דו"ח: כך נבנים בישראל "גטאות" לערבים

בערים ובאזורים מעורבים רבים בארץ, שבהם מתגוררים בשכנות יהודים וערבים הולכות ומוקמות גדרות הפרדה - כך קובעת האגודה הערבית לזכויות האדם בדו"ח מיוחד שפירסמה בצהריים (יום ג') בנצרת. בין המקרים הנסקרים בדו"ח - סוללת העפר בין ג'סר א-זרקא לבין קיסריה, הגדר בין ג'ואריש לבין שכונת גני דן ברמלה והגדר שבין שכונת פרדס שניר בלוד לבין מושב ניר צבי.

"מטרתן של חומות וגדרות אלה היא להפריד בין הרוב היהודי לבין המיעוט הפלסטיני ולמנוע מגע פיזי, ואפילו קשר עין, בין שתי האוכלוסיות, כדי 'להגן' על הרוב היהודי מפני המיעוט הפלסטיני", קובע הדו"ח שרואה בגדרות מעשה המפר את זכות השיוויון. "האגודה הערבית לזכויות האדם סבורה שחומות וגדרות אלה הן ביטוי למנטליות של 'הפרדה גזעית' ו'גטואיזציה', המושרשת בקרב הממסד והרוב היהודי בכל הנוגע ליחסיו עם המיעוט הפלסטיני".

הדו"ח הנושא את השם "מאחורי החומות - חומות וגדרות הפרדה בין ערבים ליהודים בתוך ערים ושכונות מעורבות בישראל" משתרע על פני 18 עמודים והוכן על-ידי עו"ד טארק איברהים ועו"ד יאמן רוק מהאגודה, וזאת בתמיכה כספית של האיחוד האירופי ושל הארגון ההולנדי ICCO (Interchurch organisation for development co-operation).  

"מדינת ישראל מתאפיינת בהפרדה טריטוריאלית בין המיעוט הפלסטיני לבין הרוב היהודי. רוב המיעוט הפלסטיני מתגורר ביישובים משלו, ואילו הרוב היהודי מתגורר ביישובים משלו. הפרדה טריטוריאלית כזאת מתקיימת גם בערים המעורבות. רוב המיעוט הפלסטיני מתגורר בשכונות משלו, בנפרד מהשכונות שהרוב היהודי מתגורר בהן", נכתב בפתיחת הדו"ח.

רוב התושבים של השכונות הערביות התנגדו להפרדה ולבניית הגדרות בעיקר בשל תחושת העלבון שלהם, "תחושה שנבעה מגזענותה של החברה היהודית אשר התייחסה אליהם כאל אנשים נחותים, כמו גם מהכפייה שבהקמת הגדר".

אשר לגדר שמוקמת בין קיסריה לג'סר א-זרקא, מסביר הדו"ח: "נובמבר 2002 הופתעו תושבי ג'סר א-זרקא לגלות התחלת עבודות בנייה של סוללת עפר ברצועה, שמטרתה לחצוץ בין שני היישובים. אורך הסוללה מגיע ל-1-1.5 ק"מ ולגובה של 4-5 מטרים. הסוללה כונתה בפי החברה לפיתוח קיסריה 'סוללה אקוסטית'. לטענתם, היא הוקמה כדי לתת מענה ל'מפגעים' אקוסטיים שתושבי קיסריה סובלים מהם, בגלל הרעשים שתושבי ג'סר א-זרקא גורמים (מואזינים, מוזיקה קולנית, חפלות ויריות שמחה וזיקוקי דינור). כמו-כן, נטען שהסוללה מגנה על תושבי קיסריה מפני 'מכת' הגניבות שפוקדת אותם מצד תושבי ג'סר א-זרקא".

כותבי הדו"ח קובעים כי "קשה לקבל את הטיעונים הללו. הסוללה איננה אלא חומת עפר שאינה יכולה לחסום את הרעשים, הסוללה אינה יכולה למנוע מעבר של תושבים, היא עדיין פרוצה ואינה סגורה הרמטית. התחושה של התושבים היא, שמטרת הגדר היא לחנוק אותם עד שיילכו למקום אחר".

בדו"ח נטען שניסיונות של משפחות ערביות להתגורר בישובים שיועדו ליהודים בלבד, או בשכונות יהודיות בתוך אותה עיר, לרוב בשל חיפוש אחר איכות חיים טובה יותר, נתקל בהתנגדות נחרצת מצד התושבים היהודים "בשל מניעים גזעניים". כך, למשל, במרס 2004 נתלו במושבה מגדל, השוכנת לחוף הכנרת, מודעות על-ידי "ועד הפעולה למען מגדל": "סכנה למגדל ולתושביה!!! התעוררו!!! אחרי שהם הורסים את המדינה כולה הם מבקשים להשתלט גם על מגדל".

גם על הגדר שבין שכונת ג'ואריש לשכונת בני דן בלוד, נכתב בין היתר: "אחד המאפיינים הבולטים של המרחב באזור רמלה הוא ההפרדה הפיזית בין שכונת גני דן העברית לבין שכונת ג'ואריש הערבית".