שנה להשקת מאגר השמות של "יד ושם"

שנה מאז השקת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם, ביקרו באתר יותר משבעה מיליון גולשים מ-215 מדינות. מתוכם, 42% מבקרים מצפון אמריקה, 28% מישראל, 21% מאירופה, 1.6% מאמריקה הלטינית, וכ-7.4% משאר מדינות העולם, בהן 14 גולשים מאפגניסטאן, 144 מבחריין, 620 מאיראן, 221 מלבנון, 309 מפקיסטן, 118 מקטאר, 829 מערב הסעודית, 37 מסוריה ו6 מהוותיקן.

מאז היווסדו, לפני 50 שנה, יד ושם אוסף שמות מהציבור הרחב על גבי דפי עד - דפי עדות ובהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים שממלאים קרוביהם או מכריהם. בשנים האחרונות נסרקו ומוחשבו כשני מיליון דפי העד, עליהם מתבסס מאגר השמות הממוחשב. נוסף לאלה, שולבו במאגר עוד כמיליון שמות מרשימות ארכיוניות ומפרויקטים מקומיים בעולם שבהם נאספו שמות הנרצחים בשואה. בשלב זה, מספר השמות הכולל במאגר עומד על 3.1 מיליון.

בעקבות השקת המאגר לפני שנה, פתח יד ושם במבצע רחב-היקף של איסוף שמות נספים שלא מתועדים במאגר. מטרת המבצע, שעדיין נמשך, היא לקרוא לציבור לגלוש באתר יד ושם, להוסיף שמות שאינם מתועדים באמצעות מילוי דפי עד (מילוי מקוון או ידני) וכן לתקן או להשלים כל מידע רלוונטי הקיים היום במאגר.

מאז תחילת המבצע נוספו למאגר כ-150,000 שמות, מהם כ-44,000 מתוך דפי עד שהתקבלו לאחרונה והיתר כתוצאה ממיחשוב רשימות ודפי עד אחרים. מאז העלאת המאגר התקבלו ביד ושם כ-30,000 פניות מהציבור בהקשר למאגר. נוסף על כך, הציבור מסר באמצעות האתר כ-1,300 תצלומים ומסמכים על קורבנות רשומים במאגר.

מנהל היכל השמות ביד ושם אלכסנדר אברהם: "למרות מאמצי האיסוף של עשרות שנים, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה עדיין חסרים שמות רבים. לכן אנו ממשיכים במבצע וקוראים לכל מי שיש בידו מידע אודות נספים בשואה, גם אם לא היו מבני משפחתו, לבדוק אם אינם מתועדים במאגר ולהוסיף עוד שמות כדי להצילם משיכחה".

יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, סבור כי מספר המבקרים הגבוה משקף את מקומה של השואה בתודעת הציבור ואת הרצון לזכור את השואה ולהכיר יותר את קרבנותיה.

מ"יד ושם" נמסר כי בעקבות השקת המאגר עשרות בני אדם איתרו בני משפחה בדרגות שונות לאחר שאיבדו את הקשר עימם בעקבות השואה.

המאגר אף סייע לבני משפחה לגלות פרטים חדשים על קרובים שנספו. למשל, המקרה של דב טננבוים, שמצא ספר מישניות בבית הכנסת שלו ועליו נכתב "שמואל ארליך -לודז''. טננבוים נכנס למאגר באינטרנט, חיפש את השם וגילה דף עד שמילא אחיו של אותו שמואל ארליך, שחי בארה"ב, יצר עימו קשר ובישר לו שהוא מצא את ספרו של אחיו שנרצח בשואה. אגב, האח מאוד התרגש ומתברר שהוא יודע עברית.

עם זאת, מנהל היכל השמות ביד ושם, אלכסנדר אברהם, מציין כי למרות מאמצי האיסוף של עשרות שנים, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה עדיין חסרים שמות רבים. "לכן אנו ממשיכים במבצע וקוראים לכל מי שיש בידו מידע אודות נספים בשואה, גם אם לא היו מבני משפחתו, לבדוק אם אינם מתועדים במאגר ולהוסיף עוד שמות כדי להצילם משיכחה", הוא אמר.