אבו-מאזן בפרלמנט החמאסי: הסכם אוסלו מחייב
רמאללה ועזה לבשו חג, עם השבעת 132 חברי המועצה המחוקקת. ראש הרשות: חמאס ירכיב את הממשלה הבאה - וההסכמים עם ישראל יחייבו אותו. סלים זענון: לפי הבנות רבין-ערפאת, אש"ף מנהל את מדיניות החוץ. דובר חמאס: שומרים על זכות ה"התנגדות", אין מו"מ עם כיבוש. חאלד משעל בהתבטאות מעודדת: מקבלים את יוזמת השלום הסעודית "עם הסתייגויות קלות". בירושלים ממתינים עם ההחלטות, אבל בקרוב אמור המצור הכלכלי לצאת לדרך. מצרים: מתנגדים לסנקציות כלכליות
"הבחירות יצרו מצב פוליטי חדש", פסק ראש הרשות, אבו-מאזן, בדברים שנשא בפני הפרלמנט החדש. הוא הודיע שיטיל על החמאס את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה, אבל הזכיר לראש הממשלה הבא: הסכם אוסלו ושורת ההבנות עם ישראל - מחייבות, כמו גם כל ההתחייבויות שנטלו על עצמם שני הצדדים במסגרת "מפת הדרכים", בדרך למדינה פלסטינית עצמאית שחיה בשלום מלא וצודק עם ישראל.
בנאום ארוך ומנומק היטב, הדגיש היו"ר כי החשוב והדחוף ביותר הוא למנוע "פַוודא", אנרכיה ברשות, ולהבטיח את הביטחון האישי ברחובות. לדורות הבאים, אמר, יש להבטיח מערכת חינוך ראויה, וכן לפתח את הכלכלה, בתיאום עם הקהילה הבינלאומית. לכל אורך דבריו הדגיש את מרכזיותו של אש"ף במוסדות המובילים. לדבריו, תיתכן אופוזיציה להסכם אוסלו, אך אסור שיוטל ספק בלגיטימציה שלו. "נקטנו בחירה אסטרטגית בשלום. אנחנו מדינה, כלומר רשות שמכבדת את עצמה", הצהיר, לקול מחיאות כפיים מן הקהל. לישראל, לוושינגטון ולאירופה קרא שלא להפוך את ניצחון חמאס לתירוץ לסנקציות כלכליות על הרשות.
אבו-מאזן הבטיח לערוב לזכויות הפרט והמיעוטים ברשות, כמו גם לחופש פעולתם של כל הארגונים האזרחיים. "האזרחים הפלסטינים - מוסלמים ונוצרים - שווים בפני החוק", אמר. הוא דיבר על הצורך במערכת חינוך פתוחה, שכוללת חומר לימודי "מתון ומודרני". בהקשר אחר, הבטיח "לא לשקוט" עד אשר נסיבות מותו של יאסר ערפאת יתבררו לאשורן.
"המשך הכיבוש, העושק, בניית הגדר, ההתנחלות בגדה והטיהור האתני בירושלים רק מנציח את הייאוש ומרחיק אותנו מהשלום", אמר ראש הרשות לישראל, ויצא נגד הצעדים החד-צדדיים ורעיון המדינה הזמנית. "הדרך לביטחון עוברת רק בשלום צודק, ולא בפתרונות צבאיים", הוסיף, בפנייה ישירה ל"ישראלים ההולכים לקלפי". את נאומו חתם באמירות פייסניות כלפי ישראל והעולם, כשהוא מבטיח: נעמוד בהתחייבויות שקיבלנו על עצמנו.
"אני נשבע" (צילום: אי.אף.פי)
ראשון הדוברים בישיבה החגיגית היה רוחי פתוח, יו"ר הפרלמנט היוצא. אחריו נאם סלים זענון, יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית. הוא ציטט את הפסוק הקוראני אודות מסעו הלילי הקסום של מוחמד ממכה למסגד אל-אקצה. לאחר מכן תיאר את ההתפתחות ההיסטורית שהובילה להקמת המועצה המחוקקת, והזכיר כיצד יאסר ערפאת הנחה בשעתו להשתמש במילה המפורשת "ישראלים", במקום "יהודים". את דבריו חתם בהשבעה חגיגית של כלל חברי המועצה המחוקקת, שחזרו פה-אחד אחר דבריו.
"אש"ף אחראי על מדיניות החוץ"
זענון חזר על העקרונות שנקבעו במועצה הזמנית ב-1995, ובהם: הכרעת הרוב, זכויות המיעוט וחופש לכל הדתות. מהומה התעוררה לאחר שהטיח בחסן חריישה, חבר פרלמנט שעזב את הפתח והפך עצמאי נתמך חמאס, בתפקיד שלילי ("מחבל" כלשונו) בפרלמנט היוצא. דגש מיוחד שם זענון על הצורך בלשכה משותפת, שתאחד בין הפרלמנט החמאסי לבין הנשיאות של הפתח. לדבריו, מעל כולם צריכה לעמוד המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ). "הסכם אוסלו נחתם בידי רבין לערפאת, ולפיו את מדיניות החוץ מנהל אש"ף. הפרלמנט אחראי לחקיקה בתחומי פנים", הבהיר.
עידן חדש (צילום: רויטרס)
השבעת הפרלמנט - שהרכבו נקבע בבחירות כלליות ברשות לראשונה זה עשר שנים - התבצעה בו-זמנית בשני המוקדים, ושודרה ביניהם באמצעות וידאו לווייני. זאת לאחר שישראל לא איפשרה לחברי הפרלמנט מהרצועה להגיע לרמאללה ולקחת חלק בטקס הרשמי. גם כמה מחוקקים מן הגדה לא הורשו להגיע לרמאללה, ובהם נאסר ג'ומעה, מראשי "גדודי חללי אל-אקצה" בשכם.
132 חברי הפרלמנט הטריים הצביעו על בחירתו של עזיז דוויק לתפקיד יו"ר הפרלמנט. הוא נבחר ברוב של 70 קולות.
התוכנית: הודנה ארוכת טווח
לאחר השבעת הפרלמנט החדש אמור אבו-מאזן להטיל רשמית על החמאס את מלאכת הפאזל הקואליציוני. לפי כל ההערכות - וגם דיווחים לא רשמיים של אנשי חמאס עצמם - איסמעיל הנייה יהיה ראש הממשלה הבא, אולם עדיין לא נפסלה לחלוטין האפשרות ל"ממשלת טכנוקרטים", שמטרתה להציג תדמית מתונה יותר ולהקל במעט על הלחץ הבינלאומי.
בנאומו ברמאללה ביקש אבו-מאזן לשרטט את קווי היסוד של הממשלה החדשה, ולדרוש ממנה - תהא זהותה אשר תהא - למלא אחר כל ההסכמים שנחתמו עם ישראל. בחמאס לא פוסלים זאת, אך מבהירים כי עקרונית, הם שומרים על זכותם ל"התנגדות". "אנחנו דוחים מו"מ עם הכובשים בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הכיבוש והתוקפנות נמשכים", אמר מושיר אל-מסרי, מדוברי הארגון ברצועה, בתגובה לנאומו של היו"ר.
בחמאס קיבלו בהבנה את הצהרותיו של אבו-מאזן, אך המחוקקים מטעם התנועה לא ממהרים ליישר עמו קו. "נקיים דיאלוג עם ראש הרשות כדי להגיע לקווים משותפים", אמר ל-ynet שייח' אחמד מובארק. "ישנן נקודות שדורשות עדיין דיון עם מוסד הנשיאות". שייח' מובארק אמר כי גם עניין הפיכתם האוטומטית של חברי סיעת החמאס בפרלמנט לחברים במל"פ - ולמעשה באש"ף - יצטרך לעמוד לדיון. על "הבחירה האסטרטגית בשלום" אמר: "איננו נגד השלום; אנו בעד להשיג את זכויותינו, והעמדה שלנו ברורה - על פיה על הכיבוש לסגת מהאדמות, להסכים לחזרת הפליטים, לשחרר את האסירים, לפנות את ההתנחלויות ואחרי כל זה - נגיע ל'הודנה' ארוכת טווח".
חאלד משעל מרגיע
הבוקר הביעו מקורות פלסטינים קורת רוח מדבריו של בכיר החמאס, חאלד משעל, שאמר כי תנועתו מקבלת את יוזמת
השלום הסעודית-הערבית "עם הסתייגויות קלות" - יוזמה שלמעשה מכירה בפתרון שתי המדינות ואף בנורמליציה עם ישראל. גם קריאתו לשר הפנים המיועד "לתאם עם ישראל את כל הנדרש לטובת האזרח הפלסטיני" עודדה גורמים ברשות.
עם אורחי הטקס ברמאללה נמנו גם חברי כנסת ערבים, נציגי הסגל הדיפלומטי הזר ואחרים. צוותי טלוויזיה מכל העולם ליוו את המתרחש מקרוב. בעזה אווירת החג הורגשה פחות, ובעיקר בלטה ברחוב נוכחותם של מאות שוטרים זועמים, שקבלו על הלנת שכרם.
חבר הכנסת אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) נועד עם שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל רייט. טיבי סיפר כי השר המצרי אמר במהלך הפגישה שמצרים מתנגדת להטלת סנקציות וצעדי ענישה על הצד הפלסטיני בשל תוצאות הבחירות.
וכך מתחלקים 132 מושבי הפרלמנט החדש: 74 מוקצים לחמאס, 45 לפתח, 3 לחזית העממית, 2 - "פלסטין העצמאית" (בראשות מוסטפא ברגותי), 2 - איחוד מפלגות השמאל "בדיל", 2 - "הדרך השלישית" (בראשות סלאם פיאד) ו-4 נוספים - עצמאים. 14 מחברי הפרלמנט החדש מוחזקים בבתי הכלא, ובהם מרואן ברגותי מהפתח, חסן יוסף מהחמאס ואחמד סעדאת מהחזית העממית, שמוחזק בכלא ביריחו. תמונותיהם התנוססו בגאון בידי נשותיהם ובני משפחותיהם, שהגיעו לטקס ההשבעה.
דריכות בעזה (צילום: אי.פי)
על הטקס החגיגי ברמאללה ובעזה מעיבה דאגה עמוקה ברשות מן המצור הכלכלי שמתכננת ישראל, בסיועה של ארצות-
הברית, להטיל עליה החל מן השבוע הבא. רשמית אמנם לא התקבלו עדיין החלטות בישראל, לאחר שאהוד אולמרט, בדיון מקיף שקיים אתמול, העדיף בעיקר לשמוע את היועצים ואנשי החוץ והביטחון. ואולם, המגמה המסתמנת היא להקפיא את העברת הכספים לרשות החמאסית, ומהלך דומה נרקם גם בוושינגטון . על פי עמדת מערכת הביטחון, מעברי הגבול אמורים להיסגר הרמטית בפני פועלים פלסטינים.
לפנייה לכתב/ת 
