בכיר פתח: "הפלסטינים הענישו את עצמם"

"העם הפלסטיני העניש את עצמו ויגלה מהר מאוד שהוא הוביל את עצמו ואותנו למבוי סתום". כך אומר היום (שבת) בראיון ל-ynet חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית היוצאת, חאתם עבד אל-קאדר, מראשי הפתח בשטחים.

נצחון החמאס - סיקור מיוחד ב-ynet

במהלך סוף השבוע הראשון שאחרי הצונאמי הירוק עבד אל-קאדר סבור כי "מדובר יותר בהפסד של הפתח מאשר בניצחון של החמאס", ומנבא כי במתכונתה הנוכחית חמאס לא תחזיק מעמד בשלטון: "אם התנועה לא תשתנה, היא לא תוכל לנהל את העניינים ואם היא תשתנה אז היא מחסלת את עצמה, ויתברר שאין אלטרנטיבה לעם הפלסטיני מלבד הפתח".

עבד אל-קאדר, אחד מקורבנות "רעידת האדמה החמאסית", מייחס את ההפסד בעיקר לפילוגים הפנימיים בפתח ופחות לשחיתויות ולסיאוב בתנועתו וברשות הפלסטינית בכלל.

מה שלומך היום? איך עבר סוף השבוע הראשון אחרי התבוסה?

שלומי בסדר, אבל צריך לזכור - אנחנו אחרי רעידת אדמה, שמצד אחד הדיחה אותנו מהשלטון, ומצד שני מובילה אותנו לצומת חדש, למצב חדש ולא ברור כלל. אנחנו, בטעויות שלנו, של הפתח, ובעיקר בגלל הטעויות של הרשות, הבאנו בעצמנו למצב הזה. אפשר לומר שאנחנו שילמנו בעיקר את מחיר הטעויות של הרשות ויחס העם הפלסטיני לרשות. העם הפלסטיני רצה להעניש את הרשות ובגלל זה העניש אותנו - אבל יותר משהעניש אותנו הוא העניש את עצמו.

אז מה, צריך להחליף את העם כולו? את הרוב המוחלט שתמך בחמאס?

תשמע, העם הפלסטיני היה במצב קשה, תחת מכות אין סופיות מכל הצדדים, חיים קשים ולחץ מטורף וכל זאת מבלי שיראה שום סיוע, או שום זיק של תקווה מצד הנהגת הרשות, ולכן הוא הצביע בשיטת הדווקא. אבל אני בטוח שהאנשים יגלו מהר מאוד שהם בחרו במפלגה ובדרך שתוביל אותנו למבוי סתום, למנהרה חשוכה ומסוכנת.

זו עמדה מאוד יצירתית ומעניינת, אז הבוחר טיפש ולא אתם שאחראים למצבכם?

אני אומר את הדברים כי אני בטוח שהעם הפלסטיני לא ימצא שום אלטרנטיבה מלבד הפתח, מי שיוכל לשנות את מצבו זה רק הפתח. רק לפתח יש את היכולת לבצע רפורמות ולהוביל את העם הפלסטיני לעתיד חדש, הן בכל הקשור לקץ הכיבוש והן בכל הקשור לשינוי המצב הפנימי. העם הפלסטיני היה צריך לתת לנו הזדמנות, אבל בהצבעה לא שקולה הכניס אותנו ואת עצמו למבוי סתום. עכשיו, או שהחמאס יסתגר בעמדותיו ואז כולנו ניענש בגלל עמדה זו מסיבות ברורות, או שהחמאס ישתנה ואז התנועה תיהרס, על כל המשתמע מכך מבחינת היציבות הפנימית.

אבל אני עדיין מצפה לשמוע איזו שהיא ביקורת עצמית. האם אין שום אחריות לשחיתויות בפתח וברשות להתנהגות שלכם, לפילוגים שלכם?

זה לא נכון, אני אמרתי שאנחנו טעינו. ויותר מכך, אנחנו לא תיקנו את הטעויות שלנו. החמאס זכתה בגלל כל הטעויות האלה. החמאס זכתה בגלל שלא היטבנו לטפל בבעיות שהזכרת. אנחנו גרמנו להצלחה של החמאס באמצעות טיפול לא נכון בכל הקשור לבעיות, אך בעיקר בכל הקשור לבחירות באמצעות קמפיין כושל ובאמצעות גישה סלחנית וסובלנית כלפי מועמדים חברי פתח שהתמודדו באופן עצמאי והם, הם יותר מכל דבר אחר גרמו להפסד שלנו.

עבד אל-קאדר נשמע מריר במיוחד. קשה לו להסתגל למצב החדש - אחרי שהיה "מלך ירושלים" ומנסיכי הפתח בשטחים בכלל. הוא זועם קודם כל על חברי תנועתו: "בירושלים, לדוגמה, התמודדו בנוסף לששת המועמדים הרשמיים של הפתח על ששת המקומות במועצה, גם עשרה פעילים נוספים של הפתח, שהתמודדו מולנו וגרמו לפיזור הקולות. אם אלה לא היו במשחק, לא רק שהחמאס לא היה זוכה בכל המושבים במחוז ירושלים, החמאס לא היה זוכה ולו במושב אחד, ואני אומר את זה בוודאות ומתוך הכרה של המספרים. ביני לבין אחד המתחרים של החמאס היו קולות ספורים בלבד, מאות קולות לכל היותר, ואם לא היה הפילוג הזה שלנו ובזבוז הקולות, היינו זוכים בכל המושבים בירושלים וכך בהרבה הרבה מקומות".

אתם מייחסים את הכישלון להנהגה אבל אתה וכל אלה שמאשימים כעת את ההנהגה, אתם ההנהגה של הפתח. אתה, רג'וב, דחלאן ואחרים שמאשימים את ההנהגה, אתם למעשה חלק מההנהגה הזו.

אני מדבר על ההנהגה היותר בכירה, למעשה על ההנהגה הגבוהה ביותר, על הוועד המרכזי, על אבו מאזן. על אלו שלא רק שלא מנעו ממועמדים חברי התנועה להתמודד מולנו באופן עצמאי אלא אף מתחת לשולחן תמכו בהם כלכלית. ב-96' ערפאת לא נתן לזה לקרות, העניש וסילק מהתנועה את מי שהעז שלא לציית לקו הרשמי ולא לתמוך במועמדי התנועה. פה היתה טעות וחולשה של ההנהגה ובגללה, בעיקר בגללה, הפסדנו את הבחירות - ולא החמאס ניצח.

האם אתם ממשיכים להיות נחושים שלא ליטול חלק בממשלת החמאס?

התשובה היא חד משמעית לא. לא נהיה חלק בממשלת חמאס. לא נעשה עבור החמאסניקים את העבודה השחורה ונשאיר להם את המשימות הנקיות, את אלה שבגללן הם ייזקפו לעצמם נקודות. שחמאס תישא בכל האחריות, זוהי חבילה – או שתרים אותה לבד או שתבקש ממי שיודע לעשות זאת למלא את המשימה.

מה קרה שכעת אחרי ההפסד אתם כל כך קיצוניים? הרי בכל השנים האחרונות קראתם לחמאס להצטרף לממשלת אחדות ודיברתם על הצורך בהנהגה רחבה שתקיף את כל הארגונים הפלסטיניים?

מה שקרה זה שדרך ההתנהלות הדורסנית של החמאס בבחירות לא השאירה שום פתח לשיתוף פעולה. הקמפיין של החמאס, התכנים, דרך הצגת

המועמדים, הייתה דרך דורסנית שהדגישה שהחמאס מציג את עצמו כאלטרנטיבה בכל המישורים, בכל הרמות, בכל המקומות ועל כל התפקידים. אם הם אכן היו כנים בכוונות שלהם לגבי שותפות, הם לא היו מתנהגים בצורה הזו ולא היו מציבים על כל עמדה מועמד אחד שיתחרה בנו. הם לא הראו לכל אורך הקמפיין שום כוונה שהם רוצים שותפות. הם רצו לדרוס ולהציג את עצמם כאלטרנטיבה יחידה, אז בבקשה, שיהיו האלטרנטיבה ושינהלו את השלטון. למעשה יש רק פתרון אחד שאנחנו נסכים לשתף עימם פעולה בממשלה וזה שהחמאס תקבל את המצע של אש"ף, תכיר בישראל, תודיע על הפסקת הפיגועים, תפרק את הזרוע הצבאית שלה, תקבל את מתווה מפת הדרכים, רק במקרה הזה אנחנו נוכל להיות חלק ממשלה שלהם, אבל אני לא רואה את זה קורה. במצב הזה, כפי שאמרתי, פנינו מועדות למבוי סתום ומדאיג.

אז מה התסריט שלך לעתיד הקרוב?

יש רק שתי אופציות: או שהחמאס תדבוק בעמדותיה המוכרות ואז ברור לאן הדבר יוביל. בעמדות האלה הם לא יוכלו לנהל את הרשות ואת העם הפלסטיני וזה אומר, עוד פעם, עתיד לא ברור ומבוי סתום, על כל הסכנות המשתמעות מכך. האפשרות השנייה היא שחמאס תשנה את האידיאולוגיה שלה כדי שתוכל להמשיך ולהחזיק בשלטון, אבל אם זה יקרה, זה אומר שלמעשה חמאס הופכת לפתח שנייה. זה אומר שהתנועה נהרסת מבפנים, וגם זה מצב מסוכן שמוביל לכך שהמפלגה שבשלטון נלחמת בתוך עצמה, דבר שמשמעותו חוסר יציבות וחוסר יכולת לנהל את העניינים - וגם זה מסוכן. לכן אני מעריך שייתכן תסריט נוסף - שנצטרך ללכת לבחירות חדשות. אבל מי יודע.