סקר השחיתות: המפלגות בראש, צה"ל אחרון
סקר שחיתות שנערך ב-69 מדינות מגלה שישראל נמצאת בחבורה מפוקפקפת של 13 מדינות בהן רוב האזרחים סבורים שהשחיתות גברה מאוד בשלוש השנים האחרונות. מהסקר עולה עוד כי בישראל נתפסות המפלגות הפוליטיות כמושחתות ביותר, ואחריהן הכנסת והממסד הדתי. ערב הבחירות, שליש מהציבור סבור שהשחיתות השפיעה עליו באופן אישי - כפליים לעומת אשתקד
שליש מהציבור בישראל 32% סבורים ערב הבחירות כי בשנת 2005 השחיתות השפיעה אישית גם עליו ועל סביבתו הקרובה. מדובר בשיעור כפול לעומת הסקר שנערך אשתקד. אלו חלק מהמצאים העולים מ"ברומטר השחיתות העולמי" שהתפרסם היום (ו') - היום הבינלאומי למאבק בשחיתות עליו הכריז האו"ם.
המחקר, שבוצע על ידי הארגון העולמי Transparency International) TI), המיוצג בישראל על ידי ארגון שבי"ל (שקיפות בי"ל) נערך בקיץ ב-69 מדינות וסקר כ-54 אלף נשאלים, ביניהם היו 500 ישראלים.
מי המדינה הכי מושחתת, ואיפה ישראל?
79% מהישראלים אמרו כי רמת השחיתות בישראל גברה בשלוש השנים האחרונות ו- 65% סבורים שהיא גברה מאוד. בכך מצטרפת ישראל למשפחה מפוקפקת בת 13 מדינות שבהן לפחות 50% מהציבור סבור כי רמת השחיתות גברה אצלן מאוד בשלוש השנים האחרונות. במועדון הזה נמצאות לצד ישראל מדינות דרום אמריקה (בוליביה, קוסטה ריקה, אקוודור ועוד), הודו, ניגריה והפיליפינים.
הישראלים פסימיים
המפלגות הפוליטיות נתפסות על ידי הציבור כסקטור המושחת ביותר בארץ (ציון 4.5 על סולם שמגיע עד 5); לאחריהן ממוקמת הכנסת (4.2); הממסד הדתי (3.8); משטרת ישראל (3.3); מס הכנסה ואמצעי התקשורת (3.3); המגזר העסקי והפרטי (3.2); חברת החשמל, מים וטלפון (3.2); רשות הרישוי (3.1) עמותות לא ממשלתיות (3.1); מכס (3.1); שירותי בריאות (3.0), מערכת המשפט (2.9) וצה"ל במקום האחרון (ציון 2.5).
תשמחו לשמוע שאנחנו לא לבד: המפלגות הפוליטיות נתפסות כמושחתות ביותר ב-45 מתוך 69 המדינות שנסקרו. גם בצרפת, איטליה, יוון, יפן וטייוואן האזרחים אינם מאמינים ביושרה של המפלגות הפוליטיות בארצן. בישראל, רק 3% סבורים כי השחיתות לא משפיעה על הסביבה הפוליטית.
86% מהישראלים פסימיים וסבורים כי רמת השחיתות לא תשתנה בשלוש השנים הקרובות (לעומת הממוצע העולמי שעומד על 74%). הפסימיזם בציבור הישראלי עשוי לציין התקדמות ביחס כלפי שחיתות עקב התגברות המודעות לשחיתות ולתופעותיה.
יו"ר שבי"ל, המשפטן פרופ' יוסף גרוס, אמר כי ברומטר השחיתות הינו קריטי במיוחד למדינת ישראל הניצבת בפני מערכת בחירות ויש הרגשה כללית בציבור שיותר מאי פעם היא תיסוב סביב השחיתות הציבורית והפוליטית. לדבריו, "היום יותר ויותר ארגונים ואנשים מחפשים אחר דרכים לשנות את הנורמות הנהוגות כיום, הן באמצעות קידום תוכניות אתיקה בתוך הארגונים והן בתלונות לגורמים השונים הפועלים למען מלחמה בשחיתות".
לדברי דורון נבות, חוקר שחיתות פוליטית, "הדו"ח האחרון מלמד על פער הולך וגדל בין מידת השחיתות של המוסדות הדמוקרטיים, ובפרט המערכת המפלגתית והכנסת, לבין שמירה על נורמות ציבוריות ראויות במגע היומיומי בין האזרח לשלטון".
הוא הוסיף כי "מצד אחד, מעט ישראלים העידו שהם נותנים שוחד או שהם נדרשים לבקש שוחד. מצד שני, רוב הישראלים סבורים כי חלה עלייה דרמטית בהיקפי השחיתות, וכי צפויה עלייה נוספת בשנים הקרובות, והם סבורים כי המפלגות והמחוקקים מושחתים. הדבר מבטא את עומק השבר שהתחולל בשנים האחרונות בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית".