עצמו כמעצב פנים" אומר גיורא אוריין, מומחה לעיצוב ומו"ל ספרי עיצוב ואדריכלות, "אלא שעם הקמת מדינת ישראל היו עסוקים פרנסיה באיכלוס העולים החדשים ולא בעיצוב השיכונים בהם יגורו. משך שנים רבות היה נושא עיצוב הבית היה שולי לחלוטין, ובין אוכלוסיות שונות ,כמו קיבוצים או מושבים שדגלו בפשטות כאורח חיים, אפילו מיותר".

השנים חלפו, מבני ציבור חשובים הוקמו, ולצד הארכיטקטים נדרשו גם מומחים לעיצובם הפנימי של הכנסת, האוניברסיטאות ואפילו מטוסי אל על ואוניות צים. בשנות ה-70 ניבנו עשרות בתי מלון וגם להם נדרשו מעצבי פנים. התחום הלך והתפתח אך לבתינו הפרטיים הגיע רק בעשור האחרון.

"משך שנים", אומר אוריין, "היתה האישה, בעלת הבית, אחראית גם על עיצובו. לעיתים לקחה לעזרתה דקורטורים כמו אנשי וילונות למיניהם, שסייעו בעצה. אבל רק בשנים האחרונות החל עם ישראל להבין כי עיצוב פנים הוא מקצוע בזכות עצמו, ורבים החלו לחפש אנשים מתאימים שיהפכו את הבית למקום מנוצל היטב שגם נעים להיות בו".

השימוש במעצבי פנים הגיע בעקבות החשיפה לחו"ל ובעיקר כסמל סטטוס. "ממש כמו שאנשים מתפארים במכוניות, בשעונים ובחופשות הסקי, כך גם נעים להם לזרוק לחלל האוויר את שם מעצב הפנים", אומר אוריין. "אם בעבר היו הולכים לקנות סלון ברחוב הרצל ודי, הרי שהיום יותר ויותר אנשים מחפשים את האדם המקצועי שיוסיף לבית טאצ' ייחודי".

עיצוב פנים - לפני ואחרי

כמו מקצועות אחרים סובל גם השוק הזה מהצפה. באגודת מעצבי הפנים רשומים כ-4,000 איש ואישה, אבל רק כ-300  פעילים. שלושה מוסדות אקדמיים (המכללה למנהל בראשון לציון, המכון הטכנולוגי בחולון ושנקר) מעניקים לכמה עשרות תלמידים תואר בעיצוב פנים הכולל ארבע שנות לימוד מפרכות. לצידם קיימים עשרות קורסים וסדנאות בנושא.

המשרדים הגדולים עוסקים בעיצוב פרויקטים תעשייתים וציבוריים, הקטנים עוסקים בעיקר בבתים פרטיים. לאור הביקוש החלו גם משרדי ארכיטקטים להחזיק גם מעצב פנים במישרה מלאה.

חשוב לציין כי התחום אינו מפוקח בשום צורה וכל מי שסיים קורס קצרצר יכול לקרוא לעצמו מעצב פנים ולפתוח משרד.

"יש שני סוגים של עבודת עיצוב פנים", אומרת טליה אברמוביץ', העוסקת בעיצוב מאז 1991.

"יש מעצבים המתעקשים להיכנס לעבודה כבר בשלב תיכנון הבית ופועלים בצמוד לארכיטקט", אומרת אברמוביץ'. הדבר נעשה כדי למנוע טעויות בבנייה, להגדיר את החללים, לשמור על פרופורציות נכונות ולחשוב על כל הפתרונות העיצוביים והאיחסוניים, עוד לפני הלבנים והבטון.

"כך למשל, אם אדם רוצה מיני בר בחדר השינה, כדאי להקציב לו מקום עוד בשלב התכנון ולא להעמיד אותו אחר כך במרכז החדר, שלא לדבר על סוגי פתרונות איחסון למטבח, שלא חושבים עליהם מראש ואחר כך צריך לחיות אתם שנים רבות".

לדברי אברמוביץ', יש לקוחות שמסתפקים בשלב התכנון ויש כאלה שיבקשו כי מעצב הפנים גם יפקח על מימוש התוכנית, ויסייע גם בבחירת המרצפות, הברזים, ארונות המטבח והריהוט. התהליך, במקרה כזה, יסתיים רק עם תליית התמונות.

סוג אחר של עבודת עיצוב פנים הוא זה העוסק רק בתכולת הבית. לאחר שהבית מוכן נקרא המעצב לסייע בבחירת הריהוט, הוילונות ודומיהם. התהליך הזה זול יותר, אך המעצב עסוק לא פעם בהסתרת דברים או בחיפוש יצירתי אחרי פתרון אחסון שניתן היה לחשוב עליו קודם".

למה כן?

"מעצב פנים טוב יכול לסייע בהשגת מטרות אסתטיות ופרקטיות בדרך הטובה ביותר", אומר אוריין. "חשוב לזכור כי מדובר היום בתחום מתוחכם הדורש הבנה מעמיקה בהמון היבטים הקשורים בטכנולוגיה ובחידושים. אדם שאינו מומחה אינו מכיר את כל האפשרויות בתחומים כמו בידוד, החימום וקירור, אמבטיה, שלא לדבר על הקמת "בית חכם" ודברים דומים. המעצב מכיר את כל האפשרויות ויכול להציע אותן ללקוח".

חדר מגורים מעוצב

"במהלך המפגש נוצר דיאלוג בין הטעם האישי והמקצועיות", מוסיפה המעצבת אברמוביץ'. "הלקוח אינו לבד בהחלטותיו. חשוב גם לזכור שהמרחב בו חי אדם מייצר מציאות. לא לחינם אנשים רבים לא מרגישים נח בביתם שלהם, הם לא יודעים עד כמה סידור החלל מעיק לעיתים. לאדם מקצועי הבעיות פשוט קופצות לעין וניתן לתת להן פתרון. מעצב פנים טוב יכול לתרגם חלומות למציאות".

למה לא?

התשובה פשוטה: כסף. ראשית מדובר בהוצאה לא פשוטה. שנית מדובר בתחום בו האגו תופס לעיתים נפח לא פחות גדול מן המקצועיות. מעצבי פנים רבים עסוקים בעיצוב הבית לעצמם, תוך שהם מתעלמים מצרכי הלקוח. העובדה שזה צריך לגור שם רק מפריעה לתכנון המ-המם.

הכנסת מעצב פנים לתוך תהליך קבלת ההחלטות יכולה לסייע ,אך לא מעט פעמים עלולה גם לעצבן, לגרום לתחושת אובדן שליטה בהתנהלות הדברים, ובסופו של דבר לא לנפק את הסחורה בעבורה שילמתם.

לא כדאי לבחור את מעצב הפנים דרך פרסום בעיתונות או בדפי זהב. כדאי מאוד, לעומת זאת, לקבל המלצות, לראות תיק עבודות, לבקר בבתים אותם עיצב בעבר, ולדבר עם כמה וכמה מלקוחותיו. כך תקבלו תמונה מלאה הן של סגנונו והן של יחסי האנוש בהם הוא התברך. רצוי כי תיק עבודותיו יהיה מגוון , כך תדעו כי מדובר באדם גמיש המסוגל לעצב בסגנונות שונים. אם התעודה האקדמית חשובה לכם אל תהססו לשאול היכן רכש את מיומנויותיו.

חשוב לוודא כי מעצב הפנים קשוב לרצונותיכם וכי אלה ברורים לו לחלוטין. היו פתוחים להצעותיו ,אולם אם אלה אינן עולות בקנה אחד עם טעמכם, אל תהססו לסרב. במידה והמעצב מתעקש - אל תחשבו פעמיים ופנו למעצב פנים אחר. מעצב דומיננטי אמנם מסיר מעליכם את האחריות, אבל אתם אלה שאמורים להתגורר, בסופו של דבר, בבית.

שימו לב לתחקיר אותו הוא מבצע לפני שהחל את העבודה. התחקיר אמור להיות עמוק ורחב וכולל את כל הרגלי החיים (אברמוביץ: "אני רוצה לדעת גם איפה הם מניחים בדרך כלל את הנעליים וכמה סירים או תבניות פיירקס יש במטבח"). ככל שהמעצב יעמיק את היכרותו כך ידע להתאים את העיצוב לטעם.

כימייה אישית היא מילת מפתח. מעצב הפנים אמור ללוותכם חודשים רבים וכדאי שהעבודה המשותפת תעשה באווירה נעימה. חשוב מאוד לברר ולהסכים על מחיר העבודה לפני שהחלה.

כמה זה עולה לנו?

בתחום עיצובה פנים לא קיים מחירון מומלץ , אך קיימות אמות מידה. לעיצוב מלא של בית בן 100 מ' נא שריינו בין 2,000-4,000 דולרים. המחיר עולה בהתאמה לגודל הבית.

בעלי אמצעים ישקיעו בין 15,000-20,000 דולר ויותר.

המחיר יכול להגיע גם ל-10% מהעלות הכוללת של הפרוייקט. חשוב לזכור כי המעצב אינו מחליף את הארכיטקט ומדובר בעצם, בהוצאה נוספת.

נתון מעניין לסיום: המחירים בערים הגדולות יהיו תמיד גבוהים מן המחירים הנגבים מחוצה להן.

ואיך תבחרו וטרינר? ליחצו כאן