מיצובישי L200 - כשהטנדר מתחפש לאיוו

אנטליה, בירת הריביירה הטורקית, מתחברת עם נופשונים, שמש, ים והמוני תיירים מיוזעים. אבל זה לא מה שחיכה לנו בהשקת ה-L200 החדש של מיצובישי. מבול כזה לא זוכרים גם סוחרי השטיחים הקשישים באיזור. הרי הטאורוס אליהם הובילו אותנו אנשי מיצובישי היו מוצפים, ערפיליים, עם נהרות שעולים על גדותיהם ושלג בקצוות.

המון מיוזע לא היה כאן, השבילים הבוציים היו ריקים מאדם. יצרנים אחרים מן הסתם היו משנים תוכניות למראה מזג האוויר הסוער, אבל אנשי מיצובישי הצעירים והנמרצים דווקא נראו נלהבים ממזג האוויר הלא מתוכנן, שהפך את יום הנהיגה לחווייתי ובוודאי פוטוגני יותר. 

לא רוצים לעבוד

להשקות טנדרים חדשים יש בשנים האחרונות תסריט קבוע. אף אחד כבר לא רוצה להיות פועל שחור, כזה שסוחב מטען חורג או כמות מופרזת של נוסעים. זה אולי מה שקורה בתאילנד, ארץ המקור של רוב הטנדרים, אבל כשהם מגיעים לאירופה הם רוצים חליפה יוקרתית ומסוגננת ומוצגים כתחליף לרכב שטח (SUV). וכך גם בהשקת ה-L200, יורשו של הכלי שמכונה רק אצלנו "מגנום".

מיצובישי L200. עיצוב מרשים

מיצובישי מכריזה על פרידה מהאיגוד המקצועי, ופנייה לבעלי SUV. היא מביאה עימה לחתונה עיצוב חיצוני מרשים שעם מקדם גרר של 0.46 CD, הוא לטענתה האירודנימי בחבורה. אבל חשוב יותר: היא מכניסה לראשונה בפלח מערכת הנעה כפולה קבועה ובקרת יציבות (ESP).

יש עוד הרבה חדשות עבור הטנדר המצליח של מיצובישי, שמאז הצגתו ב-1978 מכר כ-2.6 מליון כלים. השלדה החדשה קשיחה משמעותית, המתלה הקדמי חדש לחלוטין והוא מבוסס כעת על עצמות עצה כפולות. מנגנון ההיגוי הפך מסבבת לגל משונן עכשווי.

המנוע החדש חזק משמעותית מקודמו, עם 136 כ"ס ו-32 קג"מ ב-2,000 סל"ד. זה מיישר קו עם המיטב התאילנדי אך לא עם הניסן נבארה, שמתהדר ב-174 כ"ס. והחבורה הדינאמית של מיצובישי אירופה מכירה היטב את הנבארה. הם בחנו אותו ולא מתביישים להתייחס אליו בצורה שחורגת מ"פוליטקלי קורקט".

"כשהתחלנו בפיתוח ה-L200, הרף היה קרוב ל-100 כ"ס, וקפיצה ל-136 כ"ס נראתה יפה. אבל צריך לזכור שהנבארה כבד יותר וצריך יותר כוח". עבור אירופה יש להם כבר תשובה בדמות קיט רשמי שמעלה את ההספק ל-160 כ"ס ואת המומנט לאיזור ה-41 קג"מ. בינתיים לא ברור אם ניתן לייבוא את ערכת השיפור הזו ארצה.

תא נוסעים מודרני ומעוצב היטב, אבל לא תמיד איכותי

הטנדר החדש מוצג בגרסת תא נהג יחיד שנראית פשוטה בהרבה, ולצידה גרסאות תא נהג מוארך ("קלאב" - עם שני דרגשים מאחור) וכפול. שניהם עם 4X4. מיצובישי הגדילו את תא הנוסעים משמעותית על חשבון ארגז הטעינה,

מתוך רצון לשפר מרחב אך לשמור על מידות קומפקטיות שמתאימות לאירופה. הם לא מהססים לומר ש"הנבארה גדול מדי ומתאים לאמריקה".

רשימת הציוד עשירה מתמיד וכוללת כעת מערכת שמע, מחשב ומולטימטר, בקרת אקלים וגם עור וחשמל למושבים. לפי מיצובישי, הטנדר חדש הוא הבטוח בחבורה ויקבל ארבעה כוכבים (מתוך חמישה אפשריים) אם ייערך מבחן ריסוק ב-EuroNCAP. יש לציין כי עד עתה לא ערך הארגון מעולם מבחן ריסוק לטנדר. עם זאת, על רקע זה ומערכות הבטיחות האקטיביות, מוזר לגלות שהוא מצויד רק בשתי כריות אוויר.

מיוחד מבחוץ, משופר מבפנים

עיצוב מיוחד מכל זווית

גם בתא הנוסעים רושם ה-L200 החדש שיפור גדול, אם כי הוא עדיין לא מייצר תחושה של SUV יוקרתי. מתוך גלגל הגה נאה משתקפים מחוונים ספורטיביים עם תאורה כחלחלה, ומסגרות כמו בשעון עצר. במרכז נמצאים פקדים נאים לבקרת האקלים ויש גם מערכת שמע מקורית עם צג מידע. זה נאה - אך גם מסורבל. לתחושה מוסיפה שמשה אחורית ייחודית אשר נפתחת חשמלית ומאפשרת הושטת יד לכיוון הארגז. ואפילו ידיות הדלתות מקוריות.

מאידך, ככל שיורדים מטה החומרים פשוטים יותר, כמו חלק מהמתגים המשניים, המצית, תאורת המפות ותא הכפפות. גם הבורר האוטומטי נראה מיושן מדי.

בחרטום מצוי מנוע 2.4 ליטר חדש שמייצר 136 כ"ס. עד לפני שנה זה נחשב מצוין, וזה אף טוב מה-D מקס, הלהיט התורן בארץ. אבל הופעת הנבארה שנתה את המשחק ונתוני הביצועים, 165 קמ"ש ו-17.8 שניות למאה (167 קמ"ש ו-14.6 שניות בידני) נראים נחותים לעומת המתחרה של ניסאן.

מהר מאד מתגלה שעיקר כוחו של המנוע הוא דווקא בפעולה מעודנת ושקטה ביחס למקובל ובזרימת כוח טובה. כוח לא חסר, בייחוד כשהמנוע חולף על קו ה-2,000 סל"ד. עם זאת יחסי ההעברה הארוכים בתיבה האוטומטית (ארבעה הילוכים) והפערים בין ההילוכים בגרסה הידנית, מפריעים לייצר תאוצות מרשימות. אבל התחושה טובה ממה שרומזים המספרים, התיבה הידנית נוחה ואילו האוטומטית מעודנת ורכה, גם אם מעט איטית.

אבל הקלף החזק הוא דווקא בהתנהגות. כי מיצובישי באמת ביצעה צעד קדימה וציידה את הרכב במערכת הנעה כפולה קבועה שמתאימה גם לכביש. מדובר במערכת ה"סופר-סלקט" המוכרת מהפאג'רו, שמציעה אפשרות להנעה אחורית, כפולה, כפולה עם דיפרנציאל מרכזי נעול, והילוך כוח.

כיול נוקשה מבטיח ריסון טוב של המרכב

ודווקא בטנדר, רכב עם מתלה אחורי פרימיטיבי ומגבלות ברורות בכביש, הופכת תרומת ההנעה הכפולה למשמעותית. מספיקה פניה אחת בכבישים המוצפים של אנטליה כדי להבחין ביתרון הבטיחותי שלה על האחורית. ולכך יש להוסיף את בקרת היציבות, שמאותן סיבות ערכה הבטיחותי גדול עוד יותר כאשר מדובר בטנדרים. היא אמנם מתערבת באיטיות, אבל היא בהחלט תורמת.

לצד הדינאמי תורם היגוי מדויק מבעבר, למרות שהוא איטי מאד (4.2 סיבובים מנעילה לנעילה). כיול מתלים לצד הנוקשה מסייע לריסון טוב של תנודות המרכב, דבר שבולט בייחוד על השבילים אותם בחרו אנשי מיצובישי. זו הייתה לבטח אחת ההשקות הבודדות בהן בילינו יותר קילומטרים על עפר מאשר על אספלט, וגם אם השבילים הבוציים ומעברי המים לא היוו אתגר אמיתי ליכולת השטח, הם בהחלט יצרו תחושה של רכב נעים ולימדו על יומרות ה-SUV.

גם אם ה-L200 נותר טנדר ולא הפך ל-SUV מפואר, ברור שיש לו את הקלפים לשחזר את ימי הזוהר של המגנום. הוא נראה טוב, ספורטיבי וקליל, הוא מעודן יחסית. והכי חשוב - מציע ניהוג בטוח משמעותית מהמתחרים. וכאשר מדובר בפלח הטנדרים, בו הכלים הם בעלי מבנה בעייתי מבחינה דינאמית, זו לא התפנקות אלא יתרון חשוב ביותר.

די בטוח שהכלי החדש לא יקרא L200 כאשר יגיע לארץ בקיץ, והיבואן יתאמץ למצוא שם מקומי מוצלח כמו המגנום. הכלי החדש יגיע תחילה רק במבנה הדאבל-קבינה ועם הנעה כפולה. המחיר עדיין לא ידוע, ויקבע מן הסתם גם בהתאם לתג שיתנו קרסו לנבארה. מי שמריח כאן דרבי - צודק. אבל מה שברור הוא שבמיצובישי יצטרכו להישאר בקרבת ה-D-מקס (200,000-210,000 שקלים) כדי לשמור על תחרותיות.