שתף קטע נבחר

הם מתים מבושה: גברים שלוקים בסרטן השד

ראובן פונימונסקי וברוכי וייס לקו בסרטן השד – המחלה הכי 'נשית' שיש • כמו גברים רבים במצבם, גם הם חשו בושה עמוקה ופגיעה בזהות הגברית • אבל הם החליטו לשבור את מחסום השתיקה ולחשוף את סיפורם, כדי שגברים יפסיקו להגיע לאבחון מאוחר מדי, כשהמחלה כבר שולחת גרורות

לפני כשנה התברר לראובן פונימונסקי (56) שהוא חולה בסרטן השד. מאז הוא עושה מאמצים לצאת מארון הבושה ולהתייחס למחלתו בצורה עניינית וסלחנית. "אבל זה לא קל", הוא אומר, "כשגבר לוקה בסרטן שנחשב לנשי זה פוגע בדימוי ובאגו הגברי שלו, ולא משנה מה מידת הפתיחות או האינטליגנציה שלו.

 

"זה כמו לקבל מכה פעמיים. המכה הראשונה היא הידיעה שמשהו בגוף שלך השתבש וחלית בסרטן, והמכה השנייה היא שהסרטן שחלית בו הוא הכי 'נשי' שיש. אחרי ניתוח הכריתה שעברתי הרגשתי מבוזה ומושפל. אני לא מאמין שאי פעם אעז להתהלך בין הבריות ללא חולצה".

 

"סרטן שד בגברים פוגע בזהות הגברית של החולה", מסכימה עם ראובן פרופ' שולמית קרייטלר, ראש היחידה לפסיכו-אונקולוגיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "ובחברה הישראלית, שבה כל נושא הזהות הגברית כל כך מובלט, זה קשה שבעתיים. זה גם מביש, כי מילא שאני חולה – אבל בסרטן שקשור לאיבר נשי כה מובהק?".

 

"התרנגול היחיד בלול"

 

ראובן חש בגוש מתחת לפטמה בדצמבר 2004. "כבר לפני שלוש שנים אשתי הבחינה שהפטמה שקועה והעירה על כך, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות", הוא אומר. "בדיעבד אני יודע שזה היה הסימן הראשון של המחלה".

 

חבר שלו מהעבודה חלה לפניו בסרטן השד, כך שראובן ידע שהמחלה עלולה לתקוף גם גברים. לכן מיד אחרי שגילה את הגוש בשד מיהר לרופאת המשפחה, ששלחה אותו עוד באותו יום לממוגרפיה. אחרי הבדיקה נאמר לו שהגוש חשוד, ושעליו לעבור ביופסיה. "כשהגיעה התשובה שלקיתי בסרטן שד אלים, גייסתי את כל כוחותי כדי להתמודד עם המחלה", הוא אומר. "בשלב ההוא לא היה לי זמן להתבייש".

 

ראובן נותח ועבר כריתה מלאה של השד ושל בלוטות הלימפה, ולאחר מכן עבר כימותרפיה אגרסיבית. בהמשך ייאלץ ליטול תרופות הורמונליות. בבדיקה גנטית שנעשתה לו לאחרונה, התברר שהוא נושא את הגן שאחראי לסרטן השד. כיוון שכך הוא ייאלץ ליטול הרצפטין. "אבל התרופה הזו אינה נכללת בסל התרופות", הוא אומר. "אצטרך כנראה לחכות עד שהסרטן שמקנן בגוף ישלח גרורות, כדי שהמחוקק וקופת החולים שאני חבר בה יאפשרו לי את השימוש בה".

 

עד לא מזמן, אגב, לא אישרו קופות החולים לגברים חולי סרטן השד להשתמש בתרופות שמאושרות לטיפול בנשים שחולות באותה מחלה. רק לאחרונה הורחב השימוש בהן גם לגברים.

 

גם ברוכי וייס (49) חלה בסרטן השד. לפני שלוש שנים הוא חש שהפטמה בשדו שינתה את צורתה והפכה לעגולה יותר ובולטת מעל פני העור. "כמובן שהתעלמתי", הוא אומר. "לא חשבתי שיש משמעות לשינויים שחלים בפטמה כשמדובר בגבר. רק כשהתחילו כאבים במקום ניגשתי לכירורג. לרגע לא עלה בדעתי שיש סיכוי שאני חולה בסרטן השד".

 

הרופא מיהר לשלוח אותו לבית החולים מאיר לביצוע ביופסיה. "שכחו להגיד לי לבוא לקבל תוצאות, וכך במשך חודש וחצי הסתובבתי שאנן, עד שחברים שאלו אותי מה קורה עם תוצאות הבדיקה. רק אז חזרתי לכירורג של קופת החולים".

 

כיוון שתוצאות הביופסיה לא הגיעו גם אליו, ביצע לו הכירורג סריקת אולטרסאונד, שבה נראה בבירור גוש מתחת לפטמת השד. ברוכי אושפז ועבר כריתת שד מלאה ואחריה סדרה של טיפולים כימיים. "במכון האונקולוגי הייתי התרנגול היחיד בלול, כשמסביבי היו רק נשים", הוא מספר. "בהתחלה התביישתי לספר להן שגם אני חולה בסרטן השד. בהמשך, בעקבות עזרה שקיבלתי מהשירות הפסיכולוגי של המחלקה, הבנתי שסרטן הוא סרטן, וכשאתה חולה – החלוקה למחלה נשית או גברית חסרת משמעות".

 

מתביישים להיבדק

 

סרטן שד בגברים נחשב לנדיר: פחות מ-1% ממקרי סרטן השד. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-40 גברים שלוקים במחלה. על פי מחקרים, הוא שכיח יותר בקרב גברים במזרח התיכון מאשר באירופה ובארה"ב. במסגרת מחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא בשנת 99' עברו 129 גברים חולים בסרטן השד בדיקה גנטית, ובקרב 20% מהם נמצא הגן שאחראי לסרטן השד.

 

"על כל 125 נשים שלוקות בסרטן שד לוקה במחלה גבר אחד", אומר פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקו-גנטית בשיבא. "גורמי הסיכון לסרטן השד בגברים הם סיפור משפחתי של סרטן השד והשחלות, עישון וגנטיקה. גברים אשכנזים עם סיפור משפחתי מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה".

 

שיעורי ההישרדות והתמותה מהמחלה זהים בקרב גברים ונשים, וכך גם הטיפול במחלה. בעבר נטו האונקולוגים לחשוב שסרטן השד בגברים אלים יותר, אך בשנים האחרונות גיבשו תפיסה שונה: סרטן השד בגברים הוא לא בהכרח אלים יותר, אלא שהם מגיעים לאבחון בשלב מאוחר יחסית, למרות שדווקא אצלם ניתן להבחין בו בקלות רבה יותר מאשר אצל נשים.

 

"בשד נשי המסה של הרקמה גדולה יותר, והגידול לא בולט", מסביר פרופ' גד רנרט, ראש התוכנית הלאומית לגילוי סרטן שד ומנהל המרכז הארצי לביקורת סרטן בשירותי בריאות כללית. "לעומת זאת, אצל גבר הגידול מבליט את הפטמה כלפי חוץ, ולכן קל יותר לזהות את סרטן השד בגברים. אבל בשל חוסר מודעות, בושה והכחשה נמנעים גברים מלהגיע לבדיקת שד, ובמקרים רבים המחלה מאובחנת אצלם אחרי שכבר שלחה גרורות".

 

בעיה אחרת מתעוררת אחרי כריתת השד. חלק מהגברים שחלו בסרטן השד מטופלים אחרי הניתוח והכימותרפיה בתרופה תמוקסיפן, שתופעות הלוואי שלה מטרידות רבים מהם. "התרופה הזו היא תחליף אסטרוגן ועלולה לגרום אצל גברים לשינוי בחלוקת השומן בגוף, כלומר למראה נשי יותר, ולשיעור יתר", אומר פרופ' פרידמן. "לכן חלקם מתלבטים מאוד לפני שהם מסכימים לטיפול".

 

גם ראובן התחיל ליטול לאחרונה תמוקסיפן. "אני פוחד מזה לא פחות מאשר מהמחלה", הוא אומר, "כי ידוע שלטיפול ההורמונלי יש השפעות לא מיטיבות עם גברים". בהמשך הוא מספר על אפיזודה שמוכיחה שגם אנשי המקצוע לוקים לעיתים בבורות כשמדובר בסרטן השד בגברים. "כשניגשתי לראשונה לבית המרקחת בסניף הקופה שבה אני מבוטח עם המרשם של התמוקסיפן, לקחה הרוקחת מידי את המרשם, הביטה בי בחשדנות ופנתה לאחראית עליה", הוא מספר. "זמן קצר אחר כך חזרו השתיים והתחילו לחקור אותי בשאלות כמו 'אתה בטוח שהמרשם בשבילך? אתה בטוח שזה השם שלך?'. ואת זה שואלות רוקחות ותיקות".

 

חשיבותה של תמיכה

 

במקביל לטיפול התרופתי ממליצים רופאים לגברים שלקו בסרטן השד לקבל עזרה נפשית. "גברים שחלו בסרטן השד מבזבזים אנרגיה יקרה על הסתרה של המחלה ועל תחושות בושה ואשמה", אומרת פרופ' קרייטלר. "לגברים האלה יכול לעזור פסיכו-אונקולוג, שישחרר אותם מהרגשות הקשים והמיותרים שהם מרגישים, כך שיוכלו להפנות את כל משאביהם הנפשיים להתמודדות עם המחלה".

 

ראובן פונימונסקי התמודד עם הרגשות הקשים שקשורים במחלה בכך שאימץ השקפה שדוגלת בפתיחות ובגילוי לב. "החלטתי לא להסתיר ולא לבזבז אנרגיות מיותרות על הכחשה, אלא לעמוד מול המחלה, להצהיר עליה ולהזהיר גברים מפניה. לומר להם שיהיו מודעים לגוף שלהם ולשינויים שעלולים להתרחש גם בחלקים 'כאילו נשיים' בו, כלומר בפטמה ובשד", הוא אומר.

 

דווקא אשתו, מתברר, לא מרגישה נוח עם החשיפה. "אשתי – ואני לא מצליח להבין מאילו סיבות – פיתחה רגישות רבה סביב המחלה שלי", הוא אומר. "עוד לא הצלחתי להבין עד הסוף אם היא נבוכה או מתביישת מזה שהמחלה שלקיתי בה היא נשית בעליל או מזה שאני חולה בסרטן. לדעתי, היא חושבת שזה לא נשמע טוב שגבר חולה בסרטן שד, ועוד מעז להיחשף". שלושת ילדיהם, בני 30, 25 ו-23, שיודעים שהם נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בסרטן שד, טרם נבדקו.

 

ברוכי וייס מספר שהודות לתמיכה הנפשית שקיבל הפסיק להתבייש במחלה. גם הוא, כמו ראובן, קורא לגברים להיות ערניים. "היום אני אומר לגברים: אל תתביישו ולכו להיבדק. הבושה עלולה לעלות לנו בחיים. איך שאתם מבחינים בשינוי הכי קטן, טוסו לרופא".

 

  • האגודה למלחמה בסרטן מוסרת מידע ומקיימת קבוצות תמיכה לחולי סרטן השד ללא תשלום. פרטים באתר או בטל': 5721616-03 או 59995-800-1.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב כץ
"בהתחלה התביישתי לספר לחולות במכון האונקולוגי שגם אני חולה בסרטן השד". ברוכי וייס
צילום: יריב כץ
צילום: רוני שיצר
"אחרי ניתוח הכריתה שעברתי הרגשתי מבוזה ומושפל". ראובן פונימונסקי
צילום: רוני שיצר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים