ה-Xbox 360: מבט ראשון

בחודש נובמבר, 2005, הושקה בארצות הברית ה-Xbox 360, קונסולת המשחקים החדשה של מיקרוסופט. הקונסולה הושקה גם באירופה בדצמבר, ואילו תאריך ההשקה בישראל לא נקבע. בשלב זה, מיקרוסופט ישראל לא מוצאת לנכון לשווק את הקונסולה גם בארץ.

מגבלה זו לא מונעת יבוא לא רשמי של הקונסולה לארץ, כמובן. לפני כשבועיים ייבאו אנשי חנות "מדיה גיים" בגבעתיים יחידה אחת של קונסולת הדור הבא, וזכינו לסקור אותה ולבדוק על מה המהומה.

ה-X360 מגיעה באריזה ירוקה כבדה להפתיע. עוברים כמה רגעים עד שמבינים איך פותחים אותה – מהצד, מסתבר – ולאחר מכן היא נפערת כמו קונכיה ושלל טובין יוצאים החוצה.

xbox360 מיקרוסופט XBOX

מה בקופסה? חוברת הוראות אפורה, חוברת הסבר "התקנה מהירה" צבעונית ובתמונות, שלט לבן ונעים למראה, גופה החלק של ה-Xbox 360 עצמה, והמתאם החשמלי הגדול ביותר שראיתי מעולם, שלא ברור לי איך עבר בכלל בפתח לדירה.

יש גם כבל עבה למדי עם יציאה שגרתית ל-Audio ו-Video (בשלושת הצבעים, לבן, אדום וצהוב), ורכיב נוסף שמאפשר לחבר גם טלוויזיות עם שקעי RCA ישנים.

השלט

השלט של הקונסולה זכה לשיפור משמעותי, וכעת הוא קל ועגלגל במיוחד. הוא מתאים היטב בידיים, יותר מקודמו, ועיצוב הכפתורים נשאר בעיקרו דומה.

הסטיקים נשארו בדיוק במקומם אך נעלמו כפתורי הלבן והשחור. כפתורי ה-Start וה-Back הצטמצמו מאוד ועברו לשני צדדיו של כפתור ה-X הגדול החדש, אשר פותח את תפריט הממשק של הקונסולה וגם מסוגל להדליק ולכבות אותה מרחוק.

סמן אור קטן על הכפתור הזה מראה איזה מבין שלטי המשחק המחוברים אתם מחזיקים ביד – כבר לא צריך לנחש איזה שלט הוא "שחקן 1" ואיזה "שחקן 2". זוג כפתורי כתפיים חדשים התווספו לצד הטריגרים, כנראה בהשראת ה-DualShock של סוני.

באופן כללי, מדובר בשלט מוצלח. החסרונות של קודמו טופלו והיתרונות הושארו, מה שנקרא שיפור ושימור.

התקנה

התקנת הקונסולה אורכת רק מספר רגעים. השלט של ה-Xbox מתחבר ב-USB למכשיר עצמו דרך הפאנל שבצידו הימני, שמתגלה כמכסה קפיצי שמאחוריו שני שקעים. יציאות נוספות על פניו של המכשיר מיועדות לשני כרטיסי זיכרון, וזה הכל.

מלבד זאת, יש את מגש הדיסקים, כפתור ההפעלה אשר זכה לכינוי "Ring of Light" בידי אנשי השיווק של מיקרוסופט, ופאנל קטן לקליטת IR. הקונסולה מיועדת לעמוד על צידה, ועושה זאת ללא בעייה.

הסרת הפאנל הקדמי של המכשיר התגלתה כבעייתית. הקונסולה אמורה להיות מסוגלת להחליף את פניה לפי רצון המשתמש, ממש כמו מכשיר סלולרי. לא קל למצוא כיצד לעשות זאת, כנראה כדי שהכיסוי לא ירד בטעות; בלעדיו, הקונסולה נראית עירומה ומכוערת.

עם הפעלת ה-Xbox 360, מופיע על המסך הלוגו החלק (יפה יותר מזה של ה-Xbox, לדעתי), ומיד עולה התפריט הראשי. זהו תפריט די מורכב, ובכך הוא שונה מכל התפריטים של הקונסולות של הדור הנוכחי, שמשמשים כשלב זמני בלבד בדרך למשחק ואף נראים ככה.

התפריט של ה-360 הוא ממשק בידור שלם: עמוד אחד משמש לכניסה והגדרות ה-Xbox Live, כולל יצירת פרופיל המשתמש הגלובלי שלנו.

עמוד המשחקים כולל גישה מהירה לדמואים, הסרטונים והתוספות שקנינו או הורדנו, וכן קישור ישירות לשירות ה-Xbox Live Arcade: משחקונים קטנים ואיכותיים למדי שניתן לשחק ברשת.

עמוד אחר מציע לגשת בזריזות למוסיקה, תמונות וסרטים ששמורים על הקונסולה או על המחשב שלנו - אם חיברנו את המכשיר לרשת הביתית. התפריט האחרון משמש לשינוי ההגדרות של ה-X360, ביניהם גם "הגדרות משפחתיות", להגבלת תכנים לצעירים.

מרכז בידורי דיגיטלי

הרושם הראשוני שמתקבל מהתפריטים הללו הוא חיובי, והרושם רק מתחזק עם הזמן. מוצג לפני תוכן עניינים של ממש, ולמרות שבחלק מהדברים שבו לא יצא לי להשתמש לעולם (הצגת תמונות מהמשחק על הטלוויזיה? בשביל מה?), עדיין ברור שהפוטנציאל פה רב.

בתפריט הזה מגשימה מיקרוסופט את אחת ההגדרות שלה עבור ה-360: לא רק מכונת משחקים "שגר ושכח", אלא מרכז בידורי שעוברים דרכו בחיפוש אחר משהו לעשות, וחוזרים אליו בין לבין. הוא גם צבעוני, נוח לשימוש ויפה – שילוב קטלני.

אחת התכונות יוצאות הדופן של ה-Xbox 360 היא היכולת להעלות את תפריט המערכת בזמן המשחק, ואפילו בזמן צפיה ב-DVD. לחיצה על כפתור ה-X הגדול שבמרכז השלט גורמת לתפריט להחליק אל תוך המסך משמאל.

ניתן לבחור להחליף את פרופיל המשתמש, להיכנס ישירות ל-Xbox Live, ואם המכשיר מנגן מוזיקה באותו הרגע ניתן גם לשלוט בה כבכל מערכת. מאוד נוח, ובהחלט תורם לתחושה שהקונסולה הזאת מסוגלת לשמש כמרכז בידור רב-תחומי. זהו כמו שלט-על.

שלא כמו ה-Xbox קודמתה, ה-360 מגיעה בשתי גירסאות שונות בעליל, שההבדל המהותי ביניהן הוא תוספת הכונן קשיח. מי שרוכש את גרסת ה-Core, זו שהיתה ברשותי, יצטרך להוציא עוד 30 או 100 דולר על כרטיס זכרון או כונן קשיח כדי ליהנות מהאפשרות לשמור את המשחקים שלו.

אבל זה עוד לא הכל: רוצים להתחבר ל-Xbox Live, השירות החינמי שמאפשר לשחקני Xbox להילחם אחד נגד השני על פני הרשת? גם בשביל זה תצטרכו כונן קשיח. אכן כך, מסתבר שמיד עם החיבור

לרשת ה-Xbox Live מבקשת הקונסולה לעדכן את התוכנה של עצמה, מה שאי אפשר לעשות ללא איזה זיכרון צמוד.

תאימות לאחור בעייתית

מבואס למדי, הבאתי את Burnout 3, משחק ה-Xbox האהוב שלי, והכנסתי אותו לכונן. המטרה: לבדוק את התאימות לאחור של ה-360, נושא שזכה ללא מעט ביקורת לאחר שהתגלה שלא כל המשחקים של הקונסולה הקודמת יוכלו לרוץ על החדשה. רציתי לברר איזה ממשחקי ה-Xbox שיש לי בבית תדע ה-X360 להריץ, ולהכין רשימת המלצות קצרה.

שכחו מזה. הקונסולה אומנם זיהתה מיד שמדובר במשחק Xbox, אך דרשה להתחבר ל-Xbox Live על מנת להוריד את תוכנת האמולציה המתאימה לו. את זה, כמובן, לא יכולתי לעשות וגם לו יכולתי עדיין הייתי ניצב בפני בעיה: איפה תשים ה-Xbox 360 שלי את התוכנה הזו, אם אין לה כונן קשיח?

גם בלי הכונן הקשיח מציעה ה-X360 כמה שירותים שלא תמצאו בקונסולות שקדמו לה. היא יודעת להתחבר לרשת הביתית ללא כל בעיה והיא מזהה בקלות מחשבים על הרשת, בתנאי שאלה הורידו תוכנה המתאימה לכך. קצת מטריד שהתוכנה המדוברת, אותה ניתן למצוא כאן, דורשת תחילה התקנה של .Net Framework, תוספת קטנה למערכת ההפעלה אשר זמינה להורדה מה-Windows Update.

זה לא סיפור גדול עבורי וכנראה גם לא עבורכם, אבל האב הממוצע שרוכש Xbox 360 לסלון

ביתו ורוצה רק לשמוע מוזיקה מהמחשב שלו עלול להתקשות בכך.

מצד שני, אם אותו אב תיאורטי רכש לעצמו Windows Media Center, שירות המדיה הטוטלי (טוטליטרי?) של מיקרוסופט אשר מחבר בין הטלוויזיה למחשב, הוא ימצא עצמו במצב נוח בהרבה.

ה-X360 נכנסת ל-WMC כמו חברה ותיקה במועדון, אומרת "אהלן, מה נשמע" למחשב ומתיישבת בפינה הייעודית לה.

אחרי שמחברים בין ה-Xbox 360 למחשב, יודעת הקונסולה לנגן את כל המוזיקה ששוכבת בספרית My Music שעל המחשב שלי, ולהציג תמונות מספריית My Pictures.

שתי האפשרויות האלו מבוצעות על הצד הטוב ביותר: אפשר למיין את המוזיקה לפי ז`אנרים, אמנים וכן הלאה, וניתן לארגן רשימת השמעה. איכות השמע מצוינת, ובמיוחד בהתחשב בכך שהמוסיקה בעצם יושבת על מחשב בחדר אחר.

הקונסולה גם מריצה דיסקים בלי בעיה, ועם ממשק נוח. התמונות מוצגות על המסך באיכות מפתיעה, עם חדות גבוהה מאוד, וניתן גם לקבוע אותן כרקע עבור התפריט של ה-Xbox 360. מעניינת במיוחד היכולת של ה-X360 לזהות מכשירים שמתחברים אליה דרך שקעי ה-USB. היא הצליחה, לדוגמה, להציג תמונות מהמצלמה הדיגיטלית שלי. הקונסולה אמורה להיות מסוגלת להשמיע מוסיקה ממכשירי אודיו ניידים; מעניין אם זה יעבוד עם iPod.

ה-Xbox 360 נראית טוב והממשק נאה, אך אינה אטרקטיבית די הצורך, כל עוד לא יהיו זמינים עבורה גם משחקים יפים. כן, יש בקונסולה מספר שירותים שלא ראינו, אך מתעורר ספק עד כמה אנחנו באמת צריכים שהטלוויזיה תשמיע לנו מוזיקה מהמחשב שבחדר.

כמו כן, ללא הכונן הקשיח פשוט אין לנו מה לחפש כאן - מצד שני, העלות שלו מחווירה בכל מקרה לעומת עלותה של הקונסולה. כאשר תפתר בעיית האספקה הקשה בחו"ל ונתחיל לראות קונסולות נוספות כאלה בארץ, נבצע סקירה מקיפה יותר של ה-360, כולל ביקורות משחקים, התרשמות מה-Xbox Live, שלטים אל-חוטיים ועוד.

הכתבה פורסמה במקור באתר vgames.co.il