סיקור ההתנתקות: סבל ודמעות במקום שאלות קשות

"מנותקים". תחת הכותרת הזו פירסם אתמול (ד') מרכז "קשב", מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, דו"ח שבוחן את הסיקור שהעניקו אמצעי התקשורת הישראלים לתוכנית ההתנתקות. הדו"ח, שבחן את הסיקור שהעניקו שלושת העיתונים הגדולים ושלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים לפינוי, קובע ממצאים מטרידים.

"אמצעי התקשורת שידרו מסרים מבהילים ובלתי מבוססים על סכנה למלחמת אחים בין המתנחלים לכוחות הביטחון. הם נמנעו באופן שיטתי מבחינה ביקורתית של תוכנית ההתנתקות", נכתב בדו"ח, שיצא לאור לפני ימים אחדים בסיוע האיחוד האירופי. עוד נקבע כי אמצעי התקשורת "בחרו לנתק את ההתנתקות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולהתעלם ממשמעותה כצעד מדיני".

"כניעה למערכת של יחסי ציבור"

תוכנית ההתנתקות מעזה ומצפון השומרון היתה אחד האירועים הדרמטים ביותר בהיסטוריה הקצרה של ישראל. לעומת אירועים היסטורים אחרים, שהתרחשו בתקופות של קצב חדשותי נמוך יותר, הפכה התוכנית לאחד האירועים המסוקרים ביותר, אם לא המסוקר שבהם. עשרות צוותים ישראלים ובינלאומיים השתכנו באיזורים שיועדו לפינוי והעבירו דיווחים על המתרחש. כעת, שישה חודשים לאחר הפינוי, מתפרסמת החוברת "מנותקים". 

"הנרטיב החד-צדדי אומץ"

לפי הדו"ח, למעלה מ-1,200 כתבות עסקו בסבל הישראלי כתוצאה מההתנתקות וסיפרו על קשייהם וכאבם של המפונים והמפנים. "הסבל הפלסטיני שנגרם בעטיין, היה מועט", עולה מהמחקר. "היעדר הפרספקטיבה ההיסטורית והמדינית בסיפור ההתנתקות, כפי שהוצג בתקשורת, דחק את הצד הפלסטיני לשוליים במשך כל התקופה", נכתב.

עוד נמצא כי המתנחלים הוצגו במרבית הכתבות כקבוצה אלימה ומסוכנת, וכך גם תוכניותיהם להתנגד לפינוי בכוח. לסיכום מעלה הדו"ח כי "בסיקורה את ההתנתקות אימצה התקשורת הישראלית המרכזית את הנרטיב שבבסיס התפיסה הפוליטית של החד צדדיות - זו שראתה בפינוי צעד הכרחי, בלתי ניתן לעצירה, שאין כל צורך לבקרו או להסבירו - תפיסה המתבססת על הנחת היסוד של מתכנני ההתנתקות לפיה אין פרטנר בצד השני".

"קשב", המרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, הוקם לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין. הדו"ח שפורסם הוא חלק מפרויקט ארוך טווח - "מעקב תקשורת - גם מילים יכולות להרוג". מדובר בפרויקט לשינוי דפוסי הסיקור בישראל ובתחומי הרשות הפלסטינית, שמהווה לדעת המרכז ביטוי ל"דעות קדומות, הסתה והשמצה, דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה כלפי הצד האחר".