גולשים נפרדים מדמארי
רונית: "עצוב לי כל כך היום. אני חשה שפרק הסטוריה ענק הלך מאתנו. עומק קולה, דמותה הגדולה מהחיים, חוש ההומור השנון והלבבי שלה ובעיקר העוצמה ששידרה בכל שיר משיריה - כל אלה עוברים מול עיני היום. קולה לא נדם. קולה נשמע ויישמע כל העת ויזכיר לכל אחד מאתנו שאהבת השירה והזמר כפי שבאו אצל שושנה לידי ביטוי, שהאצלת הנשמה ומיסוכה בכל תו שמיתרי קולה השמיעו - נצחיים הם.
"היא הכלנית המאדימה בשדותינו ובולטת בין כל פרחי הבר, היא המגדלור של הזמר העברי עם אורו המרגיע, היא האור והשמש בשמיים המעוננים. לו יכולנו לצלצל פעמיים ולדעת שהדלת תפתח ואת תעמדי בה - ענקית".
דניאל, עפולה: "ממטבחה הלבן
אותו קומקום קורא לה
בסיפריה שבסלון יש אלתרמן ופן
ועל הכן המוגבה
ציור הרים וסלע
ודמות תימניה פוסעת לה הכן.
בארונה הכבד
שמלות קטיפה ומשי
ובתיבת התכשיטים כל עגילי דמאר
בחלונה הקטן
ציפור השיר יורשת
את כל הניגונים אשר אביה שר.
הזמרת מתימן
שושנת הארגמן
מגישה כלניות ושיר הלל
ולך האיש השר
על כל עגילי דמאר
היא מזכרת עד מארץ ישראל.
מול הבימות הגבוהות
אותו קהל קורא לה
ומגרונה אומרים שירה אדמון וזעירא
ועל הכן המוגבה
תוים רבים לפלא
וכל מילות השיר אשר איתה נברא.
ובמזמור הגואה
נשמת נסיך הזמר
אשר היה לה למאור בדרך העולה
והיא אליו להבה
היא את שיריו עורמת
לזר אחד גדול לאהבה גדולה.
"שושנה גדלתי על שיריך ואני ממש לא יכול להאמין, כנראה שאלוהים לוקח את כל הטובים על מנת שלא יראו את מה שהוא הולך לעולל פה, פשוט לא להאמין".
שילה, כפר-סבא: "הכיצד ייתכן שחנניות כזו
נפרדת ביום כה בהיר
ומדוע עזבה בלי לומר לעמה
ועלתה במרבדה כך מהיר
האישה הגדולה מי יודע היכן
תצמח אישיות שכזו
שנשאת למרומים ובקולה העמוק
לא משאירה את הלב לבדו"
