שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    איך להתגבר על בחור ב-5 שלבים

    אי אפשר להתחמק מזה. זה יתקוף, לא משנה איפה תהיי. זה יכאב ולא יעבור עד שתחליטי שאת רוצה שזה יעבור. פני ליין החליטה להתגבר לגמרי על בחור בחמישה שלבים שיצרה לעצמה. כרוניקה של מות יחסים ידוע מראש, גרסת 2006

    הקדמה:

    אי אפשר להתחמק מזה. זה יתקוף, לא משנה איפה תהיי. זה יכאב ולא יעבור עד שאת תחליטי שאת רוצה שזה יעבור. כן, הכל כתוב בלשון נקבה. כי מגיע לנו קצת יחס, כי מגיעה לנו עמדה משלנו בכל משחקי-הלב המיותרים אלה. אז אני הולכת להתגבר לגמרי על בחור בחמישה שלבים שאני יוצרת לעצמי, בכל שלב אדווח אם השלב האחרון עבר בהצלחה.

     

    שלב ראשון: הכל בגלל אלכסנדר גראהם בל

     

    כן, כן, השלב הראשון ב"להמשיך הלאה", מלבד להכריז בפני כולם שאת ממשיכה הלאה, זה באמת לעשות את זה. הדרך שהכי קל בה ליפול בחזרה למערבולת של הרחמים העצמיים היא באמצעות המדיום הארור הזה. יגידו שאלכסנדר גרהאם בל היה מציא גדול ואחד האנשים שהביאו לשינוי. ואני אומרת, למה? למה לא יכולנו להישאר בתקופה הרומנטית של מכתבים, ללכת זה אל זה בלי להתקשר קודם (בזכות זה בגדו פחות, לפי דעתי), להיפגש יותר, יותר פנים מול פנים, פחות סינונים, פחות שקרים, יותר אמת וחום.

     

    ואז זה הגיע, הנורא מכל. "פלאי הטכנולוגיה" קראו לזה בכל מקום. אני קוראת לזה "סוף עידן השלווה":

    לשבת בבית, אחרי פרידה, ולהיות תלויה בטכנולוגיה כאילו חייך מוטלים על הכף.

    לשבת בעבודה כל היום, עם תוכנת הדואר פתוחה למקרה שהוא ישלח מייל, ללחוץ "רענון" באובססיביות, ללכת לשירותים עם הסלולרי בפחד שמא הוא בדיוק יתקשר או ישלח איזו הודעה מסכנה, מסוג ההודעות הכי לא קשורות בעולם, או לחילופין ישחיל איזה "ממי" בתחילת או בסיום ההודעה ואת שוב תימסי, חלילה שלא תפספסי.

     

    ואת יושבת בשירותים, בכלל לא צריכה פיפי, סתם מחפשת תירוץ לצאת ולשבת בשקט ולקרוא שוב את כל ההודעות שהוא שלח לך בתקופה האחרונה. בדיוק בתקופה לפני שנפרדתם. את מתרגשת כשאת רואה את שמו מתנוסס בתחתית ההודעה, מסגיר את השעה שבה הוא חשב עלייך והחליט לסמס לך, מסתכלת על הסמיילים הקטנים ששלח בתחילת הקשר וברכות הלילה-טוב ששלח לקראת הסוף, את בוהה בהודעות שה ציפו אותך בהצעות רומנטיות עוד בתחילת דרככם ובהודעות הקורקטיות שהגיעו לקראת הסוף, המתנצלות בעקיפין האלה, שלא אומרות יותר מדי ומצד שני אומרות כבר הכל.

     

    את מסתכלת על ההודעה האחרונה ששלח, מחשבת את השעות והימים שעברו מאז ומתנחמת בעובדה שעברו "רק" יומיים וחצי מאז אותה הודעה יבשה שכתב לך לגבי מצב ראש הממשלה. וכמה ניתחת את ההודעה הזו, כמה התרגשת מהודעה כל כך רשמית, כל כך פורמלית. אבל לא היה לך אכפת, העיקר שזה היה ממנו. "הוא בטח חושב עליי" חשבת לעצמך בטיפשות הזו שלך, תמימות של ילדה בת 16 שמעולם לא התאהבה.

     

    בתור התחלה, למחוק את כל ההודעות שלו בסלולרי

     

    ואת יושבת ובוהה, פתאום נופל לך איזה אסימון במוח החלול, המסנווור מסמי-אהבה, ואת מחליטה למחוק את כל ההודעות. אחח, התובנות שאליהן מגיעים בשירותים פשוט מדהימות. השלב הראשון יהיה למחוק את כל ההודעות ממנו.

     

    אז את מתחילה למחוק, אחת אחרי השנייה, מדלגת על אחדות בטענה ש"הן כל כך מקסימות" ואת לא יכולה למחוק. מה-49 ששמורות אצלך באינבוקס (מזל שהאינבוקס מגיע רק עד 50) את משאירה רק שבע.

    "מחר אמחוק את מה שנשאר" את אומרת ומתפללת שהפלאפון ייפול לאסלה, כך יהיה לך תירוץ.

     

    את שמחה ומאושרת, גאה בעצמך, בו בזמן שאת יודעת שזה, זה באמת הסוף של הסוף. את מגיעה הביתה והנה, זה לא נגמר.

     

    את לא יודעת לחסום ולמחוק אנשים במסנג'ר?

     

    מה עם המסנג'ר? את לא יודעת לחסום ולמחוק אנשים? הרי אם הוא יהיה מסומן כ"מחובר" ולא יפנה אלייך, תתחילי להתבאס ולקלל אותו במחשבותייך. אחר כך תעברי לקלל את עצמך על הפתטיות. במקרה הטוב, תחסמי אותו או תתנתקי מהר. במקרה הפחות טוב, את תישארי מחוברת, אולי תרשמי את עצמך במצב "מדברת בטלפון" (שיחשוב שיש לך מישהו חדש, אז מה?) ותביטי באייקון של השם שלו עד שיתנתק. במצב הכי גרוע, אגב, רגע אחרי שהוא יעבור למצב "לא נמצא" או "עסוק", תשלחי לו הודעה בגדר "אתה חי אתה?" או משהו בסגנון.

     

    בסופו של יום, את תביני שאת צריכה למחוק אותו מהאייסיקיו, מהמסנג'ר, ואת כל אותן ההודעות.

    את תביני שאין לך מה לשבת בבית בשיא הדיכאון ולחכות שהטלפון יצלצל.

    את תפנימי שאולי כדאי להשאיר את הטלפון על רטט כל היום, או פשוט לכבות אותו אם זה אפשרי (אחרי הכל, טלפון מהעבודה וזה) ולא להסתכל עליו לפחות כמה שעות. מקסימום הוא יתקשר. אז מה? שיתקשר ויחפש אותך.

     

    בסוף את תביני שלא כל הגברים צריכים שיתקשרו אליהם פעמיים ביום. והכי חשוב - תביני שאם בחור לא מדבר איתך שבוע שלם אלא שולח לך משהו כמו שתי הודעות במשך השבוע, אולי הוא פשוט לא מעוניין ולא מספיק "גבר" לבוא להגיד לך את זה בפנים.

     

    בסוף את תביני שהטכנולוגיה נועדה לדברים אחרים מלבד הציפיה והכמיהה המטורפת הזו שהוא ייצור איתך קשר דרכה. ואז מה יקרה?

     

    הוא יתקשר לסלולרי, ויהיה רשום לך על המסך "איתיו'ש" ואת תזילי דמעה.

     

    אז אחיותיי היקרות, שימו את הטלפון בצד, תתנתקו ליום יומיים שלושה. מחקו את ההודעות, את השם מהזיכרון (של הסלולרי), חסמו את המסנג'ר וגם את האייסיקיו - וחייכו. שיקפוץ, מה כבר יכול להיות?

     

    כל מה שנותר זה להקשיב לעצמי עכשיו. שלב 2 כבר בדרך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מרפרשת בהיסטריה, אולי יגיע איזה מייל ממנו
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים