הסקס הוא קורבנו הנרצע של המוסר
יש הרגשה לפעמים שהמוסר נולד רק כדי להשמיץ את הסקס. אבל המדע סופסוף עושה צדק עם הסקס ומתחיל לתקן את העוול ולמצוא יתרונות חדשים בקיום יחסים. מצד שני, הסקס אינו טלית שכולה תכלת, אז גם למוסר יש תפקיד חדש בימינו
הסקס הוא קורבנו הנרצע של המוסר. מה לא נאמר עליו - חטא קדמון, רע במיעוטו, ניגודה המכוער של הרוחניות, סוד כמוס, זנותי ובהמי. יש הרגשה לפעמים שהמוסר נולד אך ורק כדי להשמיץ את הסקס. גם המדע תרם להתעללות הזאת בסקס, אבל היום המדע סופסוף עושה צדק עם הסקס ומתחיל לתקן את העוול ההיסטורי.
אמנם בהתחלה, המדע הוא זה שקבע, למשל, את החוק השטותי להרחיק ספורטאים מסקס ערב תחרות חשובה. אלא שבאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מחקרים היוצרים תמונה כוללת של סקס עם כל דבר, כמעט.
ד"ר סטיוארט ברודי, פסיכולוג מאוניברסיטת פייזלי, פרסם ב"ניו סיינטיסט" ממצאים מחקריים, על פיהם סקס טוב מוריד לחץ דם במצבים של דחק ("סטרס"). קשה לך, לך תעשה סקס. קשה לך לקיים יחסי מין, תתאמץ יותר. אבל לא כל סקס עושה את העבודה המלאה: אוננות, למשל, מצליחה פחות. וד"ר ברודי מניח, לאור ממצאיו, שסקס טוב ויעיל גם בתחומי נפש וגוף נוספים.
ההיגיון של מחקרים האלה הוא טריוויאלי: אם סקס טוב גורם מצב רוח טוב, והוא אכן גורם ועוד איך, ואם מצב רוח טוב הוא תנאי חשוב לבריאות טובה, והוא אכן תנאי חשוב, הרי שסקס טוב לבריאות ולחיים בכלל. ואם צעירים עושים יותר סקס מקשישים, הרי שקשישים המנהלים חיי מין ערים יותר הם גם צעירים יותר מבחינה בריאותית. ואכן, זה הכיוון המדעי העדכני. על פי מחקרים שונים, סקס דווקא משפר את הביצועים התחרותיים של ספורטאים, משפר את יכולת הנאום של מרצים, מחזק את המערכת החיסונית למשך שעות אחדות, מאט את תהליך ההזדקנות, ועוד יד המדע נטויה.
אבל, מה עם המוסר? לוותר עליו?
אבל, מה עם המוסר? לוותר עליו? לעשות סקס בלי לעשות חשבון עם אף אחד? מובן שלא. תרומתו של המוסר לאדם אינה נמדדת רק לפי ערכים בריאותיים, חוץ מזה שהסקס עצמו אינו טלית שכולה תכלת: הוא יכול להכאיב, להשפיל, להשלות, לייאש, לגרום למחשבות אובדניות ולדרדר עד התחתית.
התפקיד החדש של המוסר הוא לא להתעלל בסקס, כבימים ימימה, אלא ליצור תנאים חדשים לחיי מין לא פוגעניים, לשמור
על כבוד המזדווגים. להדגיש יותר את הערך של ההסכמה, ופחות את הערכים הקדושים. במקום הערכים המסורתיים של טוהר הגוף והנשמה, יותר ערכים של כבוד הדדי.
אם על פי המוסר הקדוש מעבר ממיטה למיטה הוא חילול הגוף, הרי שעל פי המוסר של ההסכמה - ריבוי בני ובנות זוג יכול דווקא להיחשב מתן כבוד לגוף. ככל שהסקס עצמו אינו כתם מוסרי, כך מתרבות האפשרויות איתן נוכל לחיות. סקס בין בעל ואשה אינו אלא אפשרות אחת מיני רבות.
אבינועם בן זאב הוא פילוסוף. ניתן לשלוח אליו באימייל דילמות מוסריות בעניין יחסים ואהבה, ואולי הוא יבחר להתפלסף על זה כאן.
