פייגלין: סדר יום יהודי

ברצוני להדגיש ארבעה נושאים מתוך האג'נדה היהודית שלנו, אותה מבקשים אנו להעלות לסדר היום הציבורי.  

חזרה לערכי המשפחה

המשפחה, אבן הבניין של האומה, מוצאת עצמה במגננה מול כוחות המבקשים לפורר אותה. הפוסט-מודרניזם, השולל מהויות בכלל, שואף לפורר ולערבב את הכל, להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. אין אלוקים, אין עם, אין ארץ, אין דת וכמובן שאין משפחה. ישנו רק האינדיבידואל והסיפור הפרטי שלו. אליבא דגישה זו, אין מקום לנאמנות לשום דבר, לא רק למדינה ולעם, אלא גם לא למשפחה ולבן הזוג.

אדם הגדל בתוך משפחה בריאה, גדל אל תוך עולם ערכי בו ישנה סמכות ויש כבוד להורים שמעליו. יש נאמנות ואחריות אישית לאחים והאחיות סביבו. יש כבוד הדדי. התא המשפחתי מייצר אדם אחראי המכבד את זולתו. כל פני החברה - יחסי עובד מעביד, פקיד לאזרח העומד בתור, מפקד לחייל - הכל בבואה של מצב המשפחה באומה.

חינוך יהודי-מסורתי לכל ילד 

אחוז גבוה מבין בוגרי החינוך הממלכתי שלנו איננו מסוגל להשלים את המשפט "שמע ישראל". אחרים אינם יודעים לומר האם יהודה המכבי נלחם ברומאים, ביוונים, או שהוא בכלל שחקן כדורסל במכבי תל-אביב. 60% מחיילי צה"ל לא ביקרו מעולם בירושלים טרם גיוסם.

כולם מדברים על חינוך. תקציב החינוך הוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון. אמנם מערכת החינוך הישראלית הצליחה לייצר אנשי מחשבים מצוינים, אנשי מקצוע מעולים (וזה כמובן חשוב מאוד), אך היא יוצרת גם אדם תלוש ומנוכר הזר לערכיו, מושגיו ותולדותיו הבסיסיים של העם היהודי. מושגי יסוד בזהות יהודית ובהיסטוריה יהודית אינם מוכרים לו כלל.

היהדות איננה שייכת רק לדתיים. מערכת החינוך הישראלית גוזלת את הזהות היהודית מתלמידיה. משימתנו הראשונה בתחום החינוך היא שעת חינוך יומית לזהות, היסטוריה וערכים יהודיים, בכל מערכת החינוך הממלכתית.

ביטחון המדינה ותושביה הוא פועל יוצא של ביצור המשפחה והחינוך. אם לא לימדו אותך מה זו ארץ ישראל, אם אינך נאמן למולדתך, אתה משדר לאויביך מסר חד-משמעי: בואו וקחו אותה ממני! כך, ורק כך, אבד לנו הביטחון. כל הניסיונות של אוסלו ומפת הדרכים להשתית את קיומנו על השלמה עם צדקת טענות האויב, הביאו עוד ועוד טרור ומוות. כדי להביא לרגיעה וביטחון יש צורך בהיפוך מוחלט של המגמה ההרסנית הזו. יש לחזור באופן מוחלט מדרך אוסלו ויש להחיל את הריבונות היהודית בכל שטחי ארץ ישראל שבידנו (כפי שמופיע בחוקת הליכוד).

בג"ץ הנבחר על-ידי נציגי העם

הבג"ץ הוא הציר המרכזי המאפשר את המתקפה על ערכי הרוב היהודי בישראל. כל אותם כוחות המבקשים לפורר את

מוסד המשפחה, לטשטש את החינוך היהודי ולנתק את הקשר שבין הביטחון היהודי לצדק היהודי - נסמכים בסופו של דבר על בג"ץ. גוף זה ממנה את עצמו בשיטת "חבר מביא חבר" ואוכף את ערכיו על האומה כולה. למעשה, אין כיום משטר נבחר בישראל. מקור הסמכות האמיתי הוא בג"ץ, וליתר דיוק - העומד בראשו. כך, בהסכמת הנבחרים, נשדדה הריבונות מן העם והועברה לאיש אחד, המקפיד לשומרה לעצמו ולחבריו-מעריציו. עם קבלת המנדט מן הציבור, צריך להעביר מיד חוק המחליף את שיטת הבחירה של שופטי והרכב הבג"ץ. נציגי העם הם אלו שצריכים לבחור את שופטיו. באופן זה תשקף מערכת המשפט את ערכי האומה.