14 שנות מאסר לאב שאנס את בתו 9 שנים
האב אנס, ביצע מעשים מגונים ומעשי סדום בבתו במשך תשע שנים מאז היתה בת 10. בין היתר, הוא התנה את יציאתה למסיבה בקיום יחסי מין עמו וביצע את המעשים בביתם וגם בבית הספר בו עבד. השופטים: "מי שעולל לה את המעשים, היה אמור לגונן עליה מפני רשעותם של אחרים"
14 שנות מאסר. זה העונש שנגזר היום (א') בבית המשפט המחוזי בחיפה על תושב הקריות, בן 50, שהורשע באונס, ביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים בבתו במשך תשע שנים, מאז היתה בת עשר. בין היתר, האב היתנה את יציאתה של הבת לבילוי עם חברים בקיום יחסי מין עמו. בנוסף לעונש המאסר יישלם האב לבתו פיצוי בסך 30 אלף שקלים.
ממסמכי בית המשפט מצטיירת תמונה מחרידה. כשהייתה הילדה בת 10, נהג האב לנצל את שהותם בבית כדי להזמינה לחדרו, להפשיט אותה ולנגוע באיברים שונים בגופה. לאחר מכן הוא נהג לומר לבתו שהוא "אוהב אותה ויפצה אותה בכסף ובבגדים".
כשהייתה הילדה בת 12, ביקשה מאביה ללכת למסיבה בבית חברתה. תמורת האישור לצאת, הסביר לה האב בקור רוח ש"היחסים צריכים לעלות מדרגה" ואנס אותה. הצעירה סיפרה כי במהלך האונס החל האב לספור, והמספר אליו הגיע כאשר בא אל סיפוקו ציין את השעה בה היה עליה לשוב הביתה.
המעשים המזעזעים התבצעו בתדירות של כמה פעמים בחודש, לעתים בבית המשפחה ולעתים במקום עבודתו של האב. במהלך המשפט אף התברר שבמספר מקרים האב שילם לבתו בכסף, בחפצים ובזכויות שביקשה לעצמה תמורת מעשי האונס.
"הוא עשה את זה כדי שאני אבוא אליו מרצוני", ציטטו השופטים מעדותה של הבת, "הוא זה שעיצב אותי ככה. כל פעם שהייתי צריכה משהו, שהייתי צריכה לצאת מהבית, שהייתי נענשת, היתה דרך שהוא היה בא, היינו נכנסים לחדר, שוכבים, ובזה הכל נעלם".
במהלך המשפט הוגשה חוות דעת על מצבה של הבת, ונקבע שהיא סובלת מ"פוסט טראומה של שורדת התעללות מינית קשה וממושכת". "לאחר שנאנסה בראשונה, היא חשה כמי שהוכתמה ועליה 'לקרצף' את הזוהמה שדבקה בה", נכתב בחוות הדעת.
התובעת במשפט, עורכת הדין רלי גוטמן מפרקליטות מחוז חיפה, דרשה להטיל על האב עונש מאסר חמור ופיצוי כספי. לדבריה, "מהו העונש הראוי לאב המעוות את בתו עד כדי כך שהיא זאת אשר באה ומציעה לו לקיים עמה יחסי מין, על-מנת לקבל ממנו דברים, שילדים מקבלים מהוריהם כמובן מאליו?".
"הוא הפך אותה לשפחת מין זמינה לסטיותיו"
השופטים בבית המשפט החליטו להרשיע את האב ברוב של שני תומכים - שושנה שטמר ויוסף אלרון - מול מתנגד אחד - רון סוקול. בגזר הדין ציינו השופטים כי "כל הקורא את סיפור המעשה נחרד. כיצד אב השתמש ביוצאת חלציו כמעין 'שפחת מין' זמינה לסטיותיו המיניות? תוך ניצול מרותו ויכולתו לשלוט על תנועותיה, הוא נתן לה את שחפצה. והיא, מתוך כניעתה והדברים אותם קיבלה, נתנה לו את שחפץ ממנה, קרי יחסי מין זמינים. נוראים ונפשעים הם מעשיו של הנאשם, כל השומע את סיפור המעשה לא יכול שלא להזדעזע לעמקה של התהום המוסרית אליה הגיע הנאשם במעשיו".
השופטים ציינו את אומץ לבה של הבת, שהגישה את התלונה, עמדה בבית המשפט ונתנה את עדותה ומאוחר יותר המשיכה לעקוב אחר הדיונים, למרות שנודתה על-ידי בני משפחתה, שאף לא חסכו במאמצים על-מנת להשפילה. באחד הדיונים אף עלתה הטענה לפיה האם ידעה על מעשיו של האב, אך לא עשתה דבר כדי להפסיקם.
"המתלוננת שמרה לאורך שנים רבות את סודה הנורא, מבלי ששיתפה איש בקורות אותה בדלת אמות ביתה. הנורא מכל זה שמי שעולל לה את המעשים היה מי שאמור לגונן עליה מפני רשעותם של אחרים", כתבו השופטים.
עורכת דינו של האב הודיעה שבכוונתה לערער על החלטת השופטים.
